עלי קאסם עבד אל קאדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עלי קאסם עבד אל קאדר (1910 - 16 בנובמבר 1948) היה מנהל אדמות ואדי פאליק (נחל פולג), צבר כח והשפעה גדולה הן בקרב הבדואים בישראל, להם סיפק עבודה, והן בקרב היהודים, באמצעות תיווך מכירת קרקעות ערביות לקרן קיימת לישראל[1]. בשנות ה-40 שימש מודיע לש"י. לאחר מותו, בזמן מלחמת העצמאות, התיישבו על אדמתו אנשי קיבוץ יד מרדכי ואחריהם הגרעין הלטינו-אמריקאי הראשון של קיבוץ געש, עד פינוי המחנה בשנת 1952.

פרשיות שנקשרו בשמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת רצח סליה זוהר ויוחנן שטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1931 זוג צעיר, יוחנן וסליה, יצא לטיול רגלי בן יומיים שלושה מגימנסיה הרצליה בת"א לכיוון הרצליה ג' שם חנתה פלוגה של הקיבוץ המאוחד. בדרך, הזוג נרצח על ידי בדואים לא רחוק מהרצליה. הגבר יוחנן שטאל נדקר ונקבר בעודו בחיים, האשה סליה זוהר, נאנסה ונרצחה באכזריות. גופותיהם הוטמנו בחול וכל המאמצים למציאתן העלה חרס. העיתונות העברית געשה ורתחה. דעת הקהל היהודית תבעה חקירה מקפת והאשימה את המשטרה הבריטית באוזלת יד ובחוסר יכולת. אברהם דרויאן ("אבו יצחק" בפי הערבים), שומר צעיר וידוע מכפר-סבא, יד ימינו של אברהם שפירא (זקן השומרים) - שארגן רשת מודיעים ערבים באזור כפר-סבא-טול-כרם, התקשר עם ידידו הטוב עלי קאסם אשר באותם ימים סבל מבעיות כלכליות וירד מנכסיו. עלי קאסם היה מאוהב בבתו של ראש עיריית טולכרם אך האב סירב להתיר את הנישואים בשל מצבו הכספי הרעוע של קאסם. דרויאן עשה מעשה. הוא ערך מסיבה בביתו והפגיש את קאסם עם אהובתו. לקאסם המאוהב הבטיח כי בתמורה למידע על רוצחי הזוג יקבל 300 לא"י וכך יוכל לרכוש מכונית ולהרשים את אביה של הנערה. ואכן, לאחר עבודת שטח הצליח להביא את הפגיון ששימש ככלי רצח ואת שמות הרוצחים שעמדו למשפט. במשא ומתן קצר הסתפק קאסם ב 200 לא"י תמורת שירותו זה. למשפט הופיע קאסם כעד. זקנו ושפמו מגולחים, לבושו מכובד עד מאוד, נימוסיו טובים והוא דובר ברהיטות[2].

1934-1936[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1934 הותקף קאסם בידי בדואים באזור הואדי. הוא מיהר למשטרת הרצליה להתלונן, הרקע לטענתו היה הסיוע להסגרת נאשמי רצח הזוג סליה ויוחנן, ידוע היה כי עלי קאסם עשה הסכמים עם הפרדסנים היהודים בסביבה ( משק ברמן- חבקין, פרדס אפלבוים, גן שלמה, משק יכין ומשק האחים ליטבינסקי.) כי תמורת פרוטקשן, הוא יעסיק שומרים להגן על פרדסיהם מבוזזים בדואים. שוטרי הרצליה מיהרו למקום ומצאו את אחד התוקפים מתבוסס בדמו, כדי להגן עליו, הורחק עלי קאסם זמנית מהמקום בחזרה לטייבה[3]. שנה אחר כך, בסקירה עיתונאית של ואדי פאליק נאמר כי עלי קאסם הוא השליט הכל יכול של ואדי פאליק, וגם אחיו נראו תדיר באזור. בסביבה לא היו בנמצא יישובים ערביים למעט שבטי בדואים נודדים. המשקים היהודים היו חשופים לונדליזם, כך למשל בשנת 1936 נעקרו 500 עצי הדר בגן שלמה (שנרכש שנתיים קודם מידי קאסם), עקבות כלבי הגישוש הובילו לביתו של עלי קאסם עצמו.

רצח מישל מיטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937 עלי קאסם נעצר לאחר שנחשד כשותף ברצח מישל מיטרי, ראש אגודת הפועלים הערבית הפלסטינית של יפו. הסיבה לרצח מיטרי הייתה השתדלות שעשה עלי קאסם אצל פועליו הערביים להצטרפות למפלגה הקומוניסטית. מיטרי התנגד לכך נחרצות. במיטת חוליו בבית החולים נערך מסדר זיהוי ומיטרי הצביע על עלי קאסם כאשם. למשפט הגיע קאסם "לבוש אירופית וגלוי ראש".

שרותו כמודיע בש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשרים הטובים עם היהודים הביאו לגיוסו של קאסם כמודיע בש"י, שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. מפעיליו היו יוסף ויץ מהקק"ל, גד מכנס הנתנייתי, ואנשי ש"י בנימין גיבלי (שהיה קצין ש"י בשרון בשנות ה-40), דוד קרון ומשה הוכמן. עלי קאסם קיבל מהוכמן, מפעילו הישיר, סכומי עתק תמורת שירותיו. הקק"ל שילמה לו מאה לא"י לחודש, נוסף על הטבות חומריות מפליגות. עם פרוץ מלחמת העצמאות הופקד הוכמן על שמירת ביטחונו האישי של קאסם מפני מתנקשים ערבים משום שנחשב על ידי הלאומנים הערביים כבוגד[4]. ביוני 1948 פונה קאסם לפנסיון סגור בכפר שמריהו, וכעבור זמן קצר הועבר לבית ברחוב יהודה הימית ביפו. בחסות קציני הממשל הצבאי הסתובב בחופשיות ביפו, בתל אביב ואף יצא לסיורים בארץ. בסיורים הללו נחשד כי קאסם אסף מידע והעבירו לידי הכוחות הערביים במטרה לטהר את שמו. בשל החשד בבגידה נעצר קאסם במתחם הסגור של ערביי יפו בשכונת עג'מי. ב-16 בנובמבר 1948 נמצאה גופתו נקובת הכדורים בנחל כלח שביערות הכרמל, בצד הכביש לבית אורן. דוד בן-גוריון מינה ועדת חקירה בראשותו של יעקב שמשון שפירא, שגילתה כי איסר בארי, ראש הש"י בימי קום המדינה וראש מחלקת המודיעין הראשון בצה"ל בדרגת סגן-אלוף, נתן הוראה לקצין המודיעין דוד קרון לחסל את קאסם, והלה חוסל עוד באותו יום. בארי טען להגנתו כי הורה על חיסולו של קאסם משום שהיה חשש רב כי יברח מישראל לאחת ממדינות ערב וימסור מידע ביטחוני לאויב עבור תשלום, והוא, כראש הש"י היה מחויב למנוע זאת. כמו כן, לא היה חוק שאוסר הריגה מסוג זה, וכי עונשי מוות היו מקובלים בקהיליית המודיעין באותה תקופה. בארי הורשע בחריגה מסמכות ונגזרה עליו פרישה מתפקידו ללא הורדה בדרגה.

לאחר שנמצאה גופת עלי קאסם נחסמה דירתו שביפו. המשפחה שהתגוררה בוואדי פאליק גורשה חזרה לטייבה והשטח נמסר לאנשי יד מרדכי לצורך עיבוד הקרקע, בסיום המלחמה, כשחזרו אנשי יד מרדכי לקיבוצם יושבו בחווה חברי הגרעין הלטינו אמריקאי הראשון, הם חלוצי געש ושהו בו[5] מ-1949 ועד לפינוי המחנה בשנת 1952.

משפחתו מתגוררת עדיין בטייבה[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לסיפור רצח הזוג סליה זוהר ויוחנן שטאל קראו כאן התוכן בקישור, באתר (סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850)
  • פרשיות איסר בארי:[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]