עמיחי חסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמיחי חסון
עמיחי חסון בטקס פרס השירה העברית במשכן הנשיא
עמיחי חסון בטקס פרס השירה העברית במשכן הנשיא
לידה 9 ביוני 1987 (בן 35)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, עיתונאי, תסריטאי, במאי
מקום לימודים בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
https://amichaich.wordpress.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמיחי חסון (נולד בי"ג בסיון תשמ"ז, 9 ביוני 1987) הוא משורר, עורך, אוצר, תסריטאי, במאי ויוצר קולנוע וטלוויזיה ישראלי. עיתונאי בעברו. מנהל אמנותי במוסד התרבות בית אבי חי בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון נולד בשנת 1987 וגדל ברמת גן במשפחה דתית-לאומית, מוצא משפחת אביו מהעיר טריפולי שבלוב ואמו ילידת העיר ניו יורק, ארצות הברית.[1] בוגר ישיבת קריית הרצוג בבני ברק וישיבת ההסדר בעתניאל. שירת בצה"ל כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית.

חסון למד קולנוע בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. היה עמית בתוכנית מנהיגות התרבות של מכון מנדל למנהיגות (2018–2017) ועמית מחקר במכון ון ליר בירושלים (2021–2019).

כיום מכהן כמנהל אמנותי ואוצר הגלריה במרכז התרבות בית אבי חי בירושלים. מאז מאי 2017 משדר יחד עם הסופר יאיר אסולין את תוכנית התרבות השבועית "התבודדות" ברשת כאן תרבות של תאגיד השידור הישראלי.[2]

שירה וספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון התחיל את דרכו כעיתונאי, תחילה כנער ב"מעריב לנוער" ולאחר מכן ב"מקור ראשון", שם היה בעל טור ומבקר הקולנוע של העיתון, ובעיתון "מעריב", שם שימש ככתב תרבות ומבקר המוזיקה. שיריו הראשונים התפרסמו בכתב העת "משיב הרוח", ומאז שנת 2012 הוא משמש כאחד מעורכי כתב העת וכעורך-אורח בכתב העת "ננופואטיקה". בעבר פרסם ביקורת ספרות בעיתון "הארץ" והיה חבר בצוות הניהול האמנותי של פסטיבל ימי אהבה לשירה וכנס כיסופים הבינלאומי לסופרים ומשוררים יהודים. "המלך בשדה", סיפור קצר שכתב, הומלץ בידי השופטים בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" לשנת 2014.[3]

בשנת 2014 התקבל כתב היד של ספר שיריו "מדבר עם הבית" למפעל קסת לספרות ביכורים, וראה אור כעבור שנה בהוצאת אבן חושן ובעריכת ד"ר דוד וינפלד. בשנת 2015 זכה עמיחי חסון בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם.[4] "בלי מה", ספר שיריו השני, ראה אור בשנת 2018 בהוצאת מוסד ביאליק, במסגרת סדרת "כבר" לשירה בעריכת ליאת קפלן. על הספר זכה חסון בפרס רעיית נשיא המדינה על שם ד"ר גרדנר סימון לשירה עברית לשנת תשע"ח, על היות הספר "אבן דרך בשירה הישראלית הצעירה".[5] הפרס הוענק לראשונה בידי רעיית הנשיא נחמה ריבלין במשכן הנשיא בירושלים.[6] בהמשך זכה על הספר "בלי מה" גם בציון לשבח בפרס ברנר לשנת 2019.

בשנת 2021 זכה חסון בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול.[7]

כמה משריו הולחנו על ידי מוזיקאים (ובהם דוד לביא, האחיות ג'משיד, אפרת אפטר, אוריין שוקרון ולהקת אקוט) ושירים וסיפורים קצרים מפרי עטו תורגמו לאנגלית, ספרדית, הונגרית, רומנית וגרמנית.[8] בשנת 2019 ניהל אומנותית את ערב שירי משוררים הרביעי של תחנת גלי צה"ל יחד עם המוזיקאי שלומי שבן.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיו בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ביים חסון מספר סרטים קצרים, בהם הסרט תיעודי הקצר "מקדש מעט" (2013) שתיעד את מוזיאון ישראל והשתתף כפרק בסרט המלא "עקבות בירושלים: מחווה לדוד פרלוב", את הסרט הקצר "בסיסה" (2013, בהשתתפות השחקנים רמי דנון, עדי ארד ואימרי ביטון) ואת סרט הגמר העלילתי "ביום השישי" (2016, בהשתתפות השחקנים לוסי דובינצ'יק ותומר קאפון).

בשנת 2018 כתב וביים את הסרט התיעודי "ישורון: 6 פרקי אבות" על אודות המשורר אבות ישורון. הסרט הופק כחלק ממיזם העברים (על ידי יאיר קדר) עבור ערוץ כאן 11 והוקרן לראשונה במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל דוקאביב.[9] בשנת 2019 זכה הסרט כחלק מסדרת "העברים" ב"פרס לסדרה התיעודית הטובה ביותר" בטקס פרס הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי.

כתסריטאי וכיועץ תסריט כתב חסון למספר סדרות טלוויזיה, בין היתר כתב פרקים לסדרות "כיפת ברזל" (שודרה בערוץ 2 וקשת 12) ו"המנצח" (שודרה בyes הטלוויזיה בלוויין). בעבר היה מרצה לתסריטאות בבית הספר הגבוה לאמנויות המילה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות שאצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי למרים חסון, בתם של הסופרת אמונה אלון והשר והח"כ לשעבר, הרב בני אלון, ואב לשלושה.[10] גיסיו הם הסופר והתסריטאי אורי אלון והמשורר והעורך הרב אלחנן ניר.[11] מתגורר בשכונת קטמון בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: עמיחי חסון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמיחי חסון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצד משפחת אביו הוא נינו של הרב הראשי לטריפולי הרב כמוס נחאיסי, ומצד משפחת אמו הוא נינו של התעשיין והממציא היהודי-אמריקאי שמואל בלום. רוויטל מדר, בספר השירים החדש שלו עמיחי חסון מזגזג בין הזהות המזרחית לזהות האשכנזית שלו, באתר הארץ, 17 ביולי 2015
  2. ^ הפודקאסט "התבודדות" באתר תאגיד השידור הישראלי
  3. ^ עמיחי חסון, תחרות הסיפור הקצר- סיפור מומלץ: "המלך בשדה", באתר הארץ, 5 במאי 2014
  4. ^ הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית התשע"ה באתר משרד התרבות והספורט
  5. ^ מנימוקי חברי הוועדה להענקת הפרס למשורר עמיחי חסון על ספרו ״בלי מה״ באתר בית הנשיא
  6. ^ איתמר אייכנר, רעיית הנשיא העניקה פרס למשורר עמיחי חסון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2018
  7. ^ משרד התרבות והספורט הכריז על הזוכות והזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת 2021
  8. ^ Vivian Eden, Of Yom Kippur and Baseball - Amichai Chasson’s poem ‘America’, Sep 17, 2018, Haaretz
  9. ^ שני ליטמן, 2018: אהבות ישורון בשישה פרקים אלגנטיים, הארץ, 22 במאי 2018
  10. ^ תמר פרלשטיין, לא רק ספרים: על מה גדל המשורר עמיחי חסון?, 24 ביוני 2017, באתר nrg
  11. ^ עמיחי חסון, "בכל עבודה רוחנית יש שיגעון": ראיון משפחתי עם המשורר אלחנן ניר, אתר בית אבי חי, 6 בינואר 2015
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עמיחי_חסון&oldid=34072943"