על דלות המוסר

על דלות המוסר
The Poverty of Ethics
מידע כללי
מאת	ענת מטר
שפת המקור	עברית
סוגה	מסה, פילוסופיה
נושא	פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה פוליטית
הוצאה
הוצאה	הקיבוץ המאוחד (קו אדום כהה)
תאריך הוצאה	יולי 2019
מספר עמודים	278
עורך	דבי אילון
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 31-6745

על דלות המוסר: מסה קריטית הוא ספר מסה-פילוסופית מאת הפילוסופית ופעילת השמאל הישראלית ענת מטר, שפורסם לראשונה בעברית בשנת 2019.

המסה מוצגת כחיבור ביקורתי המעמיד שתי טענות רדיקליות משלימות. הראשונה היא "השיח האתי תמיד משני לשיח הפוליטי".^[1] בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה הפוליטיקה משנית למוסר ושואבת את הצדקתהּ ממנו, מטר טוענת כי המוסר דל מכדי להוות מסד לפוליטיקה, ולכן יש להפוך את הסדר. לטענתה, תפיסות המוסר שלנו צומחת בהדרגה בשל מה שהיא מכנה "מסה קריטית" של תכנים פוליטיים (הכוללים: אקטיביזם, ניתוחים פוליטיים, עובדות-אמפיריות, נרטיבים היסטוריים, מודלים תרבותיים-מחנכים והתנסויות אישיות) הממלאים את המוסר הדל בתוכן קונקרטי. הטענה השנייה היא שהתוכן הפוליטי שממלא את המוסר הוא בהכרח פוליטי-שמאלי, ובקצרה: "המוסרי הוא שמאלי".^[1]

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבוא מטר מבקרת את המגמה הפילוסופית המתיימרת לשימוש בשפה מטפיזית "טהורה" לכאורה, ללא תלות בתכנים ובפרקסיס. לשם כך, מטר מתייחסת לדיאלוג הפילוסופי מאת אנטול פראנס "אריסטוס ופוליפילוס על לשונה של המטפיזיקה" מספרו גנו של אפיקורס (Le Jardin d'Épicure) בו הציג בביקורתיות את המטפיזיקה המערבית כ"מטפיזיקה לבנה", והמשיל את השפה המטפיזית ושאיפתה לאוניברסליות מופשטת למטבעות שערכם נמחק מהם (כלומר, הם מנותקים מהשימוש).^[2] במקום זאת, מטר מעוניינת בפילוסופיה המתחילה בפרקסיס, ומזהה אותו כמאפיין המשותף לפראנס וכן למרקס, לויטגנשטיין המאוחר ולדרידה (שניתח את הדיאלוג של פראנס).

פרק א' - "אין אלוהים, אבל...": נוכחותו המוכחשת של האל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הראשון מטר מבקרת את מסורת "המוסר השיפוטי" שצמחה לפרשנותה מהשיטה המוסרית של קאנט, ומאפיינת את מרבית העיסוק בפילוסופיה האנליטית של המוסר.

פרק ב' - "להעמיד את הדתי על מסדו החילוני": תבונה ורגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק השני מטר מבקרת את גישת "המוסר האסתטי" שצמחה אצל הוגים פוסט-ויטגנשטיאניים, בהם קורה דאיימונד וסטנלי קאבל והן על האתיקה של הסגולה הטובה (אנ') אצל מרתה נוסבאום.

פרק ג' - "אני רוצה תמיד עיניים": אתיקה כמטא־פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק השלישי מטר מבקרת את התפנית האתית של עמנואל לוינס, שהציב את האתיקה כפילוסופיה ראשונית למטפיזיקה ונתן מקום ראשוני לאחריות כלפי ה"אחר". מטר מבקרת שלושה הוגים הקרובים אליה בתפיסותם הפוליטית השמאלית, אך לפרשנותה הציבו את האתיקה של לוינס כ"מטא־פוליטיקה": עדי אופיר, סיימון קריצ'לי, וג'ודית באטלר.