על שוטים ואנשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
על שוטים ואנשים
Only Fools and Horses
על שוטים ואנשים.jpg
שיר הנושא "Only Fools and Horses"
סוגה סיטקום
יוצרים ג'ון סאליבן
כותבים ג'ון סאליבן
בימוי מרטין שרדלו (1981)
ברנרד תומפסון (1981)
ריי באט (1982–1983, 1985–1987)
סוזן בלבין (1985)
מנדי פלטשר (1986) טום דאו (1988–2003, 2014)
שחקנים דייוויד ג'ייסון
ניקולס לינדהרסט
לנרד פירס (1981–1984)
באסטר מריפילד (1985–1996)
פסקול רוני הייזלהרסט (1981)
ג'ון סאליבן (1981–2003, 2014)
ארץ מקור הממלכה המאוחדת
שפות אנגלית
מספר עונות 7 + 16 פרקי ספיישל
מספר פרקים 64
תוכנית המשך הדשא ירוק יותר (2005–2009)
אבנים וחטיפים (2010–2011)
הפקה
חברת הפקה BBC
אתר צילומים פקהאם, לונדון, אנגליה
בריסטול, אנגליה
וסטון-סופר-מייר ומלמסברי בווילטשיר
שידור
רשת שידור BBC One
רשת שידור בישראל ערוץ 1
תקופת שידור מקורית 8 בספטמבר 1981 – 3 בפברואר 1991
פרקי ספיישל: 25 בדצמבר 1985 - 25 בדצמבר 2003
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

על שוטים ואנשיםאנגלית: Only Fools and Horses) היא קומדיית מצבים בריטית שיצר וכתב ג'ון סאליבן. בין השנים 1981 ו-1991 שודרו בערוץ BBC One בבריטניה שבע עונות של הסדרה, וכן 16 פרקי ספיישל לחג המולד, ששודרו עד שנת 2003. פרקי הסדרה משודרים בשידורים חוזרים בערוץ הקומדיה Gold, ולעיתים ב-BBC One.

סיפור העלילה מתרחש בפקהאם שבדרום-מזרח לונדון. בסדרה מככבים דייוויד ג'ייסון בתפקיד דרק "דל בוי" טרוטר, סוחר שאפתן, ניקולס לינדהרסט בתפקיד אחיו הצעיר רודני טרוטר, ולנרד פירס בדמות הסבא שלהם. אחרי מותו של פירס ב-1984 הוחלפה דמות הסבא בדמות הדוד אלברט בגילומו של באסטר מריפילד, שהופיעה לראשונה בפברואר 1985. הסדרה עוקבת אחרי נקודות השיא והשפל בחייהם של בני משפחת טרוטר בניסיונותיהם להתעשר.

הסדרה זכתה בקביעות באחוזי צפייה גבוהים. הפרק "Time on Our Hands" (הפרק האחרון בהשתתפות הדוד אלברט) מחזיק בשיא הצפייה של פרק סיטקום בבריטניה, בו צפו 24.3 מיליון איש.[1] הסדרה זכתה לשבחי המבקרים, לפופולריות בקרב הקהל הרב, ובפרסים רבים בהם פרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, פרס הטלוויזיה הלאומית ופרס Royal Television Society. כמו כן זכו ג'ון סאליבן ודייוויד ג'ייסון בפרסים אישיים.[2] ב-2004 נבחרה הסדרה לסיטקום הטוב ביותר בסקר של ה-BBC.[3]

הסדרה השפיעה על תרבות הממלכה המאוחדת ותרמה מילים אחדות לשפה האנגלית. בעקבות התוכנית נוצר מגוון רב של מוצרי מרצ'נדייזינג בהם ספרים, קלטות וידאו, DVD, צעצועים ומשחקי לוח. סדרת ספין-אוף בשם "הדשא ירוק יותר" שודרה במשך ארבע עונות בבריטניה מ-2005 עד 2009. סרטי פריקוול בשם "אבנים וחטיפים", שודרו בשלושה פרקי ספיישל בשנים 2010 ו-2011. פרק בסדרה שודר במרץ 2014 במסגרת התוכנית ספורט ריליף בכיכובו של דייוויד בקהאם. ב-2017 עלתה לשידור סדרה דוקומנטרית בת חמישה פרקים בשם "The Story of Only Fools and Horses" בערוץ Gold. הסדרה כוללת צילומים נדירים מארכיון טרוטר, ורגעים שנוצרו מחדש על ידי המשפחה והחברים של דל בוי.[4]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרק "דל בוי" טרוטר (בגילומו של דייוויד ג'ייסון) הוא סוחר טיפוסי מדרום לונדון. הוא גר בדירה של המועצה בבית רב קומות, דירה 127 בבית נלסון מנדלה, בשכונת פקהאם שבדרום לונדון.[5][6] אם כי הצילומים נערכו במגדל הרלץ' באקטון ומאוחר יותר בבריסטול. בבית גרים איתו אחיו הצעיר רודני טרוטר (ניקולס לינדהרסט) והסבא הישיש (לנרד פירס). אמם ג'ואן מתה כשרודני היה ילד, ואביהם הסתלק זמן מה אחר כך. דל הפך לראש המשפחה והיה דמות אב לרודני. למרות הפרש הגילים ביניהם, האישיות והמראה השונים שלהם, בין האחים יש קשר ממושך והדוק.[7]

העלילה מתמקדת בעיקר בנסיונותיהם חסרי התוחלת של האחים דל ורודני להתעשר ולהפוך למיליונרים באמצעות תוכניות מפוקפקות לקנייה ומכירה של מוצרים באיכות ירודה ובלתי חוקיים. בין המוצרים שהם מנסים למכור מצלמות וידאו של הצבא הרוסי, צבע צהוב בוהק, ובובות מין הממולאות בגז נפיץ. הם מחזיקים ואן בעל שלושה גלגלים מדגם רלייאנט ריגל. השם המסחרי שלהם הוא "Trotters Independent Traders" והם סוחרים בעיקר בשוק השחור. הם אינם משלמים מסים, וגם אינם דורשים כסף מהמדינה. כדבריו של דל "הממשלה לא נותנת לנו כלום, אז אנחנו לא נותנים כלום לממשלה".[7]

בתחילה היו הדמויות העיקריות דל בוי, רודני וסבא, ועם הופעות מזדמנות של מטאטא הרחובות טריגר (רוג'ר לויד-פק) ושל סוחר המכוניות המשומשות בויסי (ג'ון צ'אליס). עם הזמן נוספו שחקנים חדשים, רובם מיושבי הפאב "נאגס הד", כגון בעל הפאב מייק (קנת' מקדונלד), נהג המשאית דנזל (פול בארבר) מיקי פירס הצעיר (פטריק מארי), ואשתו הפלרטטנית של בויסי, מרלין (סו הולדרנס). אמנם במרכז הסדרה היו בני משפחת טרוטר, שאר הדמויות צברו פופולריות בזכות עצמן, ותרמו לסיפורי העלילה וההומור.

עם השנים התרחבו סיפורי העלילה, ולעיתים נוספה דרמה לקומדיה. הפרקים הראשונים היו עצמאיים ברובם, ובמשך הזמן התפתחו קווי עלילה מתמשכים שהוזכרו שוב בפרקים הבאים. הסבא נפטר, אחרי שהשחקן שגילם אותו נפטר, וצורף לסדרה אחיו הצעיר הדוד אלברט (באסטר מריפילד). אחרי שנים רבות של חיפושים מוצאים גם דל בוי וגם רודני בנות זוג בדמותן של ראקל (טסה פיק-ג'ונס) וקסנדרה (גווינת' סטרונג). לדל בוי וראקל נולד ילד דמיין (שגולם על ידי חמישה שחקנים, האחרון שבהם היה בן סמית'). רודני וקסנדרה מתחתנים, נפרדים ואז חוזרים שוב להיות יחד. קסנדרה מפילה את עוברה, אבל לבסוף נולד לה ולרודני תינוק. רודני מגלה מי הוא אביו האמיתי. בסופו של דבר מצליחים האחים טרוטר להפוך למיליונרים, ואז הם מפסידים את כל הונם, ואחר כך מצליחים להחזיר לעצמם חלק מרכושם.

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית הרלייאנט ריגל של האחים טרוטר
  • דרק אדוארד "דל בוי" טרוטר (דייוויד ג'ייסון) – דל בוי הוא סוחר טיפוסי מדרום לונדון המוכן למכור כל דבר כדי לעשות כסף.
  • רודני טרוטר (ניקולס לינדהרסט) – אחיו הצעיר של דל בוי, נאיבי ומושפע בקלות.
  • סבא (לנרד פירס) – הסבא של דל בוי ורודני, בעזרתו הסדרה כוללת שלושה דורות נפרדים.
  • הדוד אלברט (באסטר מריפילד) – אחיו הצעיר של סבא, ימאי זקן שמרבה לספר אנקדותות מתקופת המלחמה.
  • טריגר (רוג'ר לויד-פק) – חבר של דל ורודני, מיושבי הפאב "נאגס הד". במהלך הסדרה הפכה דמותו ל"שוטה הכפר".
  • בויסי (ג'ון צ'אליס) – סוחר מכוניות משומשות, סנוב עם צחוק של מכונת ירייה. בויסי ואשתו מרלין היו הדמויות הראשיות בסדרת הספין-אף "הדשא ירוק יותר".
  • רקל טרנר (טסה פיק-ג'ונס) – בת זוגו של דל טרוטר ואם בנם דמיין
  • קסנדרה טרוטר (גווינת' סטרונג) – חברתו ואחר כך אשתו של רודני.
  • מרלין בויסי (סו הולדרנס) – אשתו של בויסי, שבתחילת הסדרה היא אינה נראית אלא רק מוזכרת בעיקר על ידי בעלה. בהמשך היא מופיעה ורצונה בילד הוא אחד מקווי העלילה הנמשכים.
  • דנזל טולסר (בוב בארבר) – חבר של דל בוי מימיו בבית הספר, הוא נהג משאית שחור מליברפול.
  • מיקי פירס (פטריק מארי) – חבר של רודני.
  • מייק פישר (קנת' מקדונלד) – בעל הפאב "נאגס הד".
  • דמיין טרוטר (שחקנים שונים) – בנם של ראקל ודל טרוטר.
  • סיד (רוי הית'ר) – בעל בית הקפה המקומי.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שמקום ההתרחשות של הסדרה הוא בפקהאם שבלונדון, רוב הפרקים צולמו בבריסטול ובסביבותיה. חזית הבניין "בית נלסון מנדלה" צולם ב"וייטמיד האוס" באשטון שבבריסטול. רוב הצילומים נערכו במרכז הטלוויזיה של ה-BBC (אנ') בלונדון.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Clark, Steve (1998). The Only Fools and Horses Story. BBC Books. ISBN 0-563-38445-X. 
  • Weber, Richard; Sullivan, John (2000). Only Fools and Horses: Bible of Peckham Vol 1. BBC Books. ISBN 0-563-53818-X. 
  • Sullivan, John; Clark, Steve (2000). Only Fools and Horses: Bible of Peckham Vol 2. BBC Books. ISBN 0-563-55177-1. 
  • Sullivan, John (2001). Only Fools and Horses: Bible of Peckham Vol 3. BBC Books. ISBN 0-563-53745-0. 
  • Webber, Richard; Dr John Sullivan (2003). The Complete A-Z of Only Fools and Horses. Orion. ISBN 0-7528-6025-9. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא על שוטים ואנשים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James Tapper (1 במאי 2005). "The biggest TV audience ever... it is now". London: Mail On Sunday. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2006. 
  2. ^ "Awards for "Only Fools and Horses"". IMDb. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2006. 
  3. ^ "Britain's Best Sitcom". BBC. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2006. 
  4. ^ "Gold commissions two Sir David Jason Specials". UKTV. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2017. 
  5. ^ Time On Our Hands Episode Shows Front Door
  6. ^ Rodney's marriage certificate shows 41 Nelson Madela House, although it was Flat 127
  7. ^ 7.0 7.1 Only Fools and Horses at the BFI's Screenonline
  8. ^ "Scrooge Bristol City Council turns off Christmas lights at Del Boy’s old tower block in Bristol". 15 בדצמבר 2011.