עמוס ריצ'מונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס ריצ'מונד
Amos Richmond
לידה 17 במאי 1931 (בן 92)
תל אביב, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פיזיולוג צמחים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט דן דיואי
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרסים והוקרה יקיר הנגב (2017)
תרומות עיקריות
חקר הפיזיולוגיה של מיקרו-אצות חד תאיות, הקמת המכון לחקר המדבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס אדווין ריצ'מונד (נולד ב-17 במאי 1931) הוא פיזיולוג צמחים ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ממקימי האוניברסיטה, מייסד המכון לחקר המדבר ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הטבע. יקיר הנגב לשנת 2017.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס ריצ'מונד נולד וגדל בתל אביב. התחנך בבית הספר הריאלי בחיפה ובבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.

את כל לימודיו האקדמיים עשה בארצות הברית. הוא למד לתואר ראשון באוניברסיטת המדינה של קליפורניה (1954) ולאחר מכן לתואר שני בהורטיקולטורה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1956) ולתואר שלישי בחקלאות באוניברסיטת המדינה של מישיגן, בהנחיית פרופ' דן דיואי (1963). את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה באוניברסיטת פרדו ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

ב-1966 שב לישראל והצטרף ל"מכון לחקר הנגב" בבאר שבע, בה גם השתקע עם משפחתו. בשלהי אותה שנה החל את עבודתו במכון להשכלה גבוהה בבאר שבע, שהפך ב-1970 לאוניברסיטת הנגב ולאחר מכן לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בראשית שנות ה-70 כיהן כראש המחלקה לביולוגיה באוניברסיטה ולאחר מכן כדקאן הפקולטה למדעי הטבע. הוא היה לפרופסור הראשון בתולדות העיר באר שבע.[2]

ב-1974 התבקש על ידי הנהלת האוניברסיטה להקים את הפעילות האקדמית במדרשת שדה בוקר, ומונה לממונה על קריית שדה בוקר ולמנהלו הראשון של המכון לחקר המדבר (לימים, המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין).[3] הוא ניהל את המכון מיום הקמתו עד 1983, ולאחר מכן לתקופה נוספת של שבע שנים בין 19881995.[4] החל מ-1975 כיהן כפרופסור מן המניין וב-2002 יצא לגמלאות.

במרוצת השנים מילא ריצ'מונד שורת תפקידים באקדמיה הישראלית, ובכלל זה כיהן כחבר בכל הוועדות המרכזיות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כיושב ראש האגודה הישראלית לבוטניקה, כחבר מערכת הז'ורנל הישראלי לבוטניקה, כיושב ראש מועצת המנהלים של המדרשה בשדה-בוקר, כחבר במערכת העיתון לפיקולוגיה שימושית וכיושב ראש המזכירות של האגודה הבינלאומית לאלגולוגיה שימושית.

ריצ'מונד אב לשניים. מתגורר בדיור מוגן בעמק חפר.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'מונד היה מראשוני החוקרים של השפעת הורמוני צמחים על הזדקנות. האפקט של מניעת הזדקנות עלי טבק על ידי ציטוקינינים ידוע גם כ"אפקט ריצ'מונד-לנג".

ריצ'מונד הקים במכון לחקר המדבר את המעבדה לחקר תרביות-כמות של מיקרו-אצות שהיוותה זרז לפעילות המדעית לחקר ניצול אזורים צחיחים ומים מליחים לגידול מסחרי של אצות בעלות ערך מסחרי.[5] כתב פרקים רבים בספרים מקצועיים, וערך שלושה ספרים בהשתתפות של כמה עשרות מטובי המומחים בעולם בתום זה. הספרים מהווים בסיס עיוני-שימושי של מקצוע הביוטכנולוגיה של מיקרו-אצות.

חיבר יחד עם תלמידיו למעלה מ-120 עבודות מדעיות שהתפרסמו בעיתונות המקצועית הבינלאומית. עם תלמידיו לאורך השנים נמנים הפרופסורים שוש ארד, יוסף מזרחי, אביגד וונשק (אנ') וסמי בוסיבא (אנ').

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחזיק הקתדרה ע"ש מיילס וליליאן קאהן לבוטניקה כלכלית באזורים צחיחים (1983–2002)
  • פרס ברגמן על מצוינות במחקר שימושי (1984)
  • פרס בן-גוריון, כהוקרה לייסוד וניהול המכון לחקר המדבר (1996)
  • חבר כבוד לכל החיים, מטעם האגודה הפסיפית לפיזיולוגיה שימושית (2000)
  • אות על הצטיינות יתרה בחקר פיקולוגיה שימושית (2002)
  • פרס החוקר הוותיק של האגודה הפיקולוגית האירופית (2013)
  • יקיר הנגב (2017)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Richmond, A. and A. Lang. Effect of kinetin on protein content and survival of detached Xanthium leaves. Science, 125:650-651, 1957.
  • Mizrahi, Y., A. Blumenfeld and A. Richmond. The role of abscisic acid and salination in the adaptive response of plants to reduce root aeration. Plant & Cell Physiol., 13:15-21, 1972.
  • Boussiba, S., A. Rikin and A. Richmond. The role of ABA in cross-adaptation of tobacco plants. Plant Physiol., 56:337-339, 1975.
  • Vonshak, A. and A. Richmond. Initial stages in the onset of senescence in tobacco leaves. Plant Physiol., 55:786-790, 1975.
  • Cohen, Z., A. Vonshak and A. Richmond. Effects of environmental conditions on fatty acid composition of the red alga Porphyridium cruentum: correlation to growth rate. J. of Phycol., 24(3):328-332, 1988.
  • Richmond, A., Cheng-Wu, Z. and Zarmi, Y. Efficient use of strong light for high photosynthetic productivity: Interrelationships between the optical path, the optimal population density and cell-growth inhibition. Biomolecular Engineering, Special issue of the Conference of the European Society for Marine Biotechnology “Marine Biotechnology: Basics and applications”. 20: 229-236, 2003.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לשבעה אישים, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ‏7 בנובמבר 2017
  2. ^ יוסף גילת, משדות לכיש - לראשות פקולטה באוניברסיטה, באתר על המשמר, ‏23 באוגוסט 1971
  3. ^ פרופ' ריצ'מונד - מנהל המכון לחקר המדבר, באתר על המשמר, ‏27 בפברואר 1974
  4. ^ שדה-בוקר, באתר מעריב, ‏15 בנובמבר 1988
  5. ^ המכון לחקר הנגב: פרופ עמוס ריצ'מונד וגידול אצות, סרטון בערוץ "eclecticom: Travels around the world and more", באתר יוטיוב (אורך: 01:42)