על גבעות שייח' אבריק
על גבעות שייח' אבריק
|
---|
אֲדָמָה-אַדְמָתִי, |
הבית הראשון בשיר |
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק, הידוע גם במילותיו הראשונות: אדמה-אדמתי, הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי אלכסנדר פן, שהלחין מרדכי זעירא, ושנכתב ב-1941, ליום השנה השלישי להירצחו של השומר אלכסנדר זייד בשייח' אבריק ביולי 1938.
על השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר נכתב בהמשך לבקשתה של ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר זייד, לכבוד טקס הסרת הלוט מפסלו של אלכסנדר זייד, שפיסל דוד פולוס בשייח' אבריק בשנת 1941.
גם שנתיים לפני כתיבת השיר "על גבעות שייח' אבריק", שיתפו פעולה אלכסנדר פן ומרדכי זעירא וכתבו את "השיר של זייד",[2] במלאת שנה להירצחו של אלכסנדר זייד. ציפורה זייד, שלחה אז את בנם הבכור גיורא ואת בת אחותה למשורר אלכסנדר פן, להאיץ בו שיכתוב את השיר שהבטיח לכתוב לאזכרה.[3] השיר פורסם ב-27 ביוני 1939 בעיתון "דבר".[4]
על פי עדותה של שרה זעירא, אשתו של מרדכי זעירא, הגיעה ציפורה זייד משייח אבריק לתל אביב לאלכסנדר פן ולמרדכי זעירא, וביקשה מהם שייכתב שיר בלחן במקצב דבקה, אחרת משימת חייה לא תושלם. בתור שי נתנה למשורר ולמלחין פירות, ולפעמים עוגה שאפתה.[5]
על קברו של אלכסנדר פן בבית הקברות קריית שאול נכתבו המילים "אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי", השורה הראשונה מתוך השיר.
מנגינת השיר, בקצב הדבקה, מהווה בסיס למספר ריקודי עם. השיר פורסם במספר ספרים, ביניהם הספר "אדמה אדמתי: מבחר שירי ארץ-ישראל", בהוצאת ספרית הפועלים, 1985.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרה על הביוגרפיה של אלכסנדר פן כותבת חגית הלפרין[6]:
"מהשיר עולה דמותו של זייד שנרצח בידי פורעים ערבים ביום 10.7.38 על אדמת המולדת שכה אהב. פן מתאר את זייד, שבחר לחיות בשיח'-אברייק חיי עמל, אך לא פחות מזייד - מתאר פן גם את עצמו, את אותו צד שכיסה בעקבות המפנה האידאולוגי. בצד זה בא לידי ביטוי הקשר הפיסי של פן לארץ, קשר אירוטי כמעט, החיפוש אחר הציונות האמיתית, הנלהבת, הכנה, המצרפת מעשה לאמירה" (עמ' 126).
מתן חרמוני כותב על כך במאמרו:
"קריאה מעט פחות מיתממת בשיר הזה - שהבית הפותח אותו הוא "אדמה אדמתי/ רחומה עד מותי/ רוח רב חרבוניך הרתיח/ ארשתיך לי בדם/ שאדם ונדם/ על גבעות שיח'-אברייק וחרתיה - תגלה את הדיסוננס שנוצר בין פתיחת השיר ("אדמה אדמתי") וסופו ("על גבעות שיח אבריק וחרתיה"), כלומר שמם הערבי של המקומות שמרכיבים את אותה "אדמה אדמתי". מה שנוצר מתוקף קריאה שכזו הוא מעין "שיר מתהפך", שבמקום לקדש את מיתוס השומר על הסוס, אלכסנדר זייד, בא לנתץ אותו, או לפחות לרמז על האפשרות הזאת. אלא שהאפשרות הזו כלל לא קיימת אצל הלפרין: גבעות שייח-אברק וחרתייה של פן דינן ב"צבע החיים" כדין בית אלפא ונהלל של אלתרמן. המרקסיזם של פן והבחירה במק"י ערב הקמת מדינת ישראל היו "ביטוי נוסף למרד שלו, ליצר שקינן בו שלא ללכת בתלם ולא להצטרף לזרם המרכזי" (עמ' 131).
ביצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר זכה לביצועים מוקלטים רבים, בהם של אסתר עופרים,[7] אילקה רווה, נעמי צורי, יפה ירקוני, אופירה גלוסקא, אריק איינשטיין, עפרה חזה, יהורם גאון, אברהם פררה, אריק לביא, תיאודור ביקל, חבורת רננים, מקהלת רינת, גלי עטרי (בסגנון דיסקו), גרי אקשטיין, הבחורים מאפיקים וכן הגבעטרון.
מאיר אריאל הזכיר את השיר בשירו "מדרש יונתי", במילים "אדמה, אדמתי - עד מותי".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "על גבעות שייח' אבריק" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "על גבעות שייח' אבריק" והאזנה לו באתר זמרשת
- מילות השיר "על גבעות שייח' אבריק" באתר שירונט
- איתי פלאות, שירו של זייד - ולא "על גבעות שייח אבריק", באתר פלאות
- שרון גבע, אדמה-אדמתה, רחומה עד-מותה: האישה על גבעות שייח אבריק, בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה
- יהודה זיו, על דעת המקום: היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?, באתר בלוגפוסט
- מתן חרמוני, לפייס את אלכסנדר פן, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
- הראל פרימק, מה באמת התכוון אלכסנדר פן לומר בשירו "אדמה אדמתי", באתר הארץ, 1 ביוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ככל הנראה הרמז לספר הושע, פרק ב', פסוק כ"א "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים"
- ^ מילות השיר ""השיר של זייד"" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ בריאיון לנתיבה בן-יהודה סיפרה האחיינית, הדסה ברלינסקי:
ציפורה אמרה: איך יכולים לקיים את האזכרה? השיר שאלכסנדר פן הבטיח לכתוב עדיין איננו! ואלכסנדר פן הוא בתל אביב. [...] והאזכרה היתה בשייח אבריק. [...] שלחו את שנינו לתל אביב. [...] נפגשנו ב"קפה אררט" ברחוב לילינבלום. תפסנו את כותב השיר, את אלכסנדר פן. נכנסנו לבית הקפה, נתתי לאלכסנדר פן את הפתק שכתבה לו ציפורה זייד, והוא התחיל לכתוב את השיר. חיכינו שעה תמימה עד שהוא גמר לכתוב את השיר. לקחתי את השיר מקופל בנייר ורצנו בדרך בחזרה לשייח' אבריק. הגענו עם השיר ואז כבר התאספו אנשים, ביניהם היה מרדכי זעירא, שהגיע גם הוא לאזכרה. זעירא הלחין אותו על המקום.
- ^ א. פן, "שיר של זייד", דבר, 27 ביוני 1939.
- ^ מילות השיר "על גבעות שיח' אבריק" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ מתן חרמוני, לפייס את אלכסנדר פן, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
- ^ השיר בביצוע אסתר עופרים; השיר בביצוע אסתר ואבי עופרים