עמוס בן-ורד
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1927 המבורג, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 2022 (בגיל 95) ירושלים, ישראל |
| שם לידה |
Harald Amos Rosenbaum  |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת הפעילות | 1949–2022 (כ־73 שנים) |
| עיסוק | עיתונאי |
| מעסיק |
הארץ, JTA, רשות השידור |
  | |
עמוס בן-ורד (16 בפברואר 1927 – 8 ביולי 2022) היה עיתונאי ישראלי, שעבד כעיתונאי בעיתון "הארץ" בשנים 1954–1994 וכשדר רדיו וטלוויזיה. שימש יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים בשנים 1966–1968 וזכה בפרס משרד הביטחון ומשרד החינוך על כתבתו אודות כיבוש הכותל בשנת 1967[דרוש מקור],ניהל את סוכנות הידיעות הבין-לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית) בירושלים בשנים 1970–1972 ושימש כעורך ראשי של העיתון "Zionist Record" בדרום אפריקה בשנים 1972–1974. היה שדר ראשי בערוץ 33 - שידורי הכנסת של רשות השידור בשנים 1994–2003.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יליד המבורג שבצפון גרמניה, נולד בשם הארלד עמוס רוזנבאום בפברואר 1927. עבר עם משפחתו לבולגריה בשנת 1933, וב-1939 יצא עם המשפחה על אניית המעפילים "רודניצ'אר" לעבר ישראל. ה"רודניצ'אר" העלתה את נוסעיה לסירות קטנות מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של א"י ומשם הם הגיעו לחוף תל אביב, מצפון לתחנת רדינג. משם הועבר עם שאר הילדים-המעפילים למוסד הילדים בתל-ליטוינסקי (היום "תל השומר"), שבו שהה עד 1941, אז עבר לירושלים והצטרף למשפחתו ועבד בתור חשמלאי.
עם הכסף שחסך נרשם ללימודים תיכוניים, אותם עשה כתלמיד אקסטרני באוניברסיטת לונדון ובסופם קיבל תעודת בגרות מטעם האוניברסיטה. בן-ורד התקבל לעבודת פקידות בצבא הבריטי, ליחידה בה שרתו פקידים יהודים וערבים בצד חיילים אנגלים.
ב-1947 עבר בן-ורד לעבוד בסוכנות הידיעות רויטרס בירושלים, ועבד כמפענח "hell-schreiber" (פענוח כתב חסר, ללא אותיות ניקוד, בצמצומים ובראשי-מילים) והפיכתם למילים מלאות באנגלית תקנית, במטרה להעביר את המידע לכל העיתונים שהופיעו בירושלים, העברית והערבית (כ-22 עיתונים).
דרכו בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס בן-ורד לצה"ל ובין היתר נלחם במעבר מנדלבאום שבירושלים והיה בין שני הלוחמים האחרונים שנשארו בחיים בקרב זה. הוא שירת בצבא כשנה ורבע ועם שחרורו חזר לסוכנות הידיעות רויטרס בירושלים המערבית לשדר מבניין קול ישראל, שם השתלב בן-ורד בשידורים, בקריינות לשידורי מוזיקה ותסכיתים, ואט-אט לקריינות כללית. היה גם עוזר של עורך הלשון בתחנה. (ספר: "קול ישראל" בעריכת איזי מן).
בבניין השכן התקיימו באותה תקופה שידורי "קול ציון לגולה", שפנו ליהדות העולם, בהפקת ההסתדרות הציונית העולמית ובשיתוף משרד ההסברה הישראלי.
בשלוש השנים שעברו מאז מלחמת העצמאות למד בן-ורד באוניברסיטה היחידה בארץ באותה תקופה, האוניברסיטה העברית. למד לתואר במדע המדינה ואת שנתו הראשונה הקדיש להשלמת הידע שלו בעברית. מוריו לעברית היו שאול ברקלי מחבר "לוח השמות השלם" ו"לוח הפעלים השלם", הסופר דב סדן, אילנה גרבל שעסקה בלשון הדיבור, ושמעון הלקין, מורה לספרות ולשירה. במהלך לימודיו החל ללמד עברית עולים חדשים ומאזינים בחו"ל באמצעות תחנת השידור "קול ציון לגולה".
במקביל ללימודיו חזר לשרת בצה"ל בחיל מודיעין בשירות קבע, בשל הידע שלו בשפות רבות, (גרמנית, בולגרית, עברית, אנגלית וצרפתית) ועבר קורס קצינים.
עם שחרורו בגיל 27 התקבל בן-ורד למערכת עיתון "הארץ". עבד ככתב מקומי בירושלים, ובהמשך ככתב פרלמנטרי וכתב מדיני. הוא היה מסגני עורך העיתון והרבה לעסוק בענייני הלשון העברית החביבה עליו. בין השאר, המציא את המילה "מסוק", כאשר חיפשו תחליף עברי למילה הליקופטר.[דרוש מקור] שנות עבודתו ב"הארץ" לא היו רצופות.
בשנים 1963–1964 למד בבית הספר הגבוה לעיתונאות של אונסקו בעיר שטרסבורג שבצרפת ועם שובו לירושלים מונה למנהל סוכנות הידיעות היהודית הבין לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית).
בשנים 1970–1972 עבד כעורך ראשי של העיתון "Zionist Record", החשוב מבין שלושת העיתונים היהודיים בדרום אפריקה.
בשנת 1985 בספר השנה של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער" כתב פרק בנושא הכנסת: "מפלגות וגושים בישראל 1984-1949", זאת בשל היכרותו מרובת השנים עם התחום הפרלמנטרי בישראל.
בשנת 1991 היה כתב חוץ בלונדון של עיתון "הארץ" במשך שנתיים.
עם צאתו לגמלאות מעיתון "הארץ" החל לשדר בטלוויזיה בערוץ 33 (ערוץ הכנסת), שהיה חלק מרשות השידור במשך 10 שנים, ותוך זמן קצר הפך לשדר ראשי בערוץ, עד שהערוץ הפך ליחידה עצמאית. אז סיים את תפקידו ופרש לגמלאות.
בן-ורד התגורר בשיכון העיתונאים (ירושלים) עם רעייתו בת-עמי. היה אב לשתי בנות ובן, וסב לנכדים ונינים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוס בן-ורד, ראיון מזויף? נוהל ישן ומקובל, באתר העין השביעית, 5 בנובמבר 2009
- עמוס בן-ורד, מקצוע הולך ונעלם, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2007
- יחסי ישראל - גרמניה מאת -עמוס בן ורד - סימניה, יצא לאור על ידי הוצאת [דפוס אריאלי], בשנת 1968.
- חשיבותו של תרגום בפוליטיקה, באתר הארץ, 23 באפריל 2010
דברים שלמדתי מנאצי מתון, באתר הארץ, 1 בפברואר 2016- בולגריה של אז לא הייתה זכה כל כך - כולנו בולגרים - אתר הבית של יהודי בולגריה 27/09/2012
- חיים הרצוג הנשיא השישי מבחר תעודות מפרקי חייו (1997-1918) גנזך המדינה - עמוד 498 הערה 54. הוצאת מדינת ישראל, כותר.[דרושה הבהרה]
- שירה קדרי-עובדיה, העיתונאי עמוס בן-ורד מת בגיל 95, באתר הארץ, 11 ביולי 2022
