עמותת עתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמותת עתים
לוגו עתים.jpg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים שאול פרבר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.itim.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמותת עתים הוקמה בשנת 2002 על ידי הרב ד"ר שאול פרבר[1], עו"ד שלומית טור-פז ומיכה רואי, והיא מספקת סיוע והכוונה לנתקלים בקשיים במפגש עם שירותי הדת בישראל, כלומר: הרבנות הראשית לישראל, מועצות דתיות מקומיות, אגף הגיור, חברה קדישא ועוד. תחומי העיסוק של העמותה הם בין השאר: ברית מילה, נישואין, בירור יהדות, קבורה, גיור, מקוואות, מעמד אישי ויוחסין.

העמותה מפעילה מרכז סיוע המספק מענה לאלפי פונים בשנה, באמצעות מתן מידע מדויק ומעודכן, סיוע בניווט בנבכי הבירוקרטיה, ביאור בקשות, תיווך, ייצוג, ופועלת לקיצור תהליכים ולפתרון בעיות סבוכות.

לצד הסיוע לציבור במקרים פרטיים[2], פועלת העמותה לקידום מדיניות ציבורית ומשפטית[3], באמצעות הצעות חקיקה, פניה לערכאות משפטיות ופרסום דו"חות מעקב - זאת במטרה להשפיע על פני הממסד הדתי ולשנות את אופן התנהלותו בהתאם להשקפותיה.

בשנת 2015 הובילה עתים, יחד עם קבוצת רבנים מובילים מקרב הציונות הדתית, את הקמת 'גיור כהלכה', בית דין אורתודוקסי עצמאי לגיור.

פעילויות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קו סיוע טלפוני, המספק מידע, ייעוץ והכוונה לאלפי פונים בשנה, ללא תשלום.
  • מתן שירותי ליווי וייצוג (סינגור) לאנשים פרטיים מול רשויות הדת והמדינה, ללא תשלום.
  • פעילות משפטית וציבורית - פרסום דוחות מעקב, הצעות חקיקה, פניה לערכאות משפטיות - במטרה להשפיע על פני הממסד הדתי ולשנות את אופן התנהלותו.
  • הדרכה והסברה להעלאת המודעות הציבורית וליצירת שיח בחברה הישראלית סביב סוגיות הנוגעות לשירותי הדת בישראל.
  • במאי 2014 חנכה עתים אפליקציית רשת חדישה המאפשרת לדרג את לשכות רישום הנישואין ברחבי הארץ, על פי רמת ואיכות השירות הניתנת בהן.
  • 'גיור כהלכה' - בית דין אורתודוקסי עצמאי לגיור.

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010: עתירה לבג"ץ אשר הביאה לכינון מתווה המחייב רבני ערים להכיר ביהדותם של בוגרי הגיור הממלכתי ולרושמם לנישואין באופן שוויוני[4].
  • 2011: עתירה לבג"ץ אשר הביאה להחלטה לפיה 20,000 מתגיירים אורתודוקסיים מארצות הברית רשאים לעלות לישראל.
  • 2012: פרסום דו"ח הקבורה אשר הביא להקמת ועדה בין משרדית לבחינת התקנות בנושא קבורת נפלים[5].
  • 2012: דרישה מהמשרד לשירותי דת לאפשר לנשים להעיד לעניין רווקות בעת הרישום לנישואין, ובעקבותיה פרסום נהלים מעודכנים בעניין זה על ידי המשרד לשירותי דת.
  • 2015: תביעה לבית הדין לעבודה כדי לאפשר לנשים להתמנות לתפקיד יועצות משפטיות בבתי הדין הרבניים, שהביאה לשינוי דרישות המכרז כדי לאפשר ליותר נשים להגיש מועמדות
  • 2015: תובענה ייצוגית כנגד 4 מועצות דתיות בגין גביית יתר ברישום לנישואין עבור 'כתובה מהודרת', שהובילה להפסקת גביית היתר וחסכון של מאות אלפי שקלים לציבור הנרשמים לנישואין.
  • 2016: עתירה לבג"ץ כנגד הפגיעה בזכויות הנשים במקוואות ובעקבותיה נפסק כי זכותה של כל אשה לטבול בפרטיות, על פי אמונתה, גם ללא נוכחות בלנית.
  • 2016: תובענה ייצוגית כנגד 20 מועצות דתיות בגין גביית יתר במקוואות שהובילה להפסקת הגביה וחסכון של מיליוני שקלים בשנה לנשים הטובלות.
  • 2017: בלימת תזכיר חוק הגיור[6] של שר הפנים, ח"כ אריה דרעי, לביצור מונופול הרבנות הראשית לישראל על עריכת גיורים.
  • 2019: ייצוג עובדים מקהילת יוצאי אתיופיה בגין אפליה במסגרת מתן שירותי דת. הפעילות המשפטית הביאה למניעת אפליה[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נולד בניו יורק, בעל הסמכה לרבנות מישיבת רבי יצחק אלחנן ודוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. משמש גם כרבה של "קהילת נתיבות" ברעננה.
  2. ^ https://news.walla.co.il/item/2981298
  3. ^ כמו קמפיין "כוכבית גיור" של מפלגת ש"ס בבחירות 2013, הקלה לכלות שנרשמות לנישואין והכרה בגיור רבנים מארצות הברית.
  4. ^ קובי נחשוני, עתירה: לחייב רשמי נישואין להכיר בגיורי המדינה, באתר ynet, 28 במרץ 2010
  5. ^ חוזר מינהל הרפואה מס' 24/2014, באתר משרד הבריאות
  6. ^ תזכיר חוק גיור ממלכתי בישראל, התשע"ז-2017, הופץ ב-10 במאי 2017 על ידי משרד הפנים באתר החקיקה הממשלתי
  7. ^ לאחר חשיפת כאן חדשות - הרבנות הראשית: אין לברר יהדות לאדם בשל מוצא וצבע עור, כאן-תאגיד השידור הישראלי