עלי אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלי אלון

עלי אלון (נולד ב-5 בינואר 1935 בעין שמר) משורר עברי ועורך, בן קיבוץ עין שמר, חבר בארגוני שמאל בישראל ובעל השקפת עולם הומנית. כותב תחת שם העט א. עלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי אלון נולד בשנת 1935 ליעקב קז'ימירסקי (אלון) ורחל וסרמן, שהיו חברי קיבוץ עין שמר. הוא התחנך בחברת הילדים בקיבוץ, ואת לימודי התיכון השלים במוסד החינוכי מבואות עירון. בשנת 1963 נישא לשמחה יחזקאל שכילדה עלתה ארצה מבגדד. בצעירותו היה אלון חבר בתנועת הנוער השומר הצעיר, ושימש כמדריך בתנועה. כאשר גדל הצטרף לתנועת מפ"ם, ובשנת 1992, כאשר פרשה מפ"ם מן המערך והתמזגה במרצ, חבר אלון לתנועה זו. עבד שנים אחדות כרועה צאן בקיבוצו וכן כ"במב"ח בקיבוצים אחרים. בין השנים 1960-3 שהה בפריס ולמד ספרות צרפתית, משם - לאחר נישואיו ויחד עם רעייתו יצאו כתרמיליאים הראשונים בשנת 1963 לסיבוב של שנה סביב העולם - וחזרו לקיבוץ עין שמר.

את שירותו הצבאי החל אלון בגדוד 13 של חטיבת גולני. לאחר מכן עבר קורס מ"כים, קורס קציני חיל רגלים וקורס קציני חרמ"ש. השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. ממלחמת יום כיפור שימש אלון כמפקד פלוגת הסריקות של יק"פ צפון (יחידת הקבורה הפיקודית של פיקוד צפון). בהתבטאו על תפקיד זה אמר אלון: "כאן נפגשתי עם מחיר המלחמות והאבל, יותר מאשר עם שמחת הניצחונות". יק"פ, כיחידה דתית, שימשה לאלון בית ספר מעולה להשתלם במנהגי היהדות וללמוד שיעורים מפי גדולי הרבנים והמורים ששרתו ביחידה. פרש משירות מילואים בצה"ל, בגיל 55 בדרגת רס"ן.

בשנת 1969 החל אלון בלימודי יהדות במסגרת השלוחה הישראלית של בית המדרש לרבנים באמריקה ("נווה שכטר" - ירושלים). בין השנים 1995 ו-2000 למד בבית המדרש שהקים יריב בן אהרון ב"מדרשה" באורנים. השתתף בעריכת "מחברת שדמות" וכן כתב יחד עם יריב מסכתות של מקורות על ביאליק, ברנר, אלתרמן קפקא ועוד.

כחבר הקיבוץ כיהן אלון, כמזכירו, כרכז וועדת התרבות, שנים רבות כעורך עלון הקיבוץ, העיתון המקומי וכן כרועה הצאן של הקיבוץ. אלון היה והינו פעיל במסגרת התנועה הקיבוצית ובין השאר שימש כעורכו של "השבוע בקבה"א" - השבועון של קיבוצי השומר הצעיר. במסגרת תפקידיו אלה, ובמיוחד כרועה צאן, התוודע עלי, לחיי הערבים בארץ והִרבה להיפגש איתם עוד משחר ילדותו.

אלון חי עם אשתו עד היום בקיבוץ, ולזוג ארבעה ילדים. הוא אחיו התאום של המשורר יונה אלון.

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי אלון פרסם את ספר שיריו הראשון לפני מלחמת ששת הימים, בשנת 1966, תחת שם העט א. עלי. לימים הפריד באופן ברור בין פרסומיו כעיתונאי ועורך, עליהם חתם עלי אלון, ובין שיריו וספרי שיריו, עליהם חתם א. עלי.

עלי אלון הוא מראשוני המשוררים של דור הבנים בתנועה הקיבוצית והקיבוץ, כתופעה אנושית וחברתית, עומד במרכז יצירתו. עלי אלון פרסם כעשרה ספרי שירה ועוד כעשרה ספרי פרוזה, פרוזה-שירית, ספרי מדרשים וכן מאמרים, רשימות וראיונות בעיתונות הקיבוצית. ספרו רחב היריעה "איתקה" הוא אוטוביוגרפיה לפי האודיסיאה, המסכם את תולדות חייו - וחיי הקיבוץ בכלל.

את השקפת עולמו ושאיפתו לשלום, גיבש אלון כבר בצעירותו. מלחמת העצמאות ובעקבותיה הריסת הכפרים הערביים, ודחיקת תושביהם להרים שממזרח לעין שמר, גרמו לו לצאת בחריפות, כנגד מה שהוא רואה כעוול וקיפוח. בשירו "הזמנה לבכי", על שנים עשר המרגלים, אשר נכתב כאלגוריה על המצב הציוני בימינו, שואל אלון:

לשם מה המכות? לשם מה ההפיכה האלימה?
לשם מה כל הדרך הארוכה, בלהט ביום, בקרה
בלילה, משאירים את החללים
מאחור -
כדי להידחק לארץ תפוסה?
לגרש, להחריב, להוריש - ועל החרבות
לבנות את אושרי?

על פי פרשנותו של אלון, הסיבה לבכי, ולסירובו של העם להיכנס לארץ, אינם חולשה או חוסר ביטחון, אלא מרד וצו מוסרי כנגד הכיבוש[1]. כמו כן השתתף בקובצי שירי-המחאה שהתפרסמו לאחר מלחמת לבנון הראשונה.

היחס לממסד הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטעמו של עלי, דרכם של כל הדתות והממסדים היא להשתלט על עמים ולייחס מעשה זה, לצו אלוהי. ספריו האחרונים, "סיטרא אחרא" ו"קהלת של הצרצרים" מהווים ביקורת חריפה על מה שקרה לדתות המונותיאיסטיות - כולל, כמובן, היהדות. למרות ביקורתו זאת חוזר אלון ומדגיש את היופי והגאוניות שבספר התנ"ך ובתלמודים. אלון אינו מסתיר את סלידתו מיחסו הכפייתי של הממסד הדתי בישראל, ובמיוחד מהפלג המתנחלי של הציונות הדתית העלול להביא את חורבן הבית השלישי. יחד עם זאת כמי שהיה מפקדם של אנשים דתיים וחרדים, במסגרת יחידת הקבורה הפיקודית, מציין אלון את אהבתו והערכתו לאנשי היחידה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלה תולדות יעקב, שירים, ספרית פועלים, 1966.
  • הר המנוחות, שירים, רישומי דפוס יחזקאל קמחי, ספרית פועלים, 1969.
  • מדרש הקרפדים, מעשה בר' טרפון, ספרית פועלים, 1978.
  • רקוויאם לברוש, ציורים יובל דניאלי, ספרית פועלים, 1978.
  • בדרך לארץ המובטחת, שירים, ספרית פועלים, 1989.
  • יחף, תהילי עין שמר, רישומים יצחק פלגי - איגנץ, ספרית פועלים, 1991.
  • הפוגה על השעה ארבע, שעת הילדים
  • רשימת כשל, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1995.
  • פרטיטות על קוץ, ספרית פועלים, תל אביב, 1999.
  • לפני החוק, פרנץ קפקא, עם פירוש הפרעושים, עם יגאל תומרקין, הקיבוץ המאוחד, 2000.
  • לב צעצוע, מדרשי אגדות ושירי זמר, צילומים דב אמיתי, 2003.
  • הערות שוליים על יציאת מצרים, מחזור שירים, עריכה - [לאה שניר], בני ברק תשס'ה [2005].
  • בין עדן לקהלת, מבחר שירים-1966-2006, ספרית פועלים, 2008.
  • איתקה - אוטוביוגרפיה, ספריית פועלים (2012)
  • גן-שמר - יחסי עין-שמר וגן-שמואל, שנה בקיבוץ (2012)
  • סיטרא אחרא - השטן כותב את התנ"ך (ספרית פועלים 2015)
  • קהלת של הצרצרים - מדרש ("מקורות" עין שמר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים של עלי אלון, באתר סימניה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן אחיטוב, חטא המרגלים במציאות ימינו, אתר נתיבות שלום