על כל אלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
על כל אלה/נעמי שמר

עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק עַל בִּתֵּנוּ הַתִּינֹוקֶת שְׁמֹר אֵלִי הַטּוֹב.

עַל הָאֵשׁ הַמְּבֹעֶרֶת עַל הַמַּיִם הַזַּכִּים עַל הָאִישׁ הַשָּׁב הַבַּיְתָה מִן הַמֶּרְחַקִּים.

עַל כָּל אֵלֶּה, עַל כָּל אֵלֶּה שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק.

אַל נָא תַּעֲקֹר נָטוּעַ אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַתִּקְוָוה הֲשִׁיבֵנִי וַאֲשׁוּבָה אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.

שְׁמֹר אֵלִי עַל זֶה הַבַּיִת עַל הַגַּן – עַל הַחוֹמָה מִיָּגוֹן מִפַּחַד פֶּתַע וּמִמִּלְחָמָה.

שְׁמֹר עַל הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי עַל הָאוֹר וְעַל הַטַּף עַל הַפְּרִי שֶׁלֹּא הִבְשִׁיל עוֹד וְשֶׁנֶּאֱסַף.

מְרַשְׁרֵשׁ אִילָן בָּרוּחַ מֵרָחוֹק נוֹשֵׁר כּוֹכָב מִשְׁאָלוֹת לִבִּי בַּחֹשֶׁךְ נִרְשָׁמוֹת עַכְשָׁיו.

אָנָּא שְׁמֹר לִי עַל כָּל אֵלֶּה וְעַל אֲהוּבֵי נַפְשִׁי עַל הַשֶּׁקֶט, עַל הַבֶּכִי וְעַל זֶה הַשִּׁיר.

על כל אלה הוא פזמון עברי, שחיברה והלחינה נעמי שמר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר זה נכתב ב-1980, לאחר שרות נוסבאום התאלמנה.[1] רות נוסבאום אמרה שנעמי, שחשה במצוקתה, כתבה לה שיר נחמה - המודה לאל על הטוב ועל הרע - והיא פירשה את שורות השיר כשורות המתייחסות לשכול האישי שלה. עם זאת, בחינת השיר מעלה שתי אפשרויות: האם השיר הוא אכן שיר אישי-משפחתי או שמא הוא טומן בחובו מסרים רחבים יותר כמו פינויי יישובי סיני.[2]

הרמזים מתוך המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "על כל אלה" מופיע פעמיים במקרא, אחת מהם בקהלת "ודע כי על כל אלה יביאך האלוהים למשפט" (יא, ט), דווקא בהקשר מסתייג.[3] השורה "אל נא תעקור נטוע" מתכתבת עם הפסוק מספר קהלת: "עת לטעת ועת לעקור נטוע". נראה שנעמי שמר מבקשת לעצור את המטוטלת שמתוארת בספר קהלת בצד החיובי.[4]

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון משנת 1980 שמר ציטטה את השיר החדש במילים אלה: "על כל אלה, על כל אלה, את סוכת שלומך תפרוש, אל נא תעקור נטוע, את ביתי אל תהרוס". באלבום שיצא ב-1981, שינתה שמר את הביטוי "את ביתי אל תהרוס" במשפט הממלכתי יותר "אל תשכח את התקווה, השיבני ואשובה אל הארץ הטובה".[4]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר בוצע לראשונה על ידי יוסי בנאי ב-1980 (שמר כתבה את השיר לתוכנית הטלוויזיה "שנה טובה" בה הוא השתתף) וזכה מיד להצלחה גדולה, הצלחת השיר אף התעצמה עוד יותר עם הכללתו במסגרת האלבום "על הדבש ועל העוקץ" - אלבומה של שמר שיצא לאור ב-1981. בחצי השנה שלאחר פרסום האלבום פינתה ממשלת ישראל את חצי האי סיני, פינוי שכאמור טמן בחובו גם את פינוי היישובים שניבנו בסיני ובראשם את העיר ימית. השיר הפך להמנונם של מתנגדי הפינוי (בעיקר בגלל השורה "אל נא תעקור נטוע") ויש המשערים שבעקבות זאת הוא פחות הושמע מעל גלי האתר.[5] גם יוסי בנאי עצמו הסתייג מאימוץ השיר בידי מתנגדי הפינוי וסירב לשיר אותו במשך שנים בטענה כי "הפכו את השיר הזה לדגל. לקחו שיר שנעמי שמר כתבה אותו לי, וזה הפך להמנון לאנשים קיצוניים, פאנטים, שזה לא היה לרוחי".[6][3]

אולם, השיר קיבל מקום של כבוד בין מה שמכונה 'שירי ארץ ישראל' ואף שובץ בתקליטי אוסף שונים שבהם קובצו שירי שירה בציבור (השיר זכה לדירוג הגבוה ביותר כשיר המתאים לז'אנר של 'שירי ארץ ישראל'). כמו כן נכלל השיר במצעדי היובלים שנערכו בשלהי שנות השמונים והתשעים. בשנת 1991 נערך על ידי הערוץ הראשון ערב מחווה לשמר שכונה 'על כל אלה – הדרן לנעמי שמר', שם שמעיד יותר מכל עד כמה השיר קשור בשמה של נעמי שמר.

ב-2018, לכבוד יום העצמאות השבעים למדינת ישראל, שיר זה נבחר עבור אירוע השירה הגדול ביותר עד כה בישראל: 12 אלף ישראלים התאספו בהיכל 'מנורה מבטחים' כדי לשיר יחד את 'על כל אלה'. במסגרת מיזם 'קולולם', במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין והזמר שלומי שבת. ביצוע זה הפך לקליפ המרכזי של בית הנשיא בחגיגות העצמאות באותה שנה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסיפורים שמאחורי השירים, סנונית ורשות התקשוב הממשלתית
  2. ^ על כל אלה, תרבות - מטח
  3. ^ 3.0 3.1 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, Nrg מעריב
  4. ^ 4.0 4.1 שיר על הפרק - שירים ישראליים ותנ"ך נפגשים, תל אביב: 929, 2019, עמ' 34-35
  5. ^ האשמה: אהבת הארץ, בשבע
  6. ^ יוסי בנאי - מרוב אהבה - מראיין עמנואל הלפרין - חלק א סרטון באתר יוטיוב, הערוץ הראשון 2004.
  7. ^ ישי הולנדר, לא מפסיקים לשיר: כשמיזם 'קולולם' קיבל גושפנקא ממלכתית, מקור ראשון, 2018