עמוס לפידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס לפידות
לידה 1934
כפר סבא, ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 2019 (בגיל 85 בערך)
כ"ב בחשון תש"ף
רמת השרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1953ספטמבר 1987 (כ־34 שנים)
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
ראש חברת ייעוץ, נשיא הטכניון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס לפידות (193420 בנובמבר 2019) היה המפקד העשירי של חיל האוויר, מדצמבר 1982 ועד ספטמבר 1987. בשנים 19982001 כיהן כנשיא הטכניון בחיפה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפידות נולד בכפר סבא, בגיל 12 עבר עם משפחתו לחבצלת השרון. בשנת 1953 התגייס לחיל התותחנים לאחר שנדחה מסיבות בריאותיות מלהתקבל לקורס טיס. לאחר חודשים אחדים אושרה כניסתו לקורס, אותו סיים ב-1954 בהצטיינות[1]. השלים את שלב קורס האימון המבצעי בטייסת 105. שירת כטייס P-51 מוסטנג בטייסת 101, טייס מטאור בטייסת 117 וב-1955 עבר לטייסת 113 בה שימש כמדריך וטייס אוראגן.

במלחמת סיני שירת כטייס אוראגן ומיסטר, ובין השאר ליווה את מטוסי DC-3 דקוטה שהצניחו את גדוד 890 סמוך למעבר המיתלה. בשנת 1961 עבר הסבה למיראז' בצרפת, ומונה לסגן מפקד טייסת המיראז' הראשונה של החיל, טייסת 101. בסוף 1962 מונה למפקד טייסת 113 אוראגן, ובשנת 1965 מונה למפקד טייסת 101 מיראז' עליה פיקד במלחמת ששת הימים. אחרי חופשת לימודים, בה למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה במטה החיל, ובאפריל 1973 מונה למפקד בסיס חצור עליו פיקד במלחמת יום הכיפורים[2]. במהלך המלחמה לקח חלק בגיחות כטייס פנטום בטייסת 201, באחת הגיחות נפגע מטוסו והוא נאלץ לבצע נחיתת אונס ברפידים. בשנת 1975 מונה לראש להק המודיעין, ובהמשך מונה לראש להק אוויר. בשנת 1980 קיבל את מטוס ה-F-16 הראשון שנמסר לישראל[3]. בשנת 1981 מונה לראש מנהלת פרויקט הלביא ובדצמבר 1982 קודם לדרגת אלוף, ומונה למפקד חיל האוויר[4].

בתקופת כהונתו נקלטו בחיל האוויר מטוסי ה"ברק" (F-16C/D) וטילי ה"פופאיי". מבצע בולט שנערך בתקופתו היה מבצע רגל עץ, בו תקפו מטוסי חיל האוויר את מפקדת אש"ף בחמאם אל-שאט בתוניסיה, באוקטובר 1985[5]. בספטמבר 1987 העביר את הפיקוד על החיל לאביהו בן-נון. בשנת 1988 הקים חברה לייעוץ. בתחילת שנות ה-90 עמד בראש האגף לאמצעים מיוחדים (אמ"ם) במשרד הביטחון.[6]

היה בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתוכנית הנדסת מערכות כלכליות של אוניברסיטת סטנפורד. בשנים 19982001 כיהן כנשיא הטכניון בחיפה[7]. כיהן גם כיו"ר הוועדה האקדמית של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.

במשך השנים עמד בראש ועדות חקירה לחקירת דליקות שונות. בתחילת 1988 הוציא דו"ח חריף על השרפה במתקני פזגז בקריית אתא[8]. בהמשך 1988 בדק עבור משרד האנרגיה את משק הגז בישראל[9]. בשנת 1995 עמד בראשות "ועדת בירור לחקירת הדליקה בהר יהודה", שחקרה את השרפה הגדולה בשער הגיא, ושהגישה המלצות לשיפור מערך הכבאות ותכנון היערות בישראל[10]. בשנת 2007 עמד בראש ועדה ציבורית שמינה שר התחבורה, שאול מופז, לבחינת בטיחות התעופה האזרחית[11]. במאי 2008, לאחר שהמלצות הוועדה לא יושמו, התפטר מתפקידו זה תוך שהוא מאשים את מופז וראשי משרד התחבורה באוזלת יד ומתריע מפני אסון[12][13].

עם פרישתו מצה"ל הצטרף למועצה לשלום וביטחון וטען ש"מבחינת הגנתה של ישראל, אין לשטחים כל ערך"[14][15]. ב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל[16]. לאורך השנים התבטא נגד חרדים ומתנחלים, והביע תמיכה בפעילות "שוברים שתיקה"[17][18][19]. בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה-108 ברשימת התנועה החדשה מרצ[20]. בשנים 2004–2012 היה יושב ראש עמותת "אפשר אחרת"[17].

היה אב לארבעה, שניים מבניו שירתו אף הם כטייסים בחיל האוויר. נפטר ב־20 בנובמבר 2019[21].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמוס לפידות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טייסים חדשים קיבלו כנפים, דבר, 24 בדצמבר 1954
  2. ^ יעקב ארז, תא"ל לפידות יפקד על ח"א, מעריב, 29 באוקטובר 1982; המשך
  3. ^ מטוס אף־16 ראשון נמסר לישראל, דבר, 1 בפברואר 1980
  4. ^ יעקב ארז ועמנואל רוזן, אלוף עמוס לפידות מפקד חיל האוויר, מעריב, 31 בדצמבר 1982
  5. ^ לשכת הרמטכ"ל, מוצאי יום כיפור, מעריב, 4 באוקטובר 1985
  6. ^ אמיר אורן, הממשלה תאשר את מינוי תא"ל זאב שניר לראש הוועדה לאנרגיה אטומית, באתר הארץ, 17 במאי 2015
  7. ^ טל שניידר ודני זקן, ‏התפטר נשיא הטכניון, עמוס לפידות: "שמים לי רגל על כל צעד ושעל", באתר גלובס, 1 באפריל 2001
  8. ^ עודד שורר, לפטר את מנחל חוות פזגז ולהסיק מסקנות נגד בכירים נוספים, מעריב, 28 בפברואר 1988
  9. ^ אלוף (מיל.) לפידות: הפיצוץ - בגלל רשלנות טפשית של בעל המסעדה, מעריב, 21 ביוני 1988
  10. ^ דורון קדוש, "שרפה בהרי יהודה - 1995, "שריפת שורש" ", בתוך אסונות טבע בישראל (עורכים: משה ענבר ורמי (יורם) פורת), הוצאת החוג ללימודי סביבה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 119–120.
  11. ^ זוהר בלומנקרנץ, עכשיו זה גם רשמי: מצב בטיחות הטיסה בישראל קשה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2007
  12. ^ זוהר בלומנקרנץ, לפידות: מופז לא שולט בנהלים, יהיה אסון, באתר הארץ, 4 ביוני 2008
  13. ^ זוהר בלומנקרנץ, עמוס לפידות: המצב בשמי המדינה - מסוכן, באתר הארץ, 28 במאי 2008
  14. ^ רן דגוני ומנחם רהט, "רוב הקצינים הבכירים בצה"ל הם יונים", מעריב, 30 במאי 1988
  15. ^ מסמך המועצה בנושא גבולות בני הגנה, ספטמבר 2011, המועצה לשלום ולביטחון
  16. ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
  17. ^ 1 2 נמרוד בוסו, עמוס לפידות: המתנחלים עלולים לגרום לאובדן המדינה, באתר nrg‏, 28 בנובמבר 2010
  18. ^ עמוס לפידות, עובדים ובטלנים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2010
  19. ^ עמוס לפידות, בחלומותי, באתר הארץ, 19 באפריל 2010
  20. ^ רשימת המועמדים באתר הכנסת
  21. ^ ציוץ של כרמלה מנשה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 בנובמבר 2019
עמוס לפידות - תבניות ניווט