על אהבתך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי" או בקצרה: "עַל אַהֲבָתֶךָ" הוא פיוט שחובר ונכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הפיוט מדגיש את אהבתו של המשורר רבי יהודה הלוי ליום השבת, ומלווה בגעגועיו, ייסוריו וכיסופיו של המשורר לאהובתו, שאינה מתגלה טרם זמנה.

בגרסתו המקורית, הפיוט מסתיים במחרוזת השישית (בשעתה של כניסת השבת) והפיוט איננו מתאר את פגישת האוהבים (דבר המרחש מעבר לשיר בצורה אינטימית).[דרושה הבהרה]

בפיוט, כתב רבי יהודה הלוי "לבי בשבת ואנכי בימי החול". במקום אחר כתב רבי יהודה הלוי מילים דומות: "לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב", ומבטא בכך את המתח שבין מחוז הכיסופים המקוּוה – ארץ ישראל ובין המרחב הריאלי בו הוא נתון, הרחק בספרד ואחר כך במצרים. בשני המקרים ניכרת האהבה דווקא בציפייה ובהמתנה בפער שבין גוף עמל ונפש שוקקה לקראת דבר מסוים וייחודי אותו רוצה המשורר.

הפיוט מושר בקהילת יהודי מרוקו, בין היתר בשירת הבקשות של פרשת משפטים, ובקהילות יהודי אשכנז.

אחד מהלחנים הידועים של הפיוט במסורת יהודי מרוקו נלקח מהשיר "יא חביב אל קאלב" של המוזיקאי המרוקאי עבד-סאדק שקארה (אנ'). בשנות התשעים הולחן הפיוט מחדש על ידי יהושע אנגלמן.

הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

" עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי
שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי
שֵׁשֶׁת יְמֵי מַעְשֶׂה לָךְ כַּעֲבָדִים
אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם אֶשְׂבַּע נְדוּדִים
כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם יָמִים אֲחָדִים
מֵאַהֲבָתִי בָךָ יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי

אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַעְשׂוֹת מְלָאכָה
לַעְרוֹךְ לְיוֹם שַׁבַּת הַמַּעֲרָכָה
כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם שָׂם הַבְּרָכָה
אַתָּה לְבַד חֶלְקִי מִכָּל יְגִיעִי

מָאוֹר לְיוֹם קָדְשִׁי מֵאוֹר קְדוֹשִׁי
שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים קִנְּאוּ לְשִׁמְשִׁי
מַה לִּי לְיוֹם שֵׁנִי אוֹ לַשְּׁלִישִׁי
יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו יוֹם הָרְבִיעִי

אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב מִיּוֹם חֲמִישִׁי
כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה נֹפֶשׁ לְנַפְשִׁי
בֹּקֶר לְעַבְדוּתִי עֶרֶב לְחָפְשִׁי
קָרוּא אֱלֵי שֻׁלְחַן מַלְכִּי וְרוֹעִי

אֶמְצָא בְּיוֹם שִׁשִּׁי נַפְשִׁי שְׂמֵחָה
כִּי קָרְבָה אֵלַי עֵת הַמְּנוּחָה
אִם נָע וְנָד אֵלֵךְ לִמְצֹא רְוָחָה
עֶרֶב וְאֶשְׁכַּח כָּל נוֹדִי וְנוֹעִי

מַה נָעֲמָה לִי עֵת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
לִרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת פָּנִים חֲדָשׁוֹת
בֹּאוּ בְתַפּוּחִים הַרְבּוּ אֲשִׁישׁוֹת
זֶה יוֹם מְנוּחִי זֶה דּוֹדִי וְרֵעִי "

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "על אהבתך אשתה גביעי", עמ' 183–187.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]