עלייה במשקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלייה במשקל
פרסומת אמריקנית משנת 1895 למוצר שמסייע לעלות במשקל
פרסומת אמריקנית משנת 1895 למוצר שמסייע לעלות במשקל
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D015430

עליה במשקל היא עלייה במשקל הגוף. עלייה במשקל יכולה להיות כרוכה בעלייה במסת השריר, ברקמות השומן, בכמות הנוזלים בגוף, כמו מים או בגורמים נוספים. עלייה במשקל עלולה להיות סימפטום לבעיות רפואיות חמורות.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייה במשקל מתרחשת כאשר כמות גדולה יותר של אנרגיה (כגון קלוריות מצריכת מזון ומשקאות) נצרכת בהשוואה לכמות האנרגיה הנשרפת במהלך הפעילויות היומיומיות כגון התהליכים הפיזיולוגיים התקינים ופעילות גופנית.[1]

כאשר כמות ניכרת של שומן נצברת בגוף, הדבר עלול לגרום לאדם להיות במצב של עודף משקל או במצב של השמנת יתר חולנית - מצב המוגדר לרוב כצבירת רקמות שומן רבות בהרבה מהכמות שנחשבת בריאה. מדד מסת הגוף (BMI) מודד את משקל הגוף ביחס לגובה, ומסוגל לספק את המשקל האופטימלי של כל אדם, וכמו גם לספק מידע אודות טווח המשקל הבריא, וטווח המשקל הלא בריא (עודף משקל או תת-משקל).[2]

מצב בו יש עודף של רקמות שומן הוא מצב שכיח, במיוחד באזורים בעולם בהם קיים שפע רב יחסית של אספקת מזון, ובהם מרבית האוכלוסייה מעבירה חלק ניכר מזמנה בישיבה, או לא נוהגת לעסוק בפעילות גופנית במהלך היומיום.[2] עודף משקל והשמנת יתר עלולים להעלות את הסיכון לחלות במספר מחלות כמו סוכרת, מחלות לב, ומספר סוגים של סרטן, ועלולים להוביל לבעיות בריאות שונות הקורות במהלך ההיריון. שיעורי ההשמנה ברחבי העולם שילשו את עצמם משנת 1975 עד 2016 כאשר בשנת 2016 כ־1.8 מיליארד אנשים (כ־39% מהאוכלוסייה הבוגרת העולמית) הייתה עם עודף משקל.[3]

סיבות לעלייה במשקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחס לצבירת רקמות שומן, אדם בדרך כלל עולה במשקל כאשר כמות המזון הנצרך עולה גם כן, או כאשר האדם חדל לקחת חלק בפעילות גופנית באופן תדיר. כאשר כמות האנרגיה שנכנסת לגוף גדולה יותר מכמות האנרגיה שנשרפת (כאשר הגוף נמצא במאזן אנרגיה חיובי) הגוף אוגר את עודפי האנרגיה כרקמות שומן. עם זאת, הפיזיולוגיה של עלייה וירידה במשקל מורכבת ומושפעת בין היתר מפעילות של הורמונים שונים, של מערכות שונות בגוף ושל גורמים סביבתיים. מספר גורמים נוספים שעלולים להשפיע על עלייה במשקל:

גורמים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר אשר נערך במשך 32 שנים וכלל מעל ל-12,000 אנשים מצא באופן מפתיע כי הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מהותי בקביעת הסיכון לעלות במשקל, כאשר זוגות נשואים משפיעים זה על זו, הורים משפיעים על ילדיהם, חברים משפיעים זה על זה, וכו'.[4] [5]

מחסור בשעות שינה ולחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אנשים ישנים פחות שעות שינה מהכמות הנחוצה מהווה גם כן סיבה לעלייה במשקל או לקושי בשמירה על משקל בריא.[6] שני הורמונים האחראים על ויסות הרעב וחילוף החומרים הם לפטין, אשר מסייע לעכב את התיאבון ומסייע להגביר את כמות האנרגיה שנשרפת, וגרלין, אשר מגביר את התיאבון ומפחית את כמות האנרגיה שנשרפת.[7] מחקרים הראו כי מחסור כרוני בשינה קשור לירידה ברמות הלפטין ולכמות מוגברת של גרלין - מצב הגורם לתיאבון מוגבר, במיוחד למזונות עתירים בשומן ולמאכלים עשירים בפחמימות.[8] בשל כך, חסך בשעות שינה לאורך זמן עלול לגרום לצריכה מוגברת של קלורית ולירידה ביכולת לשלוט בתיאבון, מה שמיוביל לאורך זמן לעלייה במשקל.

חוסר איזון של ההורמונים והנוירוטרנסמיטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייה במשקל היא גם תופעת לוואי שכיחה הנגרמת כתוצאה מצריכת תרופות פסיכיאטריות מסוימות.

פתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים פתולוגיים לעלייה במשקל כוללים את תסמונת קושינג, תת-פעילות של בלוטת התריס, אינסולינומה, וקראנופרינגומה (אנ'). סיבות גנטיות יכולות לכלול את תסמונת פראדר וילי, תסמונת ברד-בידל (אנ'), תסמונת אלסטרום (אנ'), תסמונת כהן (אנ') ותסמונת קרפנטר.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודף ברקמות שומן עלול להוביל להיווצרות של בעיות רפואיות. בעיות רפואיות בולטות המיוחסות לעלייה במשקל כוללות מקרים בהם יש עלייה במסת השומן (דלקת מפרקים ניוונית, דום נשימה בשינה, דום נשימה חסימתי בשינה (אנ')) או מקרים בהם יש עודף בתאי שומן (סוכרת, סוגים מסוימים של סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול).[9] [10] כתוצאה מעודף משקל נוצר לרוב בסופו של דבר גם מצב בו הגוף מגיב באופן שונה לאינסולין (תנגודת לאינסולין), ולעיתים יש גם נטייה מוגברת להיווצרות של פקקת.[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך "השמנה", באתר ויקירפואה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Aim for a healthy weight". National Heart, Lung, and Blood Institute, US National Institutes of Health. 2020. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2020. 
  2. ^ 1 2 "Health risks of being overweight". National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases, US National Institutes of Health. 2020. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2020. 
  3. ^ "Obesity and overweight". World Health Organization. 16 בפברואר 2018. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2020. 
  4. ^ Stein, Rob (26 ביולי 2007). "Obesity Spreads In Social Circles As Trends Do, Study Indicates". Washington Post. עמ' A01. 
  5. ^ Nicholas A. Christakis, M.D., M.P.H., and James H. Fowler (26 ביולי 2007). "The Spread of Obesity in a Large Social Network over 32 Years". New England Journal of Medicine 357 (4): 370–379. PMID 17652652. doi:10.1056/NEJMsa066082. 
  6. ^ Vorona, Robert D.; Winn, Maria P.; Babineau, Teresa W.; Eng, Benjamin P.; Feldman, Howard R.; Ware, J. Catesby (10 בינואר 2005). "Overweight and Obese Patients in a Primary Care Population Report Less Sleep Than Patients With a Normal Body Mass Index". Archives of Internal Medicine (באנגלית) 165 (1): 25–30. ISSN 0003-9926. PMID 15642870. doi:10.1001/archinte.165.1.25. 
  7. ^ Vorona, Robert D.; Winn, Maria P.; Babineau, Teresa W.; Eng, Benjamin P.; Feldman, Howard R.; Ware, J. Catesby (10 בינואר 2005). "Overweight and Obese Patients in a Primary Care Population Report Less Sleep Than Patients With a Normal Body Mass Index". Archives of Internal Medicine (באנגלית) 165 (1): 25–30. ISSN 0003-9926. PMID 15642870. doi:10.1001/archinte.165.1.25. 
  8. ^ Patel, Sanjay R.; Hu, Frank B. (17 בינואר 2008). "Short sleep duration and weight gain: a systematic review". Obesity (Silver Spring) 16 (3): 643–653. PMC 2723045. PMID 18239586. doi:10.1038/oby.2007.118. 
  9. ^ "Obesity". The Lancet 366 (9492): 1197–1209. 2005. PMID 16198769. doi:10.1016/S0140-6736(05)67483-1. 
  10. ^ 1 2 Bray GA (2004). "Medical consequences of obesity". J. Clin. Endocrinol. Metab. 89 (6): 2583–9. PMID 15181027. doi:10.1210/jc.2004-0535.