עלילה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלילה
Alila
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
מבוסס על "מחזיר אהבות קודמות" מאת יהושע קנז
בימוי עמוס גיתאי
הופק בידי עמוס גיתאי, מיכאל תפוח, לורן טרושו
תסריט עמוס גיתאי
עריכה קובי נתנאל, מוניקה קולמן
שחקנים ראשיים יעל אבקסיס
חנה לסלאו
אורי קלאוזנר
רונית אלקבץ
עמוס לביא
לופו ברקוביץ
לירון לבו
יוסף כרמון
עמית מסטצ'קין
לין שאו-זמיר
תומר רוסו
כרמל בתו
דלית קהן
קובי זהבי
מוזיקה פרי גנך
צילום רנטו ברטה
מדינה ישראלישראל ישראל
חברה מפיצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה איטליהאיטליה 5 בספטמבר 2003 (פסטיבל הסרטים של ונציה)
ישראלישראל 26 באוקטובר 2003
משך הקרנה כ-122 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילהאנגלית: Alila) הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת דרמה וקומדיה, המבוסס על הספר "מחזיר אהבות קודמות" מאת יהושע קנז[1]. הסרט עוקב במשך מספר ימים אחר חייהם של דיירי בניין בין תל אביב ליפו. הסרט בוים ונכתב על ידי עמוס גיתאי, והופק על ידיו יחד עם מיכאל תפוח ולורן טרושו[2].

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של ונציה שהתקיים באיטליה ב-5 בספטמבר 2003[3]. בישראל הסרט הוקרן לראשונה בבתי הקולנוע ב-26 באוקטובר 2003. אורך הסרט הוא כ-122 דקות ושפתו היא עברית.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסצנת הפתיחה, במקום מזכים הכתובים בתחילת הסרט, כנהוג, מקריא עמוס גיתאי את שמות השחקנים ומאוחר יותר בסצנה את שמות צוות ההפקה. כל זאת על רקע סצנה בה עזרא הקבלן נוסע עם בנו אייל באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב ומנסה לשכנע את בנו להישאר בשירות הקרבי בצה"ל אליו התגייס בניגוד לנטייתו, כשברקע מתנגן שירה של אביבה אבידן, "פרי גנך".[4]
שאר הסרט מורכב מארבעים סצינות בודדות עם תמונות בודדות המתארות את חייהם של מספר דמויות החיות בבניין בין תל אביב ליפו. בנוסף למקום המגורים, חיי הדמויות חופפים ומתנגשים. גבי ומאהבה חזי שוכרים חדר בבניין כדי לנהל רומן, בזמן שעזרא בונה תוספת בלתי חוקית בבניין. אירועים אלו מניעים את הדייר שוורץ, ניצול השואה, להתמוטטות נפשית. דמויות אחרות כוללות מעפילים, נער מתבגר שחושש לשרת בצבא וקצין משטרה מושחת. בכל סצנה המצלמה עוברת דרך קירות, מעל שולחנות עבודה וסביב חדרים כדי להמשיך להתמקד בדמות שהיא עוקבת אחריה ברגעי הדרמה או ברגעים של פעילות יומיומית ושגרתית.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מעורבות. "Newsday" כינה את הסרט כסרט סקסי, צבעוני, אמיץ ומבדר באומץ. "וילג' ווייס" קרא לבמאי "הגל החדש של ישראל". סטיפן הולדן מאתר "הניו יורק טיימס" הצהיר שאין באמת דמות חביבה בסרט, בנוסף הוא הוסיף שהשקפתו הצהובה של הקולנוען על האנושות תואמת את העין שלו למכוערים.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשני פרסים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע בשנת 2003:

  • עיצוב התלבושות הטוב ביותר - לורה דינולסקו
  • שחקנית המשנה הטובה ביותר - חנה לסלאו

הסרט היה מועמד לפרס אחד מפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ויאדוליד בשנת 2003:

הסרט היה מועמד לפרס אחד מפסטיבל הסרטים של ונציה בשנת 2003:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]