עלמה הראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלמה הראל
לידה 1976 (בת 48 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג בועז יכין עריכת הנתון בוויקינתונים
https://almaharel.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלמה הראל (נולדה ב-1976) היא במאית קליפים וסרטים ישראלית-אמריקאית. ידועה בעיקר בזכות סרט הבכורה שלה, הסרט העלילתי משנת 2019, Honey Boy (אנ'), עליו זכתה בפרס גילדת הבמאים של אמריקה (אנ').[1][2]

סרטה התיעודי Bombay Beach מ-2011, שזכה בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים טרייבקה,[3] קיבל מועמדות לפרס Independent Spirit.[4] בשנת 2016, סרטה התיעודי LoveTrue זכה בפרס הגרנד פרי הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של קרלובי וארי.[5] באותה שנה, הראל נבחרה לאחת מ "12 יוצרות הקולנוע המובילות שמוכנות לביים שובר קופות" על ידי IndieWire.[6]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל נולדה וגדלה בתל אביב[7] היא החלה את עבודתה כצלמת ו-VJing בקונצרטים של מוזיקה חיה.

אחד הפרויקטים הבולטים של הראל כ-VJ היה שיתוף פעולה עם להקת המוזיקה הישראלית בלקן ביט בוקס, כולל סרטון באורך 11 דקות, The Balkan Beat Box 1st show 1st ever - Digital Diary of Alma Harel, באלבומם הראשון שיצא בשנת 2005.[8] מאוחר יותר הראל הצהירה כי היא "מעולם לא למדה קולנוע, אז זה (VJing) היה בית הספר שלי לקולנוע" [... ] רציתי להרגיש כאילו אני מנגנת סרטונים כמו כלי נגינה - עורכת אותם בשידור חי, כשאנשים מגיבים. זה עדיין משפיע עליי עד היום."[9]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה על הופעות וידאו-ארט חיות עם מוזיקאים שונים הובילה את הראל לבימוי קליפים, ושיתופי הפעולה התכופים שלה עם הזמר זך קונדון מלהקת ביירות הביאו לה פרסים ומועמדויות רבות בפסטיבלי קולנוע וקליפים.

עבודתה של הראל על הקליפ של ביירות לסינגל שלהם " Elephant Gun " (2009), זכתה במועמדות לבכורה הטובה ביותר בבימוי בפרסי MTV Video Music ופרסי איגוד הפקת הקליפים, והייתה במקום ה-30 בטופ 50 של מגזין Paste של סרטוני העשור.[10]

ביולי 2011, הראל נבחרה לאחת מ-25 הפנים החדשות לקולנוע של מגזין Filmmaker,[11] אשר גם ציין באוקטובר 2011 שסרטה בומביי ביץ' "צולם בצורה מדהימה ונועזת באופן רשמי, ... ומראה על כישרון חדש וגדול של בימוי בהראל שעובדת בדרך משלה".[12]

בקליפ שלה משנת 2012 לשיר " Fjögur píanó " של הלהקה האיסלנדית סיגור רוס, מתוך האלבום Valtari, ביימה הראל את שיה לה-באף יחד עם הרקדנית דנה תומסן. הסרטון היה חלק מניסוי הסרטים המסתוריים של Valtari, שבו סיגור רוס ביקשו מתריסר יוצרי קולנוע כל אחד לבחור שיר מהאלבום ולצלם סרטון בהשראת המוזיקה. הוול סטריט ג'ורנל הסביר כי "כל הבמאים קיבלו את אותו תקציב של 10,000 דולר ואפס הנחיות מהלהקה. עם החופש היצירתי הזה, היוצרת עלמה הראל סיפקה פרפרים מתים, סוכריות על מקל מוארות והופעה עירומה (בכל מובן) מכוכב של סרטים הוליוודיים מגה-תקציביים."[13] הסרטון של הראל זכה ליותר מ-4.7 מיליון (נכון ליולי 2019) צפיות ביוטיוב[14] ולשבחי המבקרים.[15]

לה-באף, שהסביר את מעורבותו בפרויקט, ציין כי כתב להראל מכתב מעריץ לאחר שהתרשם עמוקות מבומביי ביץ', והראל השיבה לו שהיא רוצה לעבוד איתו.[16] השניים ישתפו פעולה שוב, כאשר לה-באף יפיק את סרטה התיעודי LoveTrue בשנת 2016, והראל תביים את סרט הדרמה האוטוביוגרפי של לה-באף משנת 2019 Honey Boy.

מ-2014 עד 2016, הראל שימשה כמנהלת הקריאייטיב הגלובלית בחברת המדיה RYOT.[17]

Bombay Beach[עריכת קוד מקור | עריכה]

Bombay Beach הוא סרט עלילתי משנת 2011 על שריד מחליד של תנופת פיתוח כושלת משנות החמישים. ימת סלטון, הבולטת בסרט, היא נוף קליפורני עקר שנראה לעיתים קרובות כסמל לכישלון החלום האמריקאי.[דרוש מקור]

להראל הצטרף זאק קונדון מלהקת ביירות, איתו עבדה על קליפים מוקדם יותר בקריירה שלה, כדי להכין את המוזיקה לסרט.[18]

הסרט זכה בפרס הסרט התעודי הטוב ביותר בפסטיבל טרייבקה.[19]

LoveTrue[עריכת קוד מקור | עריכה]

LoveTrue הוא סרט תיעודי משנת 2016 המביא את הדימויים הפיוטיים הבולטים של הראל ואת הקסם מהביצועים בספרות עיון לשלושה סיפורים משלימים על אהבה.[דרוש מקור] הסרט הוצג בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים טרייבקה 2016, שם היו לו הקרנות מרובות וקיבל ביקורות חיוביות.[20][21]

LoveTrue זכה בסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים Crested Butte 2016 ובפרס הגרנד פרי לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של קרלובי וארי 2016.

פרסומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל צילמה וביימה פרסומות לחברות טכנולוגיה, כולל הקמפיין הראשון של Airbnb, עליו זכתה בפרס קליאו לשנת 2014 לצילום הטוב ביותר ובפרס עץ עיפרון לשנת 2015 לצילום הטוב ביותר.[דרוש מקור]

הראל גם ניהלה את מסע הפרסום הראשון עבור Internet.org, היוזמה של מארק צוקרברג להביא גישה לאינטרנט לאזורים מאותגרים טכנולוגית בעולם. המסע צולם בין היתר בהודו, אינדונזיה ובוליביה.[דרוש מקור] היא גם הייתה היוצרת הראשונה שביימה פרסומת עבור סטלה ארטואה עם הפרסומת "איזבלה" משנת 2016, שצולמה על ידי צלם הקולנוע בנואה דבי.[דרוש מקור] בשנת 2013 היא הצטרפה לסוכנות הפרסום המסחרית Epoch Films.[דרוש מקור]

בשנת 2017, הראל ביימה סרט קצר עבור שאנל בשם " Jellywolf " בו מככבים קירסי קלמונס וליסה בונה. הסרט בן 8 הדקות מתרחש ב"גרסה עתידנית קסומה של מרכז העיר לוס אנג'לס שהתעוררה לחיים עם אפקטים מיוחדים מפתים". קלמונס יוצאת למסע לגלות את חיית הרוח המיתולוגית שלה "JellyWolf" בעזרת הבעלים של מכון היופי השמאני בונה. אינדיוויר הגיבה ואמרה ש"Jellywolf" הוא "מדע-בדיוני קצר ופמיניסטי להפליא!"[22]

Free the Bid[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 הקימה הראל את Free the Bid, יוזמה שנועדה להילחם בהטיה מגדרית בתעשיית הפרסום. היוזמה קוראת לסוכנויות הפרסום לכלול לפחות במאית אחת בכל פעם שהם מציעים הצעה משולשת על הפקה מסחרית. התוכנית גם קוראת לחברות הפקה להוסיף עוד נשים לסגל שלהן. אם משרדי פרסום לא יכולים למצוא אישה מועמדתת מתאימה לתפקיד, עליהם להתחייב לשחרר את ההצעה הזו על ידי חיפוש אחר צורות שונות של גיוון עבור הפרויקט. היוזמה זכתה לתמיכה מצד סוכנויות פרסום מובילות ברחבי העולם כמו FCB, DDB, BBDO, McCann, JWT וליאו ברנט לחנויות חמות כמו Pereira & O'Dell, Mother, 72&Sunny, Martin ו-180,[23] ובנובמבר בשנת 2016 קיבלה הראל את פרס "Female 3 Cheers " בכנס השנתי השלישי של 3%, תנועה דומה המנסה להרחיב את מספר המנהלים הקריאטיביים מעבר ל-3%,[24] עבור השפעת Free the Bid על שוויון מגדרי בפרסום.[25]

Honey Boy[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל עשתה את הופעת הבכורה שלה בבימוי הסרט העלילתי עם Honey Boy (2019), שנכתב על ידי ובכיכובו של שיה לה-באף בסיפור חצי אוטוביוגרפי על חייו. בראיון ל-FF2 Media, ציטטה הראל את האתגרים של צילום משהו שקשור כל כך ל-PTSD, כמו גם את המשיכה הכובשת של התסריט ששכנע אותה לקחת על עצמה את הפרויקט.[26] על עבודתה בסרט זכתה הראל בפרס גילדת הבמאים של אמריקה לבימוי מצטיין - סרט עלילתי לראשונה.[2] בסך הכל קיבל האני בוי 34 מועמדויות ו-9 זכיות מעמותות ופסטיבלים שונים.[27][28]

Shadow Kingdom[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל ביימה את Shadow Kingdom: The Early Songs of Bob Dylan, סרט על בוב דילן, שעלה לראשונה באתר Veeps.com ב-18 ביולי 2021.[29] הסרט זכה לביקורות נלהבות על הוויזואליה ה"מהממת" שלו[30] והראל התייחסה אליו כ"עבודתה היקרה לה ביותר" בפוסט באינסטגרם שישה ימים לאחר הקרנת הבכורה.[31]

"האישה באגם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2021 החלה לצלם סדרה עבור Apple TV בכיכובן של נטלי פורטמן ולופיטה ניונגו בהופעתן הראשונה בטלוויזיה.[32]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל הייתה נשואה לבמאי אמריקאי ממוצא ישראלי בועז יכין בין השנים 2004–2012.

קליפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 - מוקי - "Won't Stop Dreaming"
  • Taylor Hawkins and the Coattail Riders - "Louise" 2007
  • 2007 - ביירות - "Elephant Gun"
  • 2008 - ביירות - "Postcards from Italy" 2008
  • Bajofondo - "Pa' Bailar" 2008
  • Nikka Costa - "Stuck to You" 2008
  • The Rolling Stones (Soulwax remix) - "You Can't Always Get What You Want" 2009
  • Jack Peñate - "Tonight's Today" 2009
  • 2009 - ביירות - "Concubine"
  • Fanfarlo - "Harold T. Wilkins" 2009
  • We Are The World - "Clay Stones" 2009
  • Shearwater - "Hidden Lakes" 2010
  • 2012 - סיגור רוס - "Fjögur píanó"

פרסומות (רשימה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ותשבחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל ידועה ביכולתה לטשטש באופן אמנותי את הגבול בין תיעודי לסיפורת. סטפן הולדן מהניו יורק טיימס כתב על סרטה של הראל בומבי ביץ': "[זה] נראה ומרגיש כמו חלום על יקום חלופי. ספוג בתחושת פליאה, הוא מרחף, רוקד בתוך הבועה השמימית שלו".[33]

  • במאית הבכורה הטוב ביותר (מועמדת) - פרסי וידאו של MTV - ביירות "אקדח פיל" (2007)
  • סרטון אינדי רוק הטוב ביותר (מועמדת) - פרסי קליפ מוזיקה בבריטניה - ג'ק פנאט "היום של היום" (2009)
  • הקליפ הטוב ביותר (מועמדת) - פסטיבל הסרטים Camerimage - ג'ק פנאט "היום של היום" (2009)
  • הזוכה, הסרט התיעודי הטוב ביותר בעולם - פסטיבל הסרטים הבינלאומי טרייבקה - בומבי ביץ' (2011)
  • מועמדת - פרס Independent Spirit "Truer than Fiction" - Bombay Beach (2011)
  • הזוכה, הסרט התיעודי הטוב ביותר - פסטיבל הסרטים הבינלאומי גואנחואטו - חוף בומביי (2011)
  • הזוכה - העריכה הטובה ביותר - פסטיבל הסרטים וודסטוק - בומבי ביץ' (2011)
  • ציון כבוד, פרס מיוחד של חבר השופטים - Sheffield Doc Fest - Bombay Beach (2011)
  • הזוכה - חזון קולנועי עולה - פסטיבל הסרטים הבינלאומי של קמדן - בומבי ביץ' (2011)
  • 25 הפנים החדשות של הקולנוע של מגזין יוצר הסרטים (2011)
  • מועמדת - Cinema Eye מזכה את "בכורת הסרט הטוב ביותר" ואת "הצילום הטוב ביותר" - בומבי ביץ' (2012)
  • "20 השימושים הטובים ביותר בשירי בוב דילן בסרט" מאת Paste Magazine." (2012)[34]
  • הזוכה, הצילום הטוב ביותר - פרסי קליאו - Airbnb "Views" (2014)
  • הזוכה, הצילום הטוב ביותר - עיפרון עץ - Airbnb "Views" (2015)
  • הזוכה, הסרט התיעודי הטוב ביותר - פסטיבל הסרטים Crested Butte - "LoveTrue" (2016)
  • הזוכה, הסרט התיעודי הטוב ביותר - פסטיבל קרלובי וארי הבינלאומי - "LoveTrue" (2016)
  • 12 יוצרות הקולנוע המובילות שמוכנות לביים שובר קופות - Indiewire (2016)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלמה הראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Valentini, Valentina (2019-12-05). "How 'Honey Boy' Director Alma Har'el Found Love In Shia LaBeouf's Pain". Esquire (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-12-09.
  2. ^ 1 2 '1917' Director Takes Home Top Prize At DGA Awards, Los Angeles, CA Patch, ‏2020-01-26 (באנגלית)
  3. ^ McCracken, Kristin (2011-04-28). "Awards Announced: 2011 Tribeca Film Festival". Tribeca Film Festival. אורכב מ-המקור ב-2012-11-14. נבדק ב-2019-07-14.
  4. ^ Staff writers. "Nokia Truer Than Fiction Award". IFC.com. אורכב מ-המקור ב-2012-01-28. נבדק ב-2019-07-14.
  5. ^ Tizard, Will (2016-07-09). "Karlovy Vary Film Festival 2016: Full List of Winners". Variety. נבדק ב-2016-07-25.
  6. ^ Erbland, Kate (2016-05-27). "12 More Female Filmmakers Who Are Ready To Direct A Blockbuster". IndieWire. נבדק ב-2016-07-25.
  7. ^ Chang, Kee (2011-02-17). "Berlinale Exclusive: Alma Har'el". Anthem Magazine. נבדק ב-2019-07-14.
  8. ^ Fishman, Boris (2005-09-11). "Balkan Beat Box Catalogue no.: AY CD 08". Essay Recordings. נבדק ב-2019-07-14.
  9. ^ "Film Director Alma Har'el". Oyster. ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-2017-02-19. נבדק ב-2019-07-14. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ LaBate, Steve (2009-11-09). "The 50 Best Music Videos of the Decade (2000-2009)". Paste. נבדק ב-2019-07-14.
  11. ^ Macaulay, Scott (2011-07-20). "25 New Faces of Independent Film – 2011". Filmmaker. אורכב מ-המקור ב-2013-02-18. נבדק ב-2019-07-14.
  12. ^ Harris, Brandon (2011-10-12). "Alma Har'el, Bombay Beach". Filmmaker. אורכב מ-המקור ב-2013-02-13. נבדק ב-2019-07-14.
  13. ^ Jurgensen, John (2012-06-18). "Exclusive: Sigur Ros Video 'Fjogur Piano' Featuring Shia LaBeouf". The Wall Street Journal. נבדק ב-2019-07-14.
  14. ^ Alma Har'el, Shia LaBeouf, Denna Thomsen (2012-06-18). Sigur Rós - Fjögur píanó [Official Music Video] (YouTube). נבדק ב-2019-07-14.{{cite AV media}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  15. ^ Macaulay, Scott (2012-06-26). "Alma Har'El on her Shia LaBeouf-Starring Sigur Ros Video". Filmmaker. אורכב מ-המקור ב-2013-02-12. נבדק ב-2019-07-14.
  16. ^ Hoen, Tory (2012-08-14). "Shia LaBeouf Explains Why He Got Nude for That Sigur Rós Video". Vulture. New York. נבדק ב-2019-07-14.
  17. ^ Huffington, Arianna; Mooser, Bryn (2016-04-20). "HuffPost RYOT: Lights, Camera, Impact". The Huffington Post. נבדק ב-2016-07-25.
  18. ^ Staff writer (2012-03-26). "New release - Bombay Beach". אורכב מ-המקור ב-2013-02-15. נבדק ב-2013-02-15.
  19. ^ הידיעות, סוכנויות (2011-04-29). "סרטה של עלמה הראל זכה בפסטיבל טרייבקה". Ynet. נבדק ב-2023-05-12.
  20. ^ Myers, Kimber (2016-04-17). "Tribeca Review: Alma Har'el's Dreamlike And Poetic Documentary 'LoveTrue'". IndieWire (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2016-07-25.
  21. ^ Farber, Stephen (2016-04-19). "'LoveTrue': Tribeca Review". The Hollywood Reporter. נבדק ב-2016-07-25.
  22. ^ "CHANEL | JELLYWOLF – Alma Harel". almaharel.com. אורכב מ-המקור ב-2017-03-16.
  23. ^ Diaz, Ann-Christine (2016-09-15). "'Free the Bid' Initiative Calls for Ad Industry to Support Female Directors". Ad Age. נבדק ב-2016-12-19.
  24. ^ Staff writers. "3% Movement Mission Statement". 3% Movement. נבדק ב-2019-07-14.
  25. ^ Gardezi, Aleena (2016-11-04). "Free the Bid Gives Female Directors a Fair Opportunity". DIVERGE. נבדק ב-2016-12-19.
  26. ^ Solzman, Danielle (6 בנובמבר 2019). "Alma Har'el talks 'overwhelming' response to 'Honey Boy,' LaBeouf's career-best performance". FF2 Media. FF2 Media. נבדק ב-13 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Honey Boy (2019)". IMDB. נבדק ב-13 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ על הדבש ועל העוקץ - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, ‏2019-12-20
  29. ^ Rapp, Allison (2021-07-18). "Bob Dylan Delivers Intimate Virtual Concert, 'Shadow Kingdom'". Ultimate Classic Rock (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-07-18.
  30. ^ "Bob Dylan: Shadow Kingdom live stream review – Dylan's juke joint of dreams". the Guardian (באנגלית). 2021-07-24. נבדק ב-2021-07-25.
  31. ^ "Alma Har'el Instagram post". www.instagram.com. ארכיון מ-2021-12-25. נבדק ב-2021-07-25.
  32. ^ ynet (2021-03-10). "נטלי פורטמן תככב בסדרה של עלמה הראל". Ynet. נבדק ב-2023-05-12.
  33. ^ Holden, Stephen (2011-10-13). "Last Resort Remains an Oasis of Dreams". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-2013-01-15. נבדק ב-2019-07-14.
  34. ^ Blanton, Kristen (2012-02-27). "The 20 Best Uses of Bob Dylan Songs In Film". Paste. נבדק ב-2019-07-14.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עלמה_הראל&oldid=38331196"