עמוס לפידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוס לפידות
עמוס לפידות.jpg
עמוס לפידות, 2012
לידה 1934 (בן 85 בערך)
כפר סבא, ארץ ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1953 - ספטמבר 1987
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
ראש חברת ייעוץ, נשיא הטכניון

עמוס לפידות (נולד ב-1934) היה המפקד העשירי של חיל האוויר, מדצמבר 1982 ועד ספטמבר 1987. בשנים 19982001 כיהן כנשיא הטכניון בחיפה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפידות נולד בכפר סבא וגדל בחבצלת השרון. בשנת 1953 התגייס לחיל התותחנים לאחר שנדחה מסיבות בריאותיות מלהתקבל לקורס טיס. חודשים מספר במהלך שירותו אושרה כניסתו לקורס, אותו סיים ב-1954 בהצטיינות[1]. את הקא"ם עשה בטייסת 105. שירת כטייס P-51 מוסטנג בטייסת 101, טייס מטאור בטייסת 117 וב-1955 עבר לטייסת 113 בה שימש כמדריך וטייס אוראגן.

במלחמת סיני שירת כטייס אוראגן ומיסטר. בשנת 1961 עבר הסבה למיראז' בצרפת, ומונה לסגן מפקד טייסת המיראז' הראשונה של החיל. בסוף 1962 מונה למפקד טייסת 113 אוראגן, ובשנת 1965 מונה למפקד טייסת 101 מיראז' עליה פיקד במלחמת ששת הימים. אחרי חופשת לימודים, בה למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה במטה החיל, ובאפריל 1973 מונה למפקד בסיס חצור עליו פיקד במלחמת יום הכיפורים[2]. במהלך המלחמה לקח חלק בגיחות כטייס פנטום בטייסת 201, באחת הגיחות נפגע מטוסו והוא נאלץ לבצע נחיתת אונס ברפידים. בשנת 1975 מונה לראש להק המודיעין, ובהמשך מונה לראש להק אוויר. בשנת 1980 קיבל את מטוס ה-F-16 הראשון שנמסר לישראל[3]. בשנת 1981 מונה לראש מנהלת פרויקט הלביא ובדצמבר 1982 קודם לדרגת אלוף, ומונה למפקד חיל האוויר[4].

בתקופת כהונתו נקלטו בחיל האוויר מטוסי ה"ברק" (F-16C/D) וטילי ה"פופאיי". מבצע בולט שנערך בתקופתו היה מבצע רגל עץ, בו תקפו מטוסי חיל האוויר את מפקדת אש"ף בתוניס, באוקטובר 1985[5]. בספטמבר 1987 העביר את הפיקוד על החיל לאביהו בן-נון. בשנת 1988 הקים חברה לייעוץ.

הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתוכנית הנדסת מערכות כלכליות של אוניברסיטת סטנפורד. בשנים 19982001 כיהן כנשיא הטכניון בחיפה. בין תפקידיו כיהן אף כיו"ר הוועדה האקדמית של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.

במשך השנים עמד בראש ועדות חקירה לחקירת דליקות שונות. בתחילת 1988 הוציא דו"ח חריף על השריפה במתקני פז גז בקריית אתא[6]. בהמשך 1988 בדק עבור משרד האנרגיה את משק הגז בישראל[7]. בשנת 1995 עמד בראשות "ועדת בירור לחקירת הדליקה בהר יהודה", שחקרה את השריפה הגדולה בשער הגיא, ושהגישה המלצות לשיפור מערך הכבאות ותכנון היערות בישראל[8]. בשנת 2007 עמד בראש ועדה ציבורית שמינה שאול מופז, שר התחבורה, לבחינת בטיחות התעופה האזרחית[9]. במאי 2008, לאחר שהמלצות הוועדה לא יושמו, התפטר מתפקידו זה תוך שהוא מאשים את מופז וראשי משרד התחבורה באוזלת יד ומתריע מפני אסון[10][11].

עם פרישתו מצה"ל הצטרף למועצה לשלום וביטחון וטען ש"מבחינת הגנתה של ישראל, אין לשטחים כל ערך"[12]. בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה-108 ברשימת התנועה החדשה מרצ[13]. בשנים 2004 - 2012 היה יושב ראש עמותת אפשר אחרת[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טייסים חדשים קיבלו כנפים, דבר, 24 בדצמבר 1954
  2. ^ יעקב ארז, תא"ל לפידות יפקד על ח"א, מעריב, 29 באוקטובר 1982; המשך
  3. ^ מטוס אף־16 ראשון נמסר לישראל, דבר, 1 בפברואר 1980
  4. ^ יעקב ארז ועמנואל רוזן, אלוף עמוס לפידות מפקד חיל האוויר, מעריב, 31 בדצמבר 1982
  5. ^ לשכת הרמטכ"ל, מוצאי יום כיפור, מעריב, 4 באוקטובר 1985
  6. ^ עודד שורר, לפטר את מנחל חוות פזגז ולהסיק מסקנות נגד בכירים נוספים, מעריב, 28 בפברואר 1988
  7. ^ אלוף (מיל.) לפידות: הפיצוץ - בגלל רשלנות טפשית של בעל המסעדה, מעריב, 21 ביוני 1988
  8. ^ דורון קדוש, "שריפה בהרי יהודה - 1995, "שריפת שורש" ", בתוך אסונות טבע בישראל (עורכים: משה ענבר ורמי (יורם) פורת), הוצאת החוג ללימודי סביבה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 119-120.
  9. ^ זוהר בלומנקרנץ, עכשיו זה גם רשמי: מצב בטיחות הטיסה בישראל קשה, באתר הארץ, 16/08/07
  10. ^ זוהר בלומנקרנץ, לפידות: מופז לא שולט בנהלים, יהיה אסון, באתר הארץ, 04/06/08
  11. ^ זוהר בלומנקרנץ, עמוס לפידות: המצב בשמי המדינה - מסוכן, באתר הארץ, 28/05/08
  12. ^ רן דגוני ומנחם רהט, "רוב הקצינים הבכירים בצה"ל הם יונים", מעריב, 30 במאי 1988
  13. ^ רשימת המועמדים באתר הכנסת
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, www.makorrishon.co.il