עמותת אדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדי - עמותה לקידום השתלות בישראל ע"ש אהוד בן דרור
כרטיס אדי החדש
כרטיס אדי החדש
פעילות תרומת איברים
מדינה ישראל
בעלות משרד הבריאות
מייסדים דבורה ושמואל בן דרור
חברים 996,520
יושב ראש גד בן דרור
מנכ"ל אורנה ברוך
מנהל פעילות ד"ר תמר אשכנזי
תאריך הקמה 1978
אתר הבית של אדי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אׇדִי - עמותה לקידום השתלות בישראל ע"ש אהוד בן דרור (ע"ר), היא עמותה ישראלית לעידוד תרומת איברים בישראל. העמותה היא חלק מהמרכז הלאומי להשתלות איברים של משרד הבריאות הישראלי, ומנהלת מאגר מידע ממוחשב של תושבי מדינת ישראל שהצהירו שהם מוכנים לתרום איברים אחרי מותם. נכון למרץ 2021, רשומים במאגר העמותה קצת פחות מ-10.72% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (כ-996,520) איש.[1][2][3] נתון כזה נחשב לכישלון יחסי עקב העובדה שמדובר באחוז נמוך משמעותית מהממוצע במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (בספרד, למשל, חתומים כ-70% מהאוכלוסייה).

יסוד העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה נוסדה ב-30 באוקטובר 1978 על ידי שמואל ודבורה בן דרור, לזכרו של בנם, אהוד (אׇדִי) בן דרור. בן דרור נפטר זמן קצר לאחר השתלת כליה, עקב סיבוכים שנבעו מכך שהמתין זמן רב לתרומה.

במהלך תקופת הטיפולים שעבר אהוד בן דרור, בה המתין למציאת תורם מתאים עבורו, שוחח רבות עם הוריו וחבריו ודיבר על הצורך להעלות את המודעות לחשיבות תרומת האיברים, מתוך זה הועלה הרעיון על ידי אדי להחתים אנשים על כרטיס המעיד על רצונם לתרום את אבריהם לאחר מותם.

חבריו והוריו של אדי ראו ברעיון שהעלה על תרומת איברים את צוואתו, באוקטובר 1978 הוקמה אגודת אדי אשר יצרה מהפך בכל נושא תרומת האיברים והעלתה במודעות הציבור את חשיבותו של תרומת האיברים בארץ והחלה בהחתמת הציבור על כרטיס התורם אדי.

כרטיס תורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרטיס אדי הוא כרטיס אשר מי שחותם עליו מביע את רצונו לתרום חלק מאיבריו (או רקמותיו) לאחר מותו, לשם השתלת איברים ורקמות אם צריך, בחולים. התרומה מותנית בהסכמת המשפחה, גם אם נחתם כרטיס "אדי".

כרטיס אדי הישן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

כל תושב ישראל מעל גיל 17 רשאי לחתום על הכרטיס. החתימה אינה תלויה במצב בריאותי, אלא רק התרומה עצמה תלויה בכך.

"אדי" דואגת להנצחת זכר התורמים על ידי פעילויות שונות, בהן נטיעת עצים ב"יער אדי", תמיכה באתר הנצחה באינטרנט, ויום הוקרה למשפחות תורמי האיברים בבית הנשיא.

החל מ-2011, מחזיקי כרטיס "אדי" מקבלים קדימות מסוימת בתור לקבלת איבר להשתלה, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות לפי חוק השתלת איברים (חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008).

בעבר התקיים כרטיס-תורם נוסף המיועד בעיקר לציבור הדתי - כרטיס תורם בלבבי[4] של "עמותת בלבבי" על-שם בלהה הירשברג, אך החתומים עליו אינם נהנים מקדימות בתור להשתלות. אחרי הקמת עמותה זו שינתה עמותת אדי את נהליה ההלכתיים, כדי שיעמדו בסטנדרט קביעת המוות שהיה נהוג על ידי "בלבבי", וכיום כרטיס "בלבבי" אינו מתקיים עוד ועמותת "בלבבי" מחתימה דרך אתר האינטרנט שלה על כרטיס אדי. על פי אתר העמותה, ישנו קונצנזוס הלכתי רחב המתיר תרומת איברים לאחר המוות ואף רואה בה צו מוסרי עליון.[5]

נוהל התרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך חותם על כרטיס אדי, 2016.

כאשר אדם מגיע לטיפול בבית החולים, הצוות המטפל אינו יודע האם הוא חתום על כרטיס אדי. כמו כן, על פי חוק מוות מוחי-נשימתי, אסור שהרופאים שאמורים לקבוע מוות מוחי יעסקו בהשתלות איברים. הגישה למאגר הנתונים של התורמים נתונה רק לאחות מתאמת ההשתלות של בית החולים (הנמצאת בכל מרכז רפואי המורשה לבצע השתלות איברים), וגם לה יש גישה לנתונים הללו רק לאחר שנקבע מותו של אותו אדם. זאת, על מנת שלא יינתן יחס שונה לאדם מסוים רק כי הוא הסכים לתרום איברים.

קביעת מוות מוחי נעשית רק על ידי שני רופאים ותיקים לפחות, כל אחד מהם מומחה בתחום אחר, שאינם חברי סגל במחלקה בה מאושפז החולה, ואינם עוסקים בהשתלות איברים. כמו כן, לפחות אחד מהם חייב להיות בדרגת מנהל מחלקה ומעלה. קביעת המוות המוחי מתבצעת על פי נוהל הכולל בדיקות ובדיקות עזר רבות. בכל מקרה לא קובעים מוות מוחי אם קיים ספק כלשהו שהמצב אינו כזה.

לפי הנוהל, רק לאחר שנקבע מוות מוחי האחות פונה למשפחה בבקשה לתרום את איבריו של הנפטר. גם אם נושא החולה המועמד לתרומת איברים כרטיס אדי, עדיין שמורה למשפחה זכות וטו שתמנע את קיום בקשתו לתרום את איבריו.

בימי הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוקטובר 2021 פרסם יו"ר ועדת השתלות הלב והריאות במרכז הלאומי להשתלות, פרופסור יעקב ג'יי לביא בעמוד הפייסבוק שלו כי, "בימים אלה נבחנת בארץ ובעולם הצעתי להנהגת מדיניות חדשה של הקצאת תרומות ריאה להשתלה ולפיה, מועמדים להשתלת ריאות שחסונו כנגד הקורונה אך לקו בכל זאת במחלה וריאותיהם ניזוקו באופן בלתי הפיך, יקבלו עדיפות על פני חולים דומים שלקו במחלה ולא חוסנו נגדה מסיבות לא רפואיות".[6] באותה עת פורסמה בכאן 11 כתבה הסוקרת אפשרות זו כדילמה הנתונה להכרעת המרכז הלאומי להשתלות.[7]

סביב דברים אלו התקיים שיח ער ברשתות החברתיות ובמספר כלי תקשורת,[8] והובעו תמיכה או הסתייגות מהשתלת איברים על פי סטטוס חיסוני. בימים העוקבים נשלחו פניות רבות של בעלי כרטיס אדי שביקשו למשוך ידם מההסכמה לתרום איברים לאחר מותם,[9] מתוך חוסר רצון לשתף פעולה עם סינון שכזה. ב-20 באוקטובר, פרסם המרכז הבהרה בשם פרופסור רפי ביאר, יו"ר וועדת ההיגוי של המרכז: "אין כלל החלטה לתת עדיפות להשתלות למחוסנים על פני לא מחוסנים, סוגיה זו לא עלתה כלל לדיון".[10]

הבהרה נוספת עלתה אף היא בעמוד הפייסבוק של המרכז ביום למחרת מצד דוקטור תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות: "לכל הפונים, שואלים, מתעניינים, ואפילו מתוסכלים או כועסים, אני מבקשת להצהיר באופן חד משמעי כי רישום החולים להשתלה בישראל נעשה במשרד שלנו בלבד, ועל פי קריטריונים רפואיים". עוד הוסיפה כי, "נושא החיסון לא היה מעולם ואיננו כיום קריטריון ברישום להשתלה. לא קיימת עדיפות למחסונים!!". הפוסט שקודם בתשלום ברשת החברתית נפתח בהצהרתה כי, "(אני) מרגישה צורך לעשות צעד שלא עשיתי מעולם",[11] והוא הצטרף למאמר שפרסמה אשכנזי במעריב אונליין[12] ובאתר וואלה![13] ב-21 באוקטובר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]