לדלג לתוכן

עלי גפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלי גפן
עלי גפן
עלי גפן
מאכלים
סוג ירק עלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא ים תיכוניהמזרח התיכון, איראן וטורקיה
מרכיבים עיקריים עלי גפן; אורז; בשר.
ברכתו שהכל (וראו עוד בפסקה ברכה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עלי גפן חיים
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 93 קק"ל
חלבונים 1.1 ג'
פחמימות 17 ג'
שומן 2.1 ג'
שומן רווי 0.3%
שומן חד בלתי רווי 0.1%
שומן רב בלתי רווי 1.1%
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 21 מק"ג
 ‑ ויטמין B6 0.4 מ"ג
 ‑ ויטמין C 11.1 מ"ג
 ‑ ויטמין D 0 מ"ג
ברזל 2.6 מ"ג
סידן 363 מ"ג
מגנזיום 95 מ"ג
אשלגן 272 מ"ג
נתרן 9 מ"ג
סיבים תזונתיים 11 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

עלי גפן הם עלי צמח הגפן המשמשים במטבחים של מספר תרבויות כעטיפה למאכלים ממולאים מבושלים.

שימוש במטבח, הכנה והגשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב קוטפים אותם טריים מהגפן וממלאים אותם בתערובת של אורז, בשר ותבלינים, ואז מבשלים אותם על ידי הרתחה או אידוי. אפשר להגיש עלי גפן ממולאים כמנה ראשונה או כמנה עיקרית.

בין המטבחים המשתמשים בעלי גפן נמנים בעיקר מטבחים שהושפעו מהמטבח הטורקי, שם נקרא המאכל סרמה, בהם המטבח המזרח-תיכוני-רבתי, למרכזו ומזרחו[א], ומטבחי הבלקן (רו')[ב], ומטבחים נוספים כמו המטבח הווייטנאמי, המטבח הרוסי והמטבח האוקראיני (אנ').

שוק העיר העתיקה בירושלים הנמשך משער שכם מתאפיין, בין היתר, ברוכלות ערביות הממיינות ומוכרות עלי גפן.

בהלכה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הגפן עצמם מותרים באכילה, אך קיים בהם חשש גבוה להימצאות חרקים זעירים בעיקר בחריצי העלה, והם טעונים בדיקה מדוקדקת. ביהדות ארצות האסלאם, בה השימוש בעלי הגפן למאכל היה רווח, עמדו על בעייתיות זו כבר במאה ה-18[1], ורבנים רבים אסרו את אכילת עלי הגפן, ומהם שאף החרימו את מי שעובר ואוכל[2]. הדברים הובאו גם אצל חלק מפוסקי יהדות אשכנז[3], בין הקהילות שנהגו בהם איסור נמנים יהודי בגדאד וחלב, ומשפחות רבות נוהגות באיסור זה גם אחר עלייתן לארץ ישראל.

בישראל מתקיים דיון ער בשאלת שכיחות הימצאות החרקים בעלי הגפן. יש הטוענים כי המצב טוב יותר מאשר מה שהיה בתקופות קדומות יותר ובארצות אחרות[4][5]. כיום בישראל נמכרים עלי גפן בכשרויות שונות במארזים משומרים וכבושים ושנחשבים לנקיים מחרקים. לדעת רבנים רבים ניתן לסמוך על אלו המשווקים תחת כשרויות מעולות[6]. לעומת זאת אחרים טענו גם עלי הגפן שבאריזות משומרות נגועים ברמה גבוהה[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלי גפן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו לדוגמה אצל רבי משה ישראל, שו"ת משאת משה, יורה דעה, סימן ד'.
  2. ^ בין אוסרים אלו נמנים רבי חיים אבולעפיה, רבי ניסים חיים משה מזרחי, רבי רפאל שלמה לניאדו, רבי יוסף חיים מבגדאד, רבי אברהם אבוקרא, רבי עבדאללה סומך ועוד.
  3. ^ רבי אפרים זלמן מרגליות, יד אפרים, על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"א, סעיף ד'; רבי צבי הירש שפירא, דרכי תשובה, סימן פ"ד, ס"ק קנ"א.
  4. ^ לדברי הרב יואל שוורץ נגיעות החרקים בעלי הגפן אינן שכיחות כיום בארץ ישראל, וכך גם עלה מבדיקות שנערכו במעבדה של מכון התורה והארץ. לדברי הרב עזריאל אריאל הימצאות חרקים על עלי הגפן קיימת בעיקר מסביבות חודש אב ואילך, ובמצב זה קל לזהות את החרקים על העלים
  5. ^ הרב עזריאל אריאל, שימוש בעלי גפן טריים, באתר כושרות.
  6. ^ הרב שמואל אליהו, ‏כשרות עלי גפן, באתר כיפה, י"ב בסיוון ה'תשס"ב (23 במאי 2002); הרב יוסף שטינברג, כשרות עלי גפן, באתר מורשת, כ"ב בתמוז ה'תשס"ד; הרב יהודה עמיחי, תולעים במצבים שונים, כ"ו באדר ב' ה'תשע"א;‏ כשרות עלי גפן, באתר דין, ב' בשבט ה'תש"ף (28 בינואר 2020).
  7. ^ הרב יוסף דורפמן, בדיקת צנצנת עלי גפן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:51).