לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שבת, 21 ביוני 2025
כ"ה בסיוון ה'תשפ"ה
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

שרת האינטרנט הראשון ב-CERN
שרת האינטרנט הראשון ב-CERN
למרכז האירופי לחקר הגרעין, CERN, נזקפות תגליות מדעיות רבות, אולם אחת המפורסמות שבהן אינה קשורה כלל לפיזיקה גרעינית, ואף לא לפיזיקת חלקיקים: זוהי המצאת מערכת ה-WWW לגלישה באינטרנט, על ידי טים ברנרס-לי, בזמן שעבד במרכז בשנות ה-80.

ציטוט יומי הציטוט היומי

בעקבות משיחא חוצפא יסגא... בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו. פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמים.

הטיפ היומי הטיפ היומי

הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע מוגדרים בתום הליך ביקורת עמיתים קפדני כערכים מומלצים. ערכים אלו מקבלים תווית מתאימה, ותקציריהם מוצגים בראש העמוד הראשי מדי יום.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ערך מומלץ ערך מומלץ

פסל של פר גינט
פסל של פר גינט

"פֶּר גִינְט" הוא מחזה מחורז בן חמש מערכות מאת המחזאי הנורווגי הנריק איבסן, שהגדיר אותו תחילה כפואמה דרמטית. המחזה, שיצא לאור בשנת 1876 בנורווגית, הוא אחד המחזות הנורווגיים המוצגים ביותר ברחבי העולם. במאה ה-19 נאלצה דנמרק לוותר על שליטתה בנורווגיה לטובת שוודיה, והשאיפה לעצמאות חוללה גל של יצירות בשפה הנורווגית. איבסן גרס, כי ל"פר גינט", סיפור העם הנורווגי שהמחזה בנוי עליו פחות או יותר, יש בסיס עובדתי, וכי אחדות מהדמויות בו מעוצבות על פי משפחתו של איבסן עצמו, בייחוד הוריו, קנוט איבסן ומריכן אלטנבורג. תיאור ביתו של פר גינט, דמות אביו העולה מזיכרונות האם אוזה, אוזה עצמה והיחסים שבינה לבין בנה, הם זיכרונות ילדותו של איבסן, בית אמו ואביו, כעדות עצמו, "רק בהפרזה מסוימת - מחמת דרישותיה של האמנות". הוא הושפע גם באופן כללי מאוסף סיפורי העם והאגדות הנורווגיים של פטר כריסטן אסביירנסן, שיצא לאור בשנת 1845 ("Huldre-Eventyr og Folkesagn").

ב"פר גינט" ניכרת השפעת "ברנד", מחזה של איבסן משנת 1865, העוסק גם הוא בחירות הרצון והבחירה ותוצאותיהן. נקודה מכרעת היא הדיון בהיעדר אהבה. "ברנד", כמו "פר גינט", יצא בתרגום לעברית של לאה גולדברג ואחר של איתמר אבן-זוהר, מנורווגית.

המחזה תורגם לעברית בידי לאה גולדברג, בהוצאת דביר, שנת תשי"ד (1953). תרגום זה נעשה לא משפת המקור, אלא מארבעה תרגומים, שניים בגרמנית (הטוב בהם מאת המשורר כריסטיאן מורגנשטרן, בהוצאת ס. פישר), אחד מרוסית, מאת האנזן, ואחד מאנגלית, מאת ר. פראקהרסון שארפ, ואי-ידיעת השפה הנורווגית גרמה להאחדה בשפת הדמויות הדוברות, שכולה שפה מתוקנת ברמה גבוהה, כפי שהיה מקובל בשנות החמישים בתרגומים לעברית. איבסן חרג בלשון המחזה מן המקובל בנורווגית, והיחס לתרגום עברי היה דומה במידה רבה למה שהיה בנורווגיה באמצע המאה ה-19. כמו כן תורגם בידי איתמר אבן־זהר בשנת תשל"א (1971) להצגה ב"הבימה". תרגום זה נעשה מהמקור הנורווגי.

תמונת היום תמונת היום

תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.
תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.
אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

פסל של מקיאוולי בעירו פירנצה
פסל של מקיאוולי בעירו פירנצה

אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

פסל של פר גינט
פסל של פר גינט

"פֶּר גִינְט" הוא מחזה מחורז בן חמש מערכות מאת המחזאי הנורווגי הנריק איבסן, שהגדיר אותו תחילה כפואמה דרמטית. המחזה, שיצא לאור בשנת 1876 בנורווגית, הוא אחד המחזות הנורווגיים המוצגים ביותר ברחבי העולם. במאה ה-19 נאלצה דנמרק לוותר על שליטתה בנורווגיה לטובת שוודיה, והשאיפה לעצמאות חוללה גל של יצירות בשפה הנורווגית. איבסן גרס, כי ל"פר גינט", סיפור העם הנורווגי שהמחזה בנוי עליו פחות או יותר, יש בסיס עובדתי, וכי אחדות מהדמויות בו מעוצבות על פי משפחתו של איבסן עצמו, בייחוד הוריו, קנוט איבסן ומריכן אלטנבורג. תיאור ביתו של פר גינט, דמות אביו העולה מזיכרונות האם אוזה, אוזה עצמה והיחסים שבינה לבין בנה, הם זיכרונות ילדותו של איבסן, בית אמו ואביו, כעדות עצמו, "רק בהפרזה מסוימת - מחמת דרישותיה של האמנות". הוא הושפע גם באופן כללי מאוסף סיפורי העם והאגדות הנורווגיים של פטר כריסטן אסביירנסן, שיצא לאור בשנת 1845 ("Huldre-Eventyr og Folkesagn").

ב"פר גינט" ניכרת השפעת "ברנד", מחזה של איבסן משנת 1865, העוסק גם הוא בחירות הרצון והבחירה ותוצאותיהן. נקודה מכרעת היא הדיון בהיעדר אהבה. "ברנד", כמו "פר גינט", יצא בתרגום לעברית של לאה גולדברג ואחר של איתמר אבן-זוהר, מנורווגית.

המחזה תורגם לעברית בידי לאה גולדברג, בהוצאת דביר, שנת תשי"ד (1953). תרגום זה נעשה לא משפת המקור, אלא מארבעה תרגומים, שניים בגרמנית (הטוב בהם מאת המשורר כריסטיאן מורגנשטרן, בהוצאת ס. פישר), אחד מרוסית, מאת האנזן, ואחד מאנגלית, מאת ר. פראקהרסון שארפ, ואי-ידיעת השפה הנורווגית גרמה להאחדה בשפת הדמויות הדוברות, שכולה שפה מתוקנת ברמה גבוהה, כפי שהיה מקובל בשנות החמישים בתרגומים לעברית. איבסן חרג בלשון המחזה מן המקובל בנורווגית, והיחס לתרגום עברי היה דומה במידה רבה למה שהיה בנורווגיה באמצע המאה ה-19. כמו כן תורגם בידי איתמר אבן־זהר בשנת תשל"א (1971) להצגה ב"הבימה". תרגום זה נעשה מהמקור הנורווגי.

ציטוט יומי הציטוט היומי

בעקבות משיחא חוצפא יסגא... בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו. פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמים.

תמונת היום תמונת היום

תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.
תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.
אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.

הטיפ היומי הטיפ היומי

הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע מוגדרים בתום הליך ביקורת עמיתים קפדני כערכים מומלצים. ערכים אלו מקבלים תווית מתאימה, ותקציריהם מוצגים בראש העמוד הראשי מדי יום.

הידעת הידעת?

שרת האינטרנט הראשון ב-CERN
שרת האינטרנט הראשון ב-CERN
למרכז האירופי לחקר הגרעין, CERN, נזקפות תגליות מדעיות רבות, אולם אחת המפורסמות שבהן אינה קשורה כלל לפיזיקה גרעינית, ואף לא לפיזיקת חלקיקים: זוהי המצאת מערכת ה-WWW לגלישה באינטרנט, על ידי טים ברנרס-לי, בזמן שעבד במרכז בשנות ה-80.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

פסל של מקיאוולי בעירו פירנצה
פסל של מקיאוולי בעירו פירנצה

אירועים בלוח העברי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.