עמותת יסוד לקידום זכויות יסוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו עמותת יסוד

עמותת יסוד לקידום זכויות יסוד היא עמותה רשומה שהוקמה בשנת 2012 במימון יזם ההייטק והנדבן משה ינאי. העמותה מקיימת פעילות הסברתית וחינוכית בבתי ספר וברשויות מקומיות שתכליתה העלאת המודעות למהותן ולחשיבותן של זכויות היסוד.[1][2] לשם כך יזמה והפעילה העמותה מאז הקמתה השתלמויות מורים[1] ומדריכים ומגוון תוכניות בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, בתי ספר תיכוניים, הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית. העמותה פועלת גם ברמה המוניציפלית, כאשר פעילויות במוסדות שונים ברשות מקומית הסתיימו ביוזמה אזרחית כגון פרלמנט עירוני[3], משפט מבוים[4], יוזמה הסברתית או הופעה בוועדות הכנסת. העמותה פעלה גם להעלאת מודעות לזכויות יסוד ולערכי דמוקרטיה על ידי פרסום מאמרים בעיתונות ולקידום מדיניות על ידי חקיקה[5][6].

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה נוסדה על ידי עו"ד עדי שי, המכהנת כיו"ר הוועד המנהל של העמותה.[7] העמותה נרשמה ב-20 מאי 2012 בשם המרכז לזכויות יסוד, ושינתה את שמה לאחר שנה לשם הנוכחי.[8]

מטרות העמותה, הם: לפעול לעיגון מעמדן החוקי של זכויות היסוד במדינת ישראל לרבות קידום וליווי הליכי חקיקה בנושא, לבצע מחקרים משווים, סקרים וכן כתיבה ופרסום של ניירות עמדה שתכליתם קידום, הגנה ומימוש זכויות יסוד וערכי דמוקרטיה במדינת ישראל, ולקיים פעילות הסברתית וחינוכית שתכליתה העלאת המודעות למהותם ולחשיבותם של זכויות היסוד וערכי הדמוקרטיה ולפעול למימושם.

תוכניות העמותה מעודדות יוזמה אזרחית לקידום זכויות יסוד ודמוקרטיה ושיאן בפעילות אקטיבית כגון משפט פומבי[9][4], ניסוח הצעות חוק, יוזמות הסברתיות או גיבוש נירות עמדה השוואתיים בתחומים הרלוונטיים המותאמים לקהלי היעד בכל תוכנית.

חברי וועדת ההיגוי של העמותה הם: גב' קולט אביטל, שופט בית המשפט העליון לשעבר מר סלים ג'ובראן,עו"ד דליה טל, מר אביתר מנור, עו"ד דן מרידור, פרופ' יניב רוזנאי, פרופ' גבריאלה שלו,

פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הפעילה מאז הקמתה תוכניות חינוכיות ב-22 רשויות מקומיות מול מאות כתות וקבוצות. ב-250 בתי ספר, וכך הגיעה להיקף חשיפה של 76,000 תלמידים.[7] לדוגמה, להלן פירוט היישובים בהם פעלה העמותה בשנים תשפ"א-תשפ"ב: רמלה, שוהם, אשקלון, הוד השרון, תל אביב-יפו, יהוד-מונוסון, אשדוד, הרצליה, גבעת שמואל, גבעת ברנר, רחובות, טמרה, ראשון לציון, כפר קרע, כעבייה, גן רווה, אור יהודה, נתניה, אורנית, פתח תקווה, חולון, נס ציונה, גבעתיים, מועצה אזורית חוף השרון. בתוכניות אלו השתתפו 11,080 תלמידים.[1][2] להלן פירוט הפעילות בשנים תשפ"א-תשפ"ב לפי תוכניות ומס' בתי ספר:

תוכנית מס' בתי הספר
מצפן - לבי"ס יסודי 71
יסודות-לבי"ס על יסודי 55
מנהיגות יישובית - לבי"ס יסודי 78
מנהיגות יישובית - לבי"ס על יסודי 3
מודל האו"ם[10] 42
סה"כ 249

הפעולות התמקדו הן בזירה הבית ספרית והן בזירה היישובית והן הותאמו לקהילה המקומית בדגש על שיח אזרחי בהתאמה למרחב הקהילתי. התוכניות אושרו על ידי משרד החינוך[11], כוונו על ידי אנשי אקדמיה, והונחו על ידי מורים שעברו השתלמויות של עמותת יסוד, כמפורט בהמשך, ועל ידי סטודנטים למשפטים בעלי ניסיון בהדרכת נוער.

מודל יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל יסוד הוא תוכנית המקדמת אחריות אישית ואזרחית של ילדים ובני נוער, באמצעות הקניית ידע וכלים בתחומי זכויות יסוד, ערכי הדמוקרטיה, ספר החוקים של מדינת ישראל, מערכת המשפט, הטיעון והשכנוע, ניסוח והצגת עמדות בכתב ובעל פה. במסגרת התוכנית מפתחים אצל התלמידים שלושה צירי תוכן ומיומנות[11]:

  1. רכישת ידע על זכויות יסוד והיבטים הקשורים במימושן על בסיס העיקרון הליברלי הומניסטי שישנן זכויות המוקנות לאדם מעצם היותו אדם (ראה ג'ון לוק).
  2. לימוד עקרונות הדמוקרטיה החוק והמשפט, ותפקידם בהגנה ובמימוש זכויות היסוד.
  3. הקניה ופיתוח מיומנויות ליטיגציה, בניית טיעון, כתיבתו והצגתו בבתי משפט ובפורומים שונים.

שיטת הפעולה היא שיעור שבועי במהלך השנה בכתת האם, או קבוצה יישובית הפועלת לאחר שעות הלימודים.[11] המתודה החינוכית תואמת לשכבת הגיל הרלוונטית:

לבי"ס יסודי - משחוק וסדנאות שונות כגון סדנת הרוב׳ קובע, וסדנת הזכות לפרטיות.

לחטיבת הביינים - הנעה לפעולה משפטית המיועדת למיצוי זכויות והתמודדות עם סוגיות משפטית על ידי משפט מבוים או האקתון[12][4].

לבי"ס תיכון - מודל תלת שנתי מורחב לגילאי התיכון המוכר על ידי משרד החינוך כתוכנית ׳מעורבות חברתית׳. מודל יסוד זה לתיכון מקנה מיומנויות לחשיבה ביקורתית ולניהול והשתתפות בשיח ערכי ומוסרי, ומעניק כלים להתמודדות עם סוגיות חברתיות אקטואליות. בנוסף, העמותה הפעילה תוכנית לתלמידי שכבות י' טרם קבלת תעודת הזהות הראשונה. התוכנית כוללת סדרה של מפגשי הכנה לכל תלמידי הכיתה. והחלק השני הוא מופע דיבייט (ויכוח פומבי) הנערך במסגרת טקס קבלת תעודת הזהות ו על ידי תלמידי השכבה, מופע העוסק בסוגיות אזרחיות וחברתיות[13].

תוכנית יסוד יישובית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחב היישובי, בשיתוף רשויות ועיריות, יוזמת ומפעילה העמותה תוכניות של כלל הרשות המקומית המקדמות חשיבה ביקורתית, שיח על זכויות יסוד ואקטיביזם של ילדים ובני נוער. במסגרת זו פועל פרלמנט ילדים יישובי, אשר משמש כנציגות של תלמידי בתי הספר היסודיים ביישוב, ומבוסס על הזכות להשתתפות של ילדים בקבלת החלטות. בשנים תשפ"א-תשפ"ב הפעילה העמותה את הפרלמנטים בארבעה יישובים[3].

השתלמויות מורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה קיימה ומקיימת השתלמויות למורים, בנושא זכויות יסוד ודמוקרטיה. ראשי הפרקים המרכזיים בהשתלמויות הם מהות הדמוקרטיה, הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות, הזכות לשוויון, וזכויות הילדים. בהשתלמות תשפ"א, למשל, השתתפו 30 משתלמים ועל צוות המרצים נמנו פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן, עו"ד הילה גלעדי מהסנגוריה הציבורית, עו"ד עדי שי יו"ר הוועד המנהל של העמותה, גב' טובה בן ארי, אחראית על חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך, ופרופ' דן אריאלי.[1]

העלאת מודעות לזכויות יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עו"ד עדי שי ניסחה בשיתוף עם עו"ד מתן גוטמן הצעת חוק להקמת נציבות זכויות ילדים, ואף פרסמה מאמר בעיתון הארץ הקורא להקמת נציבות זכויות הילד[5]. מאמרים נוספים שלה דנים באלימות השוטרים, על רקע אכיפת חוק סלקטיבית בזמן משבר הקורונה, ובאי-השוויון[6]. מאמרים אלו הם חלק ממאמץ הפעולה של העמותה להעלאת המודעות, הכוללים גם[14]:

  • קידום הצעת חוק להקמת נציבות למען זכויות ילדים
  • בחינת אופן היישום של אמנת זכויות הילד הבינלאומית
  • קידום שיתופי פעולה הכוללים משרדי ממשלה, רשות מקומית ואקדמיה[10]
  • ייזום ושותפות בכנסים ארציים ובינלאומיים לקידום הנושא בישראל
  • הובלת פעילות חינוכית המושתתת על העקרונות המנחים שמתווים ועדת זכויות הילד באו"ם ונציב זכויות האדם באו"ם[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 עו"ד ליאת כהן, דו"ח על פעילות העמותה בשנת תשפ"א, ‏1.11.2021
  2. ^ 1 2 עו"ד ליאת כהן, מנכ"לית עמותת יסוד., פירוט בתי ספר ופעילויות שנת תשפ"ב, ‏1.11.2022
  3. ^ 1 2 אשר אטדגי, "יש לנו זכויות": מתייעצים עם פרלמנט הילדים של הרצליה מה עושים בעיר, באתר מיינט, הרצליה, ‏15.3.2022
  4. ^ 1 2 3 המכללה למנהל ומנהל החינוך ראשל"צ, משפט מבוים:האם יש צורך בהרחבת כללי השימוש באינסטגרם?, ‏2021
  5. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד עדי שי, 2.3 מיליון ילדים חיים בישראל, ואין עדיין נציבות זכויות הילד, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2020
  6. ^ 1 2 עדי שי, אלימות השוטרים אינה רק "תופעה"-היא עדות לשבר הדמוקרטיה., ‏22.2.2021
  7. ^ 1 2 אתר עמותת יסוד
  8. ^ רשם העמותות, תעודת שינוי שם העמותה, ‏6.8.2013
  9. ^ סיגל בר-קובץ, השפלות, חרמות ושיח פוגעני: בני נוער בראשל"צ תבעו את האינסטגרם, באתר מיינט, ראשון לציון, ‏24.5.2021
  10. ^ 1 2 3 משרד החינוך - הפיקוח הארצי ליישום חוק זכויות התלמיד\ה, מודל האו"ם בחינוך היסודי, ‏2019
  11. ^ 1 2 3 משרד החינוך, היחידה לניהול תוכניות ושותפיות בין מגזריות, תוכנית יסודות-תוכנית מס' 5915, ‏27.11.2022
  12. ^ עמותת יסוד, משפט מבוים בנושא הזכות לפרטיות ברשתות חברתיות, ‏13.6.2022
  13. ^ עמותת יסוד, להיות אזרח-לתלמידי כיתה י' לפני קבלת תעודת זהות
  14. ^ אתר עמותת יסוד, צירי הפעולה להעלאת המודעות