עמותת נגב בר קיימא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נדרש קישורים פנימיים ושאר ויקיזציה; כתיבה סובייקטיבית ואנציקלופדית (לדוגמה "אין לו אח ורע" - פסול). כל זה ללא בדיקת חשיבות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עמותת נגב בר קיימא הוקמה בשנת 1998 בנגב במטרה לגבש עקרונות לתכנון ופיתוח המתחשב במכלול ההיבטים הסביבתיים תוך שימור ערכי הטבע והנוף, הסביבה והמורשת התרבותית של הנגב ותושביו. העמותה פועלת להגברת המודעות הסביבתית בחינוך והסברה, וסיוע בקידום תוכניות העוסקות בפיתוח מושכל ומקיים. כמו כן פועלת העמותה למניעת מפגעים המשפיעים על הבריאות ואיכות החיים. העמותה מסייעת ופועלת גם במישור הארצי והבינלאומי ומשתתפת בפרויקטים העוסקים בקיימות.

מייסדת ומנכ"לית העמותה היא בלהה גבעון.

פעילות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מקיימת מגוון פעילויות סביבתיות עם הרשויות המקומיות, מוסדות מרכזיים, מוסדות אקדמאים, מכוני מחקר, מוסדות חינוך ומפעלי תעשייה ובקרב כלל הקהילות והישובים ברחבי הנגב. הפעילויות כוללות מפגשים, כנסים, שולחנות עגולים, קורסים והשתלמויות, פעילויות כמו ארגון ימי שיא ואירועים בקרב הקהילה סקרי מפגעים וטיפול בהם, הקמת גינות סביבתיות קהילתיות, מיחזור, הסמכת בתי ספר וארגונים שונים לתו תקן ירוק, והשתלמויות למורים, תלמידים, חיילים ותושבים.

פורומים לאחריות סביבתית, לשקיפות ולהדברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוזמת העמותה, הוקמו בשנת 2003 פורומים להדברות, לשקיפות וליצירת אמון הדדי בין נציגי התעשייה לבין תושבים בנגב הצפוני. המטרה הייתה ליצור דו-שיח שיביא לבניית אמון הדדי ושיתוף בין שני הצדדים. במהלך שנות קיומם, השפיעו הפורומים על התנהלותם הסביבתית של המפעלים וכיום אלו עומדים בתקנים המחמירים ביותר של המשרד להגנת הסביבה ומהווים דוגמה להתנהלות סביבתית לשאר המפעלים והתעשייה בישראל. הדיונים בפורומים התמקדו בתחילה באופן טיפול המפעלים בנושאים הסביבתיים השונים ממקורות וסוגים שונים. בשנת 2015 הוקם פורום בין התושבים והמוסד לביטוח לאומי (הנהלת מחוז דרום). הפורום הוקם במטרה לקרב את המוסד לביטוח לאומי אל התושבים על ידי הכרות מעמיקה של פעילות הביטוח הלאומי, זכויות התושבים והתנהלותו על מנת לסייע לאוכלוסייה להכיר את מנגנון המוסד ולזהות נושאים הדורשים דיון, ליבון ואולי גם שינוי. בשנת 2014 הוקם פורום בין התושבים והדרג הפיקודי של קריית ההדרכה (עיר הבה"דים). וזאת משום שלקריית ההדרכה השפעה רבה על סביבותיה בהיבט הסביבתי והחברתי. הפורומים מהווים דגם מיוחד ויחיד בארץ המהווה כר נרחב למחקרים ולמידע ולמתעניינים שבדעתם לקיים תהליך דומה, בו עמותה סביבתית מגשרת בין גורמים שיש ביניהם אי הסכמות וחוסר תקשורת ויוצרת הדברות ובונה אמון עד שיתופי פעולה לטובת הסביבה והחברה.

אות הנגב לאיכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות הנגב לאיכות סביבה הוא האופן שבו העמותה, המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועיריית באר שבע, מודים ומוקירים את העוסקים כל השנה בנושאי סביבה ומהוים פורצי דרך ומופת לאחרים. את הענקת האות יזמה עמותת נגב בר קיימא בשנת 2008. לבחירת הזוכים נבחרה ועדת שיפוט המורכבת מאישים המזוהים עם העשייה הציבורית, האקדמאית והסביבתית. בראש צוות השיפוט עומד שופט ביהמ"ש המחוזי בדימוס.

פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס תפיסת הקיימות עומד דור העתיד הזכאי לחיות בסביבה טבעית כדי לאזן עם צורכי האדם. העמותה משקיעה מאמצים בטיפוח הדור הצעיר שבעתיד יוביל את האחריות כלפי משאבי הטבע, הסביבה והחברה. במסגרת זו לוקחת העמותה על עצמה פעילות רב תחומית במוסדות החינוך השונים באזור, על יד הפעלת תוכניות חינוכיות בבתי ספר הכוללות השתלמויות מורים, הסמכת בתי ספר ירוקים, מועצות ירוקות, וחשיפת תלמידים לדרכים בהם הם יכולים להשפיע על צמצום המשבר הסביבתי תוך עידוד פעילותם זו.

קהילות בהסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישובים רבים עבור האוכלוסייה הבדואית הוכרזו להסדרה, אך בתכנונם קיימת התעלמות מהמרחב הציבורי המשותף.

העמותה מציעה לבסס את היישובים בשיתוף תוך הבנת צורכיהם על פי הבנת המרחב הציבורי המשותף במסגרת יישוב בעל תשתיות מתקדמות, מערכות חינוך ובריאות מודרניות.

העובדים והמתנדבים בעמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמותה עובדים אנשי מקצוע מתחומי החינוך והסביבה ממכל המגזרים ומנוהלת בפועל על ידי המנהלת ויוזמת העמותה שלידה ועד מנהל הכולל אנשי מקצוע בתחומי ההנדסה, החינוך, הביולוגיה, הפיזיקה, הרפואה והסביבה. בנוסף, לעמותה מתנדבים רבים מהקהילה המסייעים מניסיונם המקצועי שחלק מהם גמלאים בעלי ידע וניסיון רב בתחומם והם משתתפים בפעילויות השונות. ​​​

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי אלוש, 60 שנות עשיה בנגב, צבי תקשורת הוצאת לאור, 2008
  • צבי אלוש, נגב שלי: האנשים, המוסדות, המפעלים, הנופים, צבי תקשורת הוצאת לאור, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]