עמדה (כתב עת סוציאליסטי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמדה
תאריכי הופעה 1974–1979 (כ־5 שנים)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0334-4673
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמדה היה כתב עת ישראלי שיצא לאור בין השנים 1974 עד 1979.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדה הוקם על ידי קבוצה של חברי מפלגת מוקד, חברי חוגים שונים במפלגת העבודה (בעיקר חברי "החוג לליבון בעיות חברה ומדינה") ומפלגת מפ"ם. אלו ביקשו להקים במה לכתיבת מאמרים בנושאי חברה, תרבות ומדינה שלדעתם לא זכו לכיסוי בעיתונות הכללית.

מטרות כתב עת, היו כפי שהוגדרו בגיליון הראשון היו[1]:

בשבע השנים שבין מלחמת־ששת־הימים למלחמת יום־כיפור נשאלו שאלות מטרידות בשולי הקונצפציה המדינית־ביטחונית והקונסנסוס החברתי. אך פזורות היו בשבעים ושבע במות ושקעו בהמולה השאננה של העתונות הכללית. לאחר המלחמה האשימו רבים מאתנו את עצמם על שאיחרו להשמיע את קולם.

בנוער, באינטליגנציה ובחלקים המשכילים של ציבור הפועלים התעורר הרעבון הישן שהושכח בשבע השנים השמנות, הרעבון לבירורים רעיוניים של ממש: – ישראל מהי ומה זיקתה לעברו ולעתידו של העם היהודי? – מה עומד בטיעונים הציוניים ומה השתנה? – היש דרך לשלום עם עמי ערב והפלשתינאים, קשה וזרועת־מוקשים ככל שתהיה, ומהי? – היש אפשרות להקנות תוכן חי ומודרני למשאת־הנפש הסוציאליסטית לאחר חורבן האדם והחברה בסטאליניזם ולאחר עליית חברת הסעד והפער במערב? – מה הם דפוסיה של דמוקראטיה החסרים עדיין לישראל? – מה היחס שבין פלוראליזם רעיוני ותרבותי לבין אחדות לאומית? אלה הן כמה מן השאלות העומדות לבירור. לבירור עומדת גם החברה הישראלית כולה, על פגמיה וערכיה.

העורכים המשותפים הראשונים של כתב העת היו מנחם ברינקר, ניבה לניר, אברהם ב. יהושע ועדינה ילין[2]. במשך השנים התחלפו ביניהם חברי קבוצת העורכים עם חברי מערכת כתב העת שכללה בין השאר את פנחס אביבי, דן ביתן, יחיעם ויץ, ראול טייטלבאום, נתן נבו, אמנון סלע, בועז עברון, יגאל עילם, אליעזר רונן, אלי שאלתיאל, זאב שטרנהל, גבריאל שילינגר ויוסי שריד[3].

כתב העת יצא לאור בערך מדי חודשיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]