על כל אלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על כל אלה/נעמי שמר

עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ
עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק
עַל בִּתֵּנוּ הַתִּינֹוקֶת
שְׁמֹר אֵלִי הַטּוֹב.

...

פזמון:
עַל כָּל אֵלֶּה, עַל כָּל אֵלֶּה
שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב
עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ
עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק.

מתוך הבית הראשון והפזמון

על כל אלה (ידוע במילותיו הראשונות: על הדבש ועל העוקץ) הוא פזמון עברי שחיברה והלחינה נעמי שמר ב-1980. השיר – במקורו שיר אישי מאוד שכתבה שמר לעודד את רוחה של אחותה בעקבות אסון משפחתי – נעשה בתוך זמן קצר מעת הופעתו להמנון של גוש אמונים נגד פינוי יישובים בשטחים שכבשה ישראל בסיני (בתחילת שנות ה-80) ולימים גם נגד ההתנתקות (2005). זהו אחד משיריה הידועים ביותר של שמר.

חיבור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמר כתבה את השיר כשיר עידוד פרטי לאחותה הצעירה רות (רותיק) נוסבאום שהתאלמנה. לדברי אחותה, שמר, שחשה במצוקתה, כתבה לה שיר נחמה - המודה לאל על הטוב ועל הרע - והיא פירשה את שורות השיר כשורות המתייחסות לשכול האישי שלה.[דרוש מקור] בריאיון שנערך ב-1981 לרגל צאת אלבומה שנקרא "על הדבש ועל העוקץ" (כשם מילותיו הראשונות של השיר), סיפרה שמר:

זהו שיר אישי שנכתב בעת שהיה לי צורך לנחם את אחותי שנתאלמנה. זהו שיר של אדם לעצמו, לבד לבד. במקורות מופיע "השיבנו ונשובה". כשכתבתי "השיבני ואשובה" בלשון יחיד, התכוונתי למצב נפשי. לרצון להיות שוב במצב טוב. אפשר לתת לזה פירוש אישי קיצוני. לפעמים אדם שואל את נפשו למות. הפסוק הזה מזכיר גם כי "עפר אתה ואל עפר תשוב". גם הביטוי "הארץ הטובה" בא מהמקורות. כל טוב הארץ הוא דבר שאין ערוך לו ואין גבול לפירושים שלו. נאמר גם "ארץ טובה ורחבה". הארץ הטובה בעיני זה עניין מוסרי, וגם עניין של הרגשת בית שטוב לך בו.[1]

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון משנת 1980, ערב ביצוע הבכורה של השיר החדש, ציטטה שמר את מילותיו כך: "על כל אלה, על כל אלה, את סוכת שלומך תפרוש, אל נא תעקור נטוע, את ביתי אל תהרוס".[2] באלבום, שיצא ב-1981, שינתה שמר את הביטוי "את ביתי אל תהרוס" במשפט הממלכתי יותר "אל תשכח את התקווה, השיבני ואשובה אל הארץ הטובה".[3]

הֶרמזים מהמקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "על כל אלה" מופיע פעמיים במקרא, אחת מהם בקהלת "ודע כי על כל אלה יביאך האלוהים למשפט" (יא, ט), דווקא בהקשר מסתייג.[4] השורה "אל נא תעקור נטוע" מתכתבת עם הפסוק מספר קהלת: "עת לטעת ועת לעקור נטוע". נראה שנעמי שמר מבקשת לעצור את המטוטלת שמתוארת בספר קהלת בצד החיובי.[3]

פרסומו של השיר ומעמדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמר ייחדה את השיר ליוסי בנאי. ביצוע הבכורה שלו נערך ב-10 בספטמבר 1980, ערב ראש השנה תשמ"א,[2] בתוכנית הטלוויזיה של שמר "שנה טובה" (הפרק האחרון בסדרת תוכניותיה בשנה שלפני כן), והשיר זכה מיד להצלחה גדולה. הצלחתו התעצמה עוד יותר עם הכללתו במסגרת אלבומה של שמר "על הדבש ועל העוקץ", שהופיע כעבור שנה, בסתיו 1981.[1]

סביב פרסומו של השיר נערך פינוי היישובים שהקימה ישראל בחצי האי סיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים (1979), וכך, בתוך זמן קצר הפך השיר משיר אישי-משפחתי להמנון של גוש אמונים ומתנגדי הפינוי מחבל ימית (קבוצות שהמשוררת עצמה הייתה מיודדת עימן). זאת בשל מילותיו העשויות להתפרש כבעלות משמעות לאומיות ומרמזות להתנגדות לפינוי יישובים: "אל נא תעקור נטוע, / אל תשכח את התקווה / השיבני ואשובה / אל הארץ הטובה // שמור אלי על זה הבית, / על הגן, על החומה, / מיגון, מפחד פתע / וממלחמה". השורה "אל נא תעקור נטוע", בפרט, הפכה לססמת המתנגדים.[5]

שמר, שהייתה מיודדת עם אנשי גוש אמונים ומתנגדי הפינוי מימית, בירכה על אימוצו על ידיהם על אף שכאמור כתבה אותו במקור לאחותה בעקבות אסונה הפרטי. "כמו שקורה בדרך-כלל עם שירים, הם אוספים בדרך משקל ומשמעויות", העירה בריאיון עם צאת אלבומה ב-1981. "שיר הוא כמו בריה חיה, ועושה לעצמו ביוגרפיה".[6]

לעומת זאת, מבצעו המקורי של השיר, יוסי בנאי, הסתייג מאימוצו בידי מתנגדי הפינוי וסירב לשיר אותו במשך שנים בטענה כי "הפכו את השיר הזה לדגל. לקחו שיר שנעמי שמר כתבה אותו לי, וזה הפך להמנון לאנשים קיצוניים, פאנטים, שזה לא היה לרוחי".[7][4]

ואולם השיר זכה למקום של כבוד בין מה שמכונה 'שירי ארץ ישראל' ואף שובץ בתקליטי אוסף שונים שבהם קובצו שירי שירה בציבור (השיר זכה לדירוג הגבוה ביותר כשיר המתאים לז'אנר של 'שירי ארץ ישראל'). כמו כן נכלל השיר במצעדי היובלים שנערכו בשלהי שנות השמונים והתשעים. בשנת 1991 נערך על ידי הערוץ הראשון ערב מחווה לשמר שכונה 'על כל אלה – הדרן לנעמי שמר', שם שמעיד יותר מכל עד כמה השיר קשור בשמה של נעמי שמר.

ב-2018, לכבוד יום העצמאות השבעים למדינת ישראל, נבחר שיר זה עבור אירוע השירה הגדול ביותר עד כה בישראל: 12 אלף ישראלים התאספו בהיכל 'מנורה מבטחים' כדי לשיר יחד את 'על כל אלה'. במסגרת מיזם 'קולולם', במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין ובהשתתפות הזמר שלומי שבת כסולן. ביצוע זה הפך לקליפ המרכזי של בית הנשיא בחגיגות העצמאות באותה שנה.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 נילי פרידלנדר, הדבש והעוקץ של נעמי שמר, מעריב, 23 באוקטובר 1981.
  2. ^ 1 2 יעקב הכהן, סוף ירחי הזמר של נעמי שמר, מעריב, 10 בספטמבר 1980.
  3. ^ 1 2 שיר על הפרק - שירים ישראליים ותנ"ך נפגשים, תל אביב: 929, 2019, עמ' 34-35
  4. ^ 1 2 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, Nrg מעריב
  5. ^ וראו על כל אלה, תרבות - מטח.
  6. ^ טלי נתיב, לשיר זה כמו להיות, דבר, 9 באוקטובר 1981.
  7. ^ יוסי בנאי - מרוב אהבה - מראיין עמנואל הלפרין - חלק א סרטון באתר יוטיוב, הערוץ הראשון 2004.
  8. ^ ישי הולנדר, לא מפסיקים לשיר: כשמיזם 'קולולם' קיבל גושפנקא ממלכתית, מקור ראשון, 2018