עלי עות'מאן (בלם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלי עות'מאן
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 8 באוגוסט 1952 (בן 70)
ירושלים, ישראל
שם מלא עלי חוסיין עות'מאן
עמדה בלם
מועדוני נוער
1968–1970 הפועל ירושלים
מועדונים מקצועיים כשחקן
1970–1982
1982
1983–1985
1985
1985–1986
1986–1988
הפועל ירושלים
מכבי שפרעם
הפועל ירושלים
בית"ר רמלה
הפועל בית שמש
בית"ר רמלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלי חוסיין עות'מאןערבית: علي عثمان: נולד ב-8 באוגוסט 1952) הוא כדורגלן עבר ערבי-ישראלי ששיחק בעמדת הבלם ומזוהה בעיקר עם הפועל ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עות'מאן נולד וגדל בחלק הישראלי של בית צפאפא, כפר ערבי בדרום ירושלים שחולק בין ישראל לירדן, ובמלחמת ששת הימים נכבש בידי ישראל[1]. כשהיה ילד המתנ"ס ספורט בבית צפפה הוזמן להשתתף באליפות ירושלים במגרש קטמון. מרדכי כהן, שאימן נערים בהפועל ירושלים, צפה בעות'מאן והזמין אותו להתאמן בקבוצת הנוער של הפועל ירושלים, אליה עלה בגיל 14[2].

בעונת 1970/1971 השתייך עות'מאן לסגל הבוגרים כאשר מאמן הפועל ירושלים באותה תקופה, משה (מוסי) ליטבק העלה אותו לבוגרים[3], ואת הופעת הבכורה שלו במדי הבוגרים עשה לאחר מכן תחת אברהם מנצ'ל, נגד קבוצת שמשון תל אביב ב-1970. בסך הכל שיחק עות'מאן בקבוצת הבוגרים כ-15 שנים. ב-1974 זכה בתואר כדורגלן העונה בישראל[4]. עות'מאן היה לשחקן הערבי הראשון ששיחק בליגה הבכירה בכדורגל בישראל, ולשחקן הערבי הראשון שהוזמן ושיחק בנבחרת ישראל, כאשר הוזמן על ידי המאמן דוד שווייצר להשתתף במשחק ידידות נגד קבוצת סטוק סיטי האנגלית במאי 1975[5], ומיד אחר כך הצטרף גם למסע של משחקי ידידות בארצות הברית[6].

בשנת 1978 מונה לקפטן הפועל ירושלים, לאחר בחירות פנימיות בין השחקנים. בסיום עונת 1978/1979 ירדה הקבוצה מהליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה) לליגה הארצית, והחל משא ומתן על מכירתו לקבוצת בית"ר ירושלים. ברגע האחרון בוטלה העסקה עות'מאן נשאר בהפועל ועזר לה לעלות חזרה ללאומית[2].

בעונת 1982/1983 עבר עות'מאן לשחק במכבי שפרעם בליגה הארצית עד לחודש נובמבר ולאחר מכן חזר להפועל ירושלים[7].

באוקטובר 1984, חתם על חוזה לשנה בקבוצת בית"ר רמלה מהליגה הארצית. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות מרכז בית״ר, ששחקן ערבי חתם בקבוצה המסונפת אליו[8].

בעונת 1985/1986 הושאל עות'מאן להפועל בית שמש בליגה הארצית[9], וירד איתה בסיום העונה לליגה א'[10]. בתחילת עונת 1986/1987 חתם בהפועל טייבה, אך בית"ר רמלה שהחזיקה בכרטיס השחקן שלו, לא שחררה אותו והוא חזר לשחק בקבוצה[11], איתה ירד לליגה א' והעפיל איתה בחזרה לליגה הארצית[12].

עות'מאן פרש ממשחק בגיל 37 וחצי[2].

לאחר פרישתו השתלב בעיריית ירושלים כרכז ספורט כדורגל, ולאחר פרישתו מתנדב עות'מאן בבית ספר לכדורגל בבית צפאפא[2].

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבינעם פורת, 11 האגדות של הפועל ירושלים, באתר ynet, 30 ביוני 2017
  2. ^ 1 2 3 4 אתר למנויים בלבד אריה ליבנת, הוא היה השחקן הערבי הראשון בליגה הבכירה ובנבחרת. וכמעט גם בבית"ר ירושלים, באתר הארץ, 28 במאי 2022
  3. ^ ברוך דגון, כדורגלני הפועל ירושלים מקווים לזכות השנה באליפות הליגה, דבר, 8 בספטמבר 1970
  4. ^ מדליה לכדורגלן העונה של מעריב, מעריב, 20 באוגוסט 1974
  5. ^ יהודה גורן, "סטור": לא באנו לנצח, מעריב, 7 במאי 1975
  6. ^ נקבעו 18 הכדורגלנים למסע 8 המשחקים בארה"ב, דבר, 11 במאי 1975
  7. ^ רוני דיאון, מרילי עלול להיעדר, מעריב, 1 בדצמבר 1982
  8. ^ אבי חזקיה, עותמן לבית״ר רמלה, חדשות, 30 באוקטובר 1984
  9. ^ אבי ענבל, בבית־שמש אמרו שהצדק ניצח, חדשות, 9 בפברואר 1986
  10. ^ מיכה צירקין, מרמורק חיכתה למשחק קל, חדשות, 27 באפריל 1986
  11. ^ יוסף גליון, איפה ישחק עותמן?, חדשות, 5 בספטמבר 1986
  12. ^ רחמים יפת, בית"ר רמלה: בזכות העורף המוצק, מעריב, 26 במאי 1988