על הנסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף על הניסים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים. התפילה כוללת איזכור של הנסים שנעשו בימי הודאה אלו, ולפי נוסחים מסוימים גם בקשה לנסים בעת הזאת.

מקור התפילה והלכות הנוגעות לה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת על הנסים נזכרת כבר בתוספתא המציינת שבחנוכה ופורים אומרים "מעין המאורע" בברכת הודאה של תפילת שמונה עשרה[1]. הנוסח המדויק "על הנסים" אינו נזכר בתוספתא (אלא "מעין המאורע") ואף התלמודים כאשר הם מתייחסים לתפילה מציינים "מעין המאורע". גם הנוסח המובא במסכת סופרים שלפנינו אינו מזכיר כלל את המלים על הנסים[2]. ככל הנראה הראשון שמזכיר בפירוש את המלים "על הנסים" הוא רב אחאי משבחא בספר השאילתות[3] ונוסח מלא שלה נמצא לראשונה בסדר רב עמרם גאון וסידור רס"ג.

הזכרתה בתפילת העמידה של מוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד הבבלי[4] דן בסוגיה האם יש לומר את התפלה גם בתוך תפילת מוסף של שבת או של ראש חודש. מצד אחד כיוון שחג החנוכה אינו חג שקובע תפילת מוסף (שכן אינו חג מן התורה ואין בו קורבן מיוחד בשל עצמו) ואז אין להזכיר או שהתקנה היא לכלל תפילות היום, וכיוון שבאותו יום (שבת או ראש חודש) מתפללים תפילת מוסף - הרי שגם בה יש לומר "על הנסים". רב הונא ורב יהודה סוברים שאין להזכיר, ואילו רב נחמן ורבי יוחנן סוברים שיש להזכיר. לאחר משא ומתן פוסק התלמוד להלכה שיש להזכיר "על הנסים" גם בתפילת מוסף.

הזכרת התפילה בברכת המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד הירושלמי קובע שיש להזכיר את התפילה גם בברכת המזון[5]. לעומת זאת בתלמוד הבבלי מובא בשם רב הונא שאין צורך לאומרה אבל אם בא לאומרה - מזכירה בברכת הודאה על הארץ (הברכה השנייה של ברכת המזון), כשם שעושים בתפלה[6]. בפועל נפסק להלכה שמזכירים גם בברכת המזון אך אם לא אמר אין מחזירים אותו[7]. בספר ארחות חיים לר' אהרון הכהן מלוניל מובא שאם שכח להזכיר בברכת המזון יכול לומר בחלק של הרחמן (תוספות שנאמרות כחלק מברכת המזון, לאחר ברכת הטוב והמטיב)[8] והביאו הרמ"א להלכה בשולחן ערוך[7].

מקום אזכרתה בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפילת העמידה מוסיפים את התפילה בברכת ההודאה לפני המלים "(ו)על כולם" (לפי מרבית הנוסחים) אך בנוסח תימן בלדי לפני "הטוב כי לא כלו". בברכת המזון מוספים באמצע הברכה השנייה לפני המלים "(ו)על הכל" או "ועל כולם".

בניגוד למועדים אחרים, בחנוכה ובפורים אין הזכרת "מעין המאורע" בברכת מעין שלוש.

תוכן התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן התפילה שונה בין חנוכה לפורים, למעט המשפט הראשון, ולפי רוב הנוסחים גם חתימת התפילה זהה. תוכן התפילה מכיל איזכור קצר של הצרה בה היה נתון עם ישראל ושל התשועה על ידי ה' שבאה לאחר מכן. הנוסח לחנוכה משמיט את נס פך השמן ומדגיש בעיקר את נס הניצחון במלחמה של המכבים מול היוונים. במרבית הנוסחים מוזכרת גם חנוכת המזבח אך אזכורה מושמט בחלקם, למשל בנוסח הרמב"ם[9] וגם האבודרהם[10] מציין כי "המון העם אין אומרים ואחר כך באו בניך וכו' ונכון לאומרו כי הוא עיקר הנס וגם רב עמרם ורבנו סעדיה כתבוהו", ועד היום בנוסח תימן הבלדי.

הודאה בלבד או גם בקשה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המקורות הראשונים המתייחסים לתפילה כוללים בה, לאחר איזכור הנס ההיסטורי גם בקשה לעשיית נסים בעת הזאת (בנוסחים שונים). בין המקורות שמזכירים בקשה כזו: מסכת סופרים[2], רב עמרם גאון[11], רב סעדיה גאון[12], מחזור ויטרי[13] והרמב"ם[9].

מאידך כמה ראשונים התנגדו לאמירה משום קביעת התלמוד שבשלוש הברכות האחרונות של תפילת העמידה אין להזכיר בקשות[14]. בין השוללים אמירת בקשה הם ספר העתים[15] בשם רב האי גאון, ר' אברהם בן נתן הירחי בספר המנהיג[16], מהר"ם מרוטנבורג[17] והרא"ש[18].

מדברי בעל המנהיג שהוזכר לעיל ניתן להסיק שבעיר לוניל שבפרובנס בה נולד היה ויכוח אם לכלול אמירה זו או לא. לעומת התנגדותו של בעל המנהיג, חכם אחר שפעל באותו אזור, ר' אהרון הכהן מלוניל, סובר שניתן לנהוג ככל אחת מן השיטות[19]. באשכנז כנראה שהונהג שלא לאומרה בעיקר בשל דעת התוספות ומהר"ם מרוטנבורג. ר' דוד אבודרהם מציין כי בספרד נהגו לומר בקשה זו כדברי רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון. ברם בשולחן ערוך[20] נפסק "אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת. ויש אומרים שאומרים אותו". לפי כללי הפסיקה כאשר מביא השולחן ערוך סברה אחת בסתם (כלומר אינו מציין את האומרים אותה) וסברה שנייה בשם "יש אומרים" דעתו לפסוק להלכה כסברה הראשונה. לפיכך נקבע המנהג בפועל גם אצל קהילות הספרדים כמו אצל האשכנזים שלא לאומרה. לעומת זאת בכל נוסחי התפילה שלא היו תחת השפעת הנוסח הספרדי או האשכנזי גורסים אמירה זו עד היום, כך בנוסח איטליה, נוסח תימן בלדי וכן בנוסחים עתיקים שנשתקעו כדוגמת נוסח הרומניוטים ונוסח פרס.

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח תפילת על הנסים
# שורות 1-4 דלקמן נאמרות גם בחנוכה וגם בפורים:
1 עַל הַנִּסִּים[21]
2 נוסח הספרדים: וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת
נוסח ספרד: וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת
נוסח אשכנז: וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת
נוסח תימן בלדי: וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן
נוסח איטליה: וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַפְּדוּת
3 נוסח אשכנז, נוסח ספרד ונוסח הספרדים: שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ
נוסח תימן ונוסח איטליה: שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ
4 בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בחנוכה בלבד אומרים כדלקמן:
5 בִּימֵי מַתִּתְיָה[22] בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי[23] וּבָנָיו
6 כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
7 לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ[24][25] וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ[26]
8 וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם
9 מרבית הנוסחים: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם
נוסח תימן בלדי: וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם
10 מָסַרְתָּ[27] גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים
11 מרבית הנוסחים: וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים
נוסח הספרדים: וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים
12 מרבית הנוסחים: וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ
נוסח תימן בלדי: וּפֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ
13 נוסח הספרדים: לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ
נוסח אשכנז ונוסח ספרד: וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ
נוסח איטליה: וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָם
נוסח תימן בלדי: וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ
14 מרבית הנוסחים: וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה
נוסח איטליה: וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה
נוסח תימן בלדי: וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים
בנוסח תימן בלדי מדלגים מכאן עד שורה 32
15 וְאַחַר כַּךְ[28] בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ[29] וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ[30] וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ[31]
16 מרבית הנוסחים: וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ
נוסח איטליה: וּקָבְעוּם שְׁמוֹנָה יָמִים
17 נוסח הספרדים ונוסח איטליה: בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה.
נוסח אשכנז ונוסח ספרד: לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
עד כאן אומרים רק בחנוכה. לפי רוב הנוסחים (למעט נוסח אשכנז ונוסח ספרד) ממשיכים בשורה 32 להלן.
בפורים בלבד אומרים כדלקמן:
18 בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה[32]
19 מרבית הנוסחים: כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע
נוסח תימן בלדי: כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל
21 בִּקֵּשׁ[33] לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים
23 מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד
24 שורה זו מושמטת בנוסח תימן בלדי: בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר
25 וּשְׁלָלָם לָבוֹז
26 וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
27 שורה זו נוספת בנוסח תימן בלבד: עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַּנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם
29 הֵפַרְתָּ[34] אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ
30 וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ
31 שורה זו נוספת בנוסח תימן בלבד: וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים
מכאן ואילך אומרים גם בחנוכה וגם בפורים: (אך לא בנוסח אשכנז ונוסח ספרד)
32 נוסח הספרדים: וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת
נוסח תימן בלדי: כְּשֶׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת
נוסח איטליה: וּכְשֶׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ פֶּלֶא וְנִסִּים בָּעֵת הַזֹּאת
33 נוסח הספרדים ונוסח איטליה: וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה
נוסח תימן בלדי: וְעַל כֻּלָּם ה' אֱלֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ

הודאה על המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב הנוסחאות מופיע בסוף שורה 2 ועל המלחמות (נוסח ספרד ונוסח אשכנז), או ועל הנחמות (נוסח הספרדים) או ועל הפרקן (תכלאל ,נוסח איטליה). בסידור אדמו"ר הזקן, מופיע הנוסח שמופיע לפני זה באבודרהם וכן בסידור רבי יעקב עמדין, ועל הנפלאות.

על הנסים ביום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקמת המדינה, הועלתה ההצעה להוסיף לסדר התפילה נוסח על הניסים ייעודי עבור יום העצמאות. במסגרת זאת, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד טען כי לאורך הדורות כל המאורעות הלאומיים שפקדו את עם ישראל מצאו ביטויים בתפילה, ולאור זאת היה הראשון שחיבר תפילת על הניסים עבור יום העצמאות.[35] בהתאם לכך, מספר חוגים בציונות הדתית וכן בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות נוהגים להוסיף את הברכה. עם זאת, הרבנות הראשית ומרבית הרבנים בחוגי הציונות הדתית לא תמכו בהוספה זו מחשש הפסק בתפילה. כמו כן, הרבנים בחוגים החרדיים כלל לא נדרשו לסוגיה עקב עמדתם השלילית ביחס להודאה על הקמת המדינה.

בקרב הנוהגים להוסיף על הנסים ביום העצמאות ישנם מספר נוסחים מקובלים. להלן מובאים שניים מהם:

הנוסח הראשון, שהתחבר כאמור על ידי הרב פרופסור עזרא ציון מלמד:

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. אַתָּה הָאֵל, עוֹרַרְתָּ אֶת-לֵב אֲבוֹתֵינוּ לָשׁוּב לְהַר-נַחֲלָתְךָ, לָשֶׁבֶת בָּהּ וּלְקוֹמֵם אֶת-הֲרִיסוֹתֶיהָ וְלַעֲבֹד אֶת-אַדְמָתָהּ. וּבַעֲמֹד עָלֵינוּ שִׁלְטוֹן רֶשַׁע וַיִסְגֹּר אֶת-שַׁעֲרֵי אַרְצֵנוּ בִּפְנֵי אַחֵינוּ הַנִּמְלָטִים מֵחֶרֶב אוֹיֵב אַכְזָרִי וַיְשִיבֵם בָּאֳנִיּוֹת לְאִיֵּי הַיָּם וּלְחוֹפִים נִדָּחִים, אַתָּה בְעֹזְּךָ מִגַּרְתָּ אֶת-כִּסְאוֹ וַתְּשַׁחְרֵר אֶת-הָאָרֶץ מִיָּדוֹ, וּבְקוּם עָלֵינוּ אוֹיְבִים מִבַּיִת וַיִּתְנַכְּלוּ לָנוּ לְהַשְמִידֵנוּ, אַתָּה בִגְבוּרָתְךָ הִפַּלְתָּ עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד וַיַּעַזְבוּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם וַיָּנוּסוּ בְּבֶהָלָה וּבְחִפָּזוֹן אֶל-מִחוּץ לִגְבוּלוֹת אַרְצֵנוּ. וּבְבוֹא עָלֵינוּ שִׁבְעָה גּוֹיִם לִכְבֹּשׁ אֶת-אַרְצֵנוּ וּלְשׂוּמֵנוּ לְמַס עוֹבֵד, אַתָּה בְרַחֲמֶיךָ עָמַדְתָּ לִימִין צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד-חַלָּשִׁים וְרָבִּים בְּיַד-מְעַטִּים וּרְשָׁעִים בְּיַד-צַדִּיקִים, וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה עָזַרְתָּ לְבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהַרְחִיב אֶת-גְּבוּלוֹת מוֹשְבוֹתֵינוּ וּלְהַעֲלוֹת אֶת-אַחֵינוּ מִמַּחֲנוֹת הַהֶסְגֵּר. עַל-הַכֹּל אֲנַחְנוּ מוֹדִים לְךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, בִּכְפִיפַת רֹאשׁ, וּבְיוֹם זֶה, יוֹם חַגֵּנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ, אֲנַחְנוּ פוֹרְשִׂים אֶת-כַּפֵּינוּ וּמִתְחַנְּנִים עַל אַחֵינוּ הַפְּזוּרִים, וְאוֹמְרִים: אָנָּא, אָבִינוּ רוֹעֵנוּ, קַבְּצֵם בִּמְהֵרָה לִנְוֵה-קֹדְשְׁךָ וְהַשְׁכֵּן אוֹתָם בּוֹ בְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח. הַרְחֵב נָא אֶת-גְּבוּלוֹת אַרְצֵנוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לְזַרְעָם מִנְּהַר פְּרָת וְעַד נַחַל מִצְרָיִם, בְּנֵה נָא אֶת-עִיר קֹדְשְׁךָ יְרוּשָׁלַיִם בִּירַת יִשְׂרָאֵל וּבָהּ תְּכוֹנֵן אֶת בֵּית-מִקְדָשְׁךָ כִּימֵי שְׁלֹמֹה. וְכַאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לִרְאוֹת אֶת-רֵאשִׁית גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ - כֵּן תּחַיֵּנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה, וְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, אָמֵן!

ונוסח נוסף שלא נודע מחברו:

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ בַּזְּמַן הַזֶּה. כְּשֶׁעָמְדוּ צִבְאוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת יוֹשְׁבֵי אַרְצֶך, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים, וּבָהֶם עַם שְׂרִידֵי חָרֶב אֲשֶׁר נִצְּלוּ מִתּׁפֶת הָאֵש שֶׁל שׂוֹנְאֶךָ, אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְשִׂבְּרוּ לִמְצֹא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לָהֶם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, זָקַפְתָּ קוֹמָתֵנוּ וְקוֹמַמְתָּ אֶת חֵרוּתֵנוּ, רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ, מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, טְמֵאִים בְּיַד קְדוֹשִׁים, וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹש בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשוּעָה גְּדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה, הִדְבַּרְתָּ עַמִּים תַּחְתֵּנוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵנוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ, וְהֶחֱזַרְתָּנוּ אֶת מְקוֹם מִקְדַּש הֵיכָלֶךָ. כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ נֵס וָפֶלֶא לְטוֹבָה, הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ, וְדַשְׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ תְּקַבֵּץ, וְנִשְׂמַח בְּבִניַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת ברכות, ג', י"ד (מהדורת צוקרמנדל): "כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המורע, אם לא אמר אין מחזירין אותו".
  2. ^ 2.0 2.1 פרק כ, מהדורת היגער עמוד 346. הנוסח הוא כדלקמן: "וכניסי פלאות ותשועות כהניך אשר עשית בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כן עשה עמנו ה' אלהינו ואלהי אבותינו ניסים ופלאות ונודה לשמך לנצח. ברוך אתה ה' הטוב"
  3. ^ פרשת וישלח סימן כ"ו. מהדורת מירסקי עמוד קסט.
  4. ^ מסכת שבת דף כ"ד, ע"א-ע"ב
  5. ^ ברכות פרק ז הלכה ד גמרא: "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו."
  6. ^ מסכת שבת דף כ"ד עמוד א: איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן? אמר רבא, אמר רב סחורה, אמר רב הונא: אינו מזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה. רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא סבר לאדכורי בבונה ירושלים אמר להו רב ששת כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה.
  7. ^ 7.0 7.1 שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפ"ב סעיף א
  8. ^ ארחות חיים, הלכות ברכת המזון
  9. ^ 9.0 9.1 בסדר התפילה שלו בסוף ספר אהבה של משנה תורה
  10. ^ סדר תפילות חנוכה
  11. ^ מהדורת פרומקין חלק ב דף פב ע"ב ביחס לחנוכה דף פח ע"א ביחס לפורים
  12. ^ ביחס לנוסח על הנסים של חנוכה (עמוד רנו) - אך הוא מציין כי "ומן אלנאס מן יזיד פיה" (תרגום: ויש מן האנשים מוסיפים בו). ובנוסח על הנסים של פורים (עמוד רנז) אינו מזכירו
  13. ^ מהדורת הורוויץ עמ' 198 ו 207. מהדורת מכון אוצר הפוסקים עמ' של"ח, שנ"ב
  14. ^ מסכת ברכות ל"ד ע"א. אך התוספות (מסכת מגילה דף ד' ע"ב) דוחים זאת, שכן כל האיסור של התלמוד הוא על תפילה בלשון יחיד ולא בלשון רבים. ברם גם הם מתגדים לאמירה שכן תקנת חכמים היא שתוספות לברכת העבודה הן בקשות לעתיד ואילו תוספות לברכת הודאה הן על העבר (ירושלמי ברכות, פרק ד הלכה ג גמרא).
  15. ^ עמוד 252
  16. ^ מהדורת רפאל חלק א עמוד רמז: "והאומר בסוף 'כשם שעשית עמהם נס כן עשה עמנו ה' אלהינו' לא ייתכן, דהודאה היא ולא בקשה וראיתי בימי חרפי בלוניל העיר הקדושה שהיו מונעין את החזן מלאומרו".
  17. ^ הובא באבודרהם בסדר תפלות חנוכה
  18. ^ טור אורח חיים סוף סימן תרפ"ב
  19. ^ ארחות חיים, הלכות חנוכה סעיף כ"ב
  20. ^ סימן תרפ"ב סעיף ג'
  21. ^ יש גורסים בתוספת ואו "ועל הנסים"
  22. ^ נוסח אשכנז ונוסח ספרד גורסים מַתִּתְיָהוּ
  23. ^ יש מנקדים חַשְׁמוֹנָאִי ויש מנקדים (בעיקר התימנים) חַשְׁמֻנַּאי
  24. ^ יש נוסחאות: לְשַׁכְּחָם מִתּוֹרָתָךְ שנדחו על ידי כמה מן הראשונים (למשל אבודרהם) כיוון שהן מנוגדות לדקדוק. בנוסח תימן בלדי הגרסה "לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ".
  25. ^ הניקוד לכ' הנוכח נוקד כאן כפי שמקובל אצל הספרדים והאיטלקים. אצל האשכנזים והתימנים מנקדים את כף הנוכח בקמץ ובהתאם את האות שלפניה בסגול או שווא. במקרה זה: תּוֹרָתֶךָ.
  26. ^ אצל האשכנזים והתימנים: רצונֶךָ
  27. ^ בנוסח תימן: וּמָסַרְתָּ
  28. ^ אצל האשכנזים יש גורסים "כן"
  29. ^ בנוסח איטליה: הֵיכָלָךְ
  30. ^ בנוסח איטליה: מִקְדָּשָׁךְ
  31. ^ בנוסח איטליה: קָדְשָׁךְ
  32. ^ בנוסח תימן מושמטות המלים בשושן הבירה
  33. ^ נוסח תימן ונוסח איטליה: וּבִקֵּשׁ
  34. ^ בנוסח תימן וְהֵפַרְתָּ
  35. ^ ראו ספרו פרקי מנהג והלכה, עמ' 191-192. וכן, אודות זכות הראשונים.



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.