על הגורן
| שיר | |
| יצא לאור |
1930  |
|---|---|
| סוגה | זמר עברי |
| שפה | עברית |
| כתיבה | רחל המשוררת |
| לחן | יהודה שרת |
  | |
"על הגֹרן" הוא שירה של רחל המשוררת, שנכתב בתמוז תר"ץ 1930 והוקדש לחיה זלצר.
"על הגֹרן" מושתת על חוויותיה של המשוררת בתקופת העלייה השנייה, כאשר הייתה פועלת חקלאית בחוות כנרת ובדגניה א' ולנה עם חבריה "על הגורן", חוויה שאותה תיארה לימים במאמרה "קרבנות?".[1] האני השרה פונה אל חברתה מאז, ומעלה זכרונות משותפים מימים עברו. המשוררת מתארת באמצעות חווייתה העצמית, כברוב שיריה, את חווייתם ותודעתם של חבריה, חלוצות וחלוצים, אנשי תנועת העבודה וחברי מפלגות הפועלים הציוניות, אשר כללה התמסרות ליעדי האומה ואהבת חיי עבודה בחקלאות בארץ ישראל. השיר, שהולחן על ידי יהודה שרת,[2] הושר ביישוב בקהילות בחגים ובמועדי זיכרון ובתנועות הנוער, במיוחד של תנועת העבודה, אשר הועידו את חניכיהן לצאת ל"הכשרה" ולחיי התיישבות חקלאית בקיבוץ ולהוקיר את חיי הקבוצה והקיבוץ ולהעריך את מאמץ החלוצים המייסדים.
השיר הולחן גם על ידי ברוך קוביאס בביצוע זמרת האופרה לוטה קריסטל.
מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אַתְּ זוֹכֶרֶת? הָיִינוּ לָנוֹת |
.לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחל בלובשטיין, פגישה, חצי פגישה, שירת רחל, תל אביב: הוצאת דבר, תרצ"ה-1935, עמ' קכט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רחל (בלובשטיין-סלע), קורבנות? (למאמרו של מ' בלינסון: "חצי יובל לעליה שנייה"), באתר פרויקט בן-יהודה.
- ^ ראו: על הגורן, באתר זמרשת.
| שירת רחל | ||
|---|---|---|
| ספיח (1927) | זמר נוגה • אל ארצי • רחל • כאן על פני אדמה • אני • כנרת • הן יצאנו בסך • כוחי הולך ודל • מיכל • פגישה, חצי פגישה • יום בשורה | |
| מנגד (1930) | עקרה • ספר שירי • ואולי לא היו הדברים... • אם צו הגורל... • להקיץ ולדעת • זמר • גן נעול • העברת ידך • לא פעם, בקיץ • פשטתי יד לבקש רחמים • הוי ארצי הורתי • בלילה • שי • אקליפטוס • מנגד • זו הדרך • אני ואתה | |
| נבו (1932) | אביב • רק על עצמי • הנה אקח את מבט עיניך • בגני נטעתיך • על הגורן • עם שחר • חג • מתי • כה ציפיתי ליום והגיע • ליד החלון | |
| טיוטות ותרגומים | חופי ירדן • אל נא תשירי • התזכרי ליל אביב? • שיבה • אל גדר דחויה | |