עמיחי לאו-לביא

**עמיחי לאו-לביא**
	אין תמונה חופשית
לידה	22 באפריל 1969 (בן 54); ה' באייר ה'תשכ"ט

הרב עמיחי יהודה לאו-לביא (נולד ב-22 באפריל 1969, ה׳ אייר ה'תשכ״ט) הוא יזם חברתי, פעיל זכויות אדם ולהט"ב, רב קונסרבטיבי, מייסדה ומנהיגה הרוחני של קהילת לב-שול בניו יורק.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאו הוא בנם הרביעי של נפתלי לאו-לביא וג׳ון לאו-לביא (מבית לונצר). אחיו, בנימין לאו, עומד בראש מיזם 929-תנ"ך ביחד. דודו, ישראל מאיר לאו הוא הרב הראשי לישראל לשעבר, ובן דודו, דוד לאו, הוא הרב הראשי האשכנזי בישראל.

לאו גדל ברמת גן, בני ברק, ניו יורק וירושלים. את לימודי התיכון סיים כבן המחזור הראשון של תיכון הרטמן לבנים בירושלים ב-1986. המשיך ללימודים בישיבת הר עציון, והתגייס לצה״ל ב-1987 במסגרת תוכנית השילוב של ישיבת עין צורים, שם שירת בצנחנים, כחובש קרבי וכמדריך חובשים בחוליה הארצית.

עבד בתחום החינוך הבלתי פורמלי בארגון "גשר", במכונים לחינוך יהודי ציוני, ובבית המדרש אלול בירושלים.

בשנת 1999 הקים בניו יורק את סתורהטלינג - סיפורי סת"ם, קבוצת תיאטרון טקסי המחיה מחדש את מסורת המתורגמן הנשכחת, ומחדשת את טקס קריאת התורה המסורתי כתיאטרון פוליטי חברתי.^[2] בשנת 2009 הקים את לב-שול, מעבדת-קהילה יהודית שוויונית וניסיונית בניו יורק, שהוא עדיין (נכון ל-2021) עומד בראשה.

את לימודי התואר הראשון השלים בשנת 2010 בניו יורק.

בשנת 2016 סיים לימודי רבנות ותואר שני בחינוך בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית בניו יורק.

פעילותו והשקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הקים את קבוצת התיאטרון סתורהטלינג (StorahTelling), ארגון שלקח על עצמו כאתגר לתת פרשנות חדשה לזהות היהודית דרך התורה. את השם שמחבר בין המילים סיפור (story), תורה (Torah) והגדה (Telling), משלימה הסיסמה "סיפורים עתיקים, דור חדש", וזוהי גם תמצית המשימה של הארגון: לקחת את סיפורי התורה ולהראות שהם רלוונטיים גם במאה ה־21.^[3]

כעשור לאחר מכן, בשנת 2009, הקים לאו קהילה יהודית שוויונית וניסיונית בניו יורק תחת השם לב-שול (LabShul) - צירוף המילים מעבדה (lab) ובית כנסת (shul). בעמוד הבית של אתר הקהילה כתוב: "לב/שול מקבלת אנשים מכל הגזעים, הדתות, האמונות, הביטויים המגדריים, האוריינטציות המיניות, ארצות המוצא, גילאים, יכולות, משפחות וגוונים - בלב פתוח."^[4]

חידוש מעמד גר תושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 פרסם לאו נייר עמדה בשם "JOY", שבסיסו הצעה לחידוש מעמד גר תושב לטובת חתונות של יהודים עם בנות ובני דת אחרת, שלא מתגיירים אך בוחרים לאמץ אלמנטים יהודיים במסגרת הזוגיות שלהם.^[5]^[6]^[7]^[8]^[9]^[10] המניע למהלך זה מוסבר בין השאר על ידי התבטאותו של לאו בהקשר זה: "מגיע אלי זוג שהיא יהודייה והוא לא. הם רוצים להתחתן אבל הוא לא רוצה לעבור גיור. הם רוצים להיות חלק מהקהילה שלנו, לגדל את הילדים כיהודים. אם אני אגיד להם 'לא', איבדנו אותם ואת הילדים שלהם, זהו".^[11]

כמנהיג קהילה, הוא התייחס למקרה שבו אישה לא יהודייה רצתה לומר קדיש על בת זוגה היהודייה שנפטרה: "אמרתי לה שהיא בוודאי יכולה להשתתף במניין. ברור שההלכה לא משייכת אותה למניין, כאישה וכמי שאינה יהודייה, אבל בחרתי לפרק חלק מהאמיתות ההלכתיות שעליהן גדלתי, בדחילו ורחימו, בזהירות רבה".^[12]

טיפולי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהומוסקסואל שיצא מהארון, לאו פועל ומתבטא בהקשר של הקהילה הגאה בישראל. כך לדוגמה, בראיון לגלצ ביולי 2019, יצא נגד דברי שר החינוך, רפי פרץ, לגבי טיפולי המרה.^[13] אחת מאמירותיו בראיון הייתה כי "יש אנשים שטיפולי המרה זו בחירתם, אבל כשר חינוך בישראל של 2019, זו דעה שלא משקפת את מי שאנחנו כעם, כציבור וכיהדות".

במאמר דעה שפרסם באותה עת ב-WDG, מילותיו אף היו חריפות יותר כשאמר "כששר החינוך של מדינת ישראל מטיף להצלחת טיפולי המרה - בבורות, ברשעות ומתוך עמדה שמרנית וחשוכה, הוא נושא באחריות לדם אחיי בארץ ובעולם המשוועים לאהבה עצמית ואהבת הזולת ובמקום זאת מקבלים מסר אכזרי שזמנו פג".^[14]

תקשורת וכנסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1996–2005, השתתף לאו בתוכניות המציאות בהפקת רפיק ידידיה, חוצה ישראל (1996),^[15] "אופטימיות קוסמית" (1999)^[16] ששודרו בערוץ 2, ו-"הדיבר האחד עשר" (2004) ששודרה בערוץ 10.

ב-23 ביוני 2021 השתתף לאו בוועידת הגאווה הטלוויזיונית הראשונה ILGBT בישראל של רשת 13.^[17]^[18]

ב-17 באפריל 2022 השתתף לאו-לביא בכנס הראשון ללימוד תורה קווירי בהפקת הבית הפתוח, חברותא, בת קול ובתמיכת המשרד לשוויון חברתי ופדרציית ניו יורק (UJA).^[12] במושב הפתיחה אמר: "לאט-לאט אנחנו נמצאים במקום שבו יש הרבה יותר מ-70 פנים לתורה... התנועה הקונסרבטיבית יצאה בהחלטה אמיצה מאוד, כשבחרה להכניס אותי לבית המדרש ולאפשר לי ולאנשים כמותי להיות מוסמכים לרבנות... כמו שאמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק: 'הישן יתחדש והחדש ויתקדש'. יש לנו את כלי העבודה כדי לעצב מחדש את הנרטיב. זה לא פחות מהיסטורי שאנחנו יושבים כאן בכנס הזה, זה לא היה יכול לקרות לפני 20 שנה".