עלמה יצחקי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר מוגזם, כתיבה לא אנציקלופדית.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר מוגזם, כתיבה לא אנציקלופדית. | |
 | |
| לידה |
1984 (בת 40 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה | ציור |
| פרסים והוקרה | פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר (2014) |
| almaitzhaky.com | |
  | |
עלמה יצחקי (נולדה ב-1984) היא אמנית וחוקרת ישראלית, שהציגה במספר תערוכות יחיד, ביניהן במוזיאון תל אביב, והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם. זכתה במספר פרסים, ביניהם פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחקי גדלה בתל אביב-יפו, למדה במדרשה לאמנות בבית ברל ולאחר סיום התואר הראשון (2009), המשיכה לתואר שני (2011) ותואר שלישי (2018) בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
היא מרצה בבית הספר לאמנות רב-תחומית במכללת שנקר ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מתגוררת ופועלת בדרום תל אביב.
יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתה של יצחקי עוסקת בפילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של האמנות ומחשבה פסיכואנליטית.
היא בוחנת את המרחב הגאופוליטי ומלקטת מתוכו סצנות המשמשות מושאים לציוריה, ומעבדת אותן לקומפוזיציה ודימוי.[1] הדמויות בציוריה נטועות במציאות החברתית והפוליטית הישראלית. היא בודה סיטואציות יומיומיות ו"מחייה" אותן באמצעות סגנון פיגורטיבי ואקספרסיבי בעל איכויות חושניות.[2]
היא עוסקת בטקסטורות ומרקמים. לדבריה, "הציור שלי קשור מאוד לחוש המישוש, למגע. אני משתדלת לצייר את כל האובייקטים והמשטחים ככה שאפשר ממש לחוש אותם".[3]
הציור בעיניה איננו מימד נפרד מהמציאות השיתופית, והוא משתתף בארגונה ואף לוקח בו חלק פעיל.[4] ציוריה של יצחקי מעוררים בצופה אי שקט, תחושה מלנכולית של ריקון וחוסר משמעות ומעלים שאלות מהותיות בנוגע לקיום האנושי.[5]
בסלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכת הפרס לציור ע"ש אסנת מוזס לאמן צעיר לשנת 2012 בבית האמנים בירושלים. רבים מהציורים מתארים ציורי פנים, בין השאר בדירות שותפים. אוצר התערוכה, פיוטר שמוגליאקוב, כתב: "הסלון מציע מודל לקיום המשותף שאותו הציורים של יצחקי מבקשים לחקור, וכך הוא מקרין על חדר המיטות, על הרחוב או השדה".[6]
יהודה הימית (2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכת יחיד של יצחקי משנת 2015 במוזיאון תל אביב, העוסקת בציור חברתי ומתייחסת לחיי היום-יום הפועלי. רוב המצוירים הם משולי החברה, פועלים שקופים, קבצנים, אך גם צעירים העוסקים בעצמם ובעולמם. חלק מהציורים נראים כאילו נצפו מבעד לעדשת עין-דג או מראה מעוותת – מה שמצויר באמצע הוא גדול, קרוב, כמעט מוזנק החוצה, ואילו השוליים נסוגים אחורה.[7]
מרחב ישורון כתב בטקסט הקטלוג: "עלמה יצחקי מציירת איך גוף תופס מקום בעיר. הגוף חולש על מרכז התמונה והפרישה של הידיים והרגליים מחלקת את הבד, מבדילה בין שמיים לארץ, מכתיבה מסגרת לנוף. אמצע הבד הוא אמצע הבשר. הגוף גוזר את הרקע, תופס לעצמו את השטח, מסתיר את הנוף לפי מספר הסנטימטרים הדרוש לו כדי להציב את הישות שלו, כלומר להיות. זו המטפיזיקה של הנוכחות."[7]
היא הסיר, ואנחנו הבשר (2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכת יחיד של יצחקי בגלריה חזי כהן בשנת 2017. התערוכה כללה עבודת וידאו, ציורי שמן וסדרת אקוורלים, העוסקים כולם בדימוי הגוף המפורק, המתכלה, האוכל והנאכל. בציורי השמן של יצחקי הגוף מופיע במלוא נוכחותו החומרית, ותופס את מרכז התמונה. בסדרת האקוורלים, לעומת זאת, מופיע גוף מרחף, חדיר ונוזלי. הצבעוניות העליזה והשפה הנאיבית מכסים על תוכן קודר, המשלב דימויי פולחן דתי עם פנטזיות של עונג וכאב. בעבודת הווידאו ״מדיטציית גופה״ נראה כלב המפרק ואוכל ׳גופה׳ על שריריה, עצמותיה ואבריה הפנימיים, העשויים קונפטי ונייר צבעוני. זהו ייצוג משחקי ונאיבי של מה שנתפס במסורת המערבית כגורל המקולל ביותר: מוות ללא קבורה, שרידי האדם ההופכים מאכל לחיית השדה.[8]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 – מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל
- 2005 – פרס מוזיאון רמת-גן לבוגר "המדרשה" מצטיין, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
- 2010-2005 – מלגת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב
- 2012 – פרס לציור ע"ש אסנת מוזס לאמן צעיר, בית האמנים, ירושלים
- 2012 – שהות-אמן על שם ברונר, תוכנית לחילופי אמנים תל אביב - דיסלדורף, דיסלדורף, גרמניה
- 2014 – פרס רפפורט לצייר ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2008 - "ציור", סדנאות האמנים, תל אביב[9]
- 2012 -"בסלון", בית האמנים, ירושלים[10]
- 2015- "יהודה הימית", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב[11]
- 2015 - "מעבר זמני", שהות אמן ע"ש ברונר, מוזיאון הרצליה[12]
- 2016 - עלמה יצחקי: איסכורית, גלריה בארי
- 2017 - "היא הסיר ואנחנו הבשר" גלריה חזי כהן[13]
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2005 – " More Than This 4", זומר, גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב[14]
- 2007 - נגא, גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב
- 2007 – "שיטה", הגלריה של המדרשה בתל אביב, תל אביב-יפו
- 2011 - צבע טרי 4 - צבע טרי, היריד לאמנות עכשווית, תל אביב
- 2012 – "תערוכה מינורית", הגלריה של המדרשה בתל אביב, תל אביב-יפו
- 2013 - "פאסיב אגרסיב אקספרסיב", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, תל אביב
- 2013 – "מארח ואורח" - מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2014 – "מתים מבפנים", גלריה בנימין, תל אביב
- 2016 – "קומזיץ" KIT, דיסלדורף, גרמניה
- 2017 – "אסיף: עשור לפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר/בכיר", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף מוזיאון רמת גן
- אוסף שיף
- אוסף שניידמן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קנטור, ש', אמנות רחוב: הציירת עלמה יצחקי נמשכת אל מה שפרום, באתר TimeOut, 8/11/2015
- ^ לוריא, א' וקלאנג, ק', מעבר זמני: שהות-אמן על שם ברונר, 2015
- ^ מוזיאון תל אביב, ראיון עם עלמה יצחקי
- ^ שמוגליאקוב, ש', סלון למציאות, באתר ערב רב, 6.12.2012
- ^ דף התערוכה "בסלון", באתר מנופים
- ^ רשף, ה', ביבי דרינקינג גיים: האמנית עלמה יצחקי מחברת ציור ופילוסופיה., באתר הארץ, 13.11.12
- ^ 1 2 יהב, ג', באמצעות וולגריות וכיעור מוחצן, עלמה יצחקי מציבה אלטרנטיבה לבון טון האמנותי, באתר הארץ, 31.10.2015
- ^ עלמה יצחקי - היא הסיר, ואנחנו הבשר, באתר הארץ
- ^ סדנאות האמנים בתל אביב: תערוכות/ציור, עלמה יצחקי., באתר סדנאות האמנים בתל אביב
- ^ בית האמנים בירושלים: עלמה יצחקי, באתר בית האמנים בירושלים
- ^ מוזיאון תל אביב: עלמה יצחקי, באתר מוזיאון תל אביב (ארכיון)
- ^ מוזיאון הרצליה: עלמה יצחקי, באתר מוזיאון הרצליה
- ^ גלריה חזי כהן: עלמה יצחקי, באתר גלריה חזי כהן
- ^ גלריה זומר: עלמה יצחקי, באתר גלריה זומר