לדלג לתוכן

עמית שגב

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בגאולוג ישראלי. אם התכוונתם לקרדיולוג ישראלי, ראו עמית שגב (רופא).
עמית שגב
Amit Segev on the backdrop of limestone outcrop, 2010
Amit Segev on the backdrop of limestone outcrop, 2010
לידה 22 ביולי 1946 (בן 79)
טבריה
שם מלא עמית שגב-פרנק
שם לידה עמית פרנק
ענף מדעי גאולוגיה
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט איתן שש, צבי גרפונקל
מעסיק המכון הגיאולוגי לישראל
תארים דוקטור
תלמידי דוקטורט רלי ולד
בת זוג שירלי שאיאק
ילדים ליאת הדס, סיון שדמי, מתן שגב-פרנק
מספר ילדים 3

עמית שגב (נולד ב-22 ביולי 1946) הוא גאולוג ישראלי בעל תואר דוקטור, חוקר אמריטוס במכון הגיאולוגי לישראל במשרד האנרגיה והתשתיות. מחקריו עוסקים במגוון תחומים: היווצרות מינרליזציות מתכתיות וגאולוגיה כלכלית, פעילות פלומים מן המעטפת, מגמטיזם־וולקניזם פאנרוזואי במזרח התיכון, טקטוניקת הלוחות, מבנה קרום כדור הארץ במזרח הים התיכון, העתק ים המלח, וכן גאופיזיקה וגיאודינמיקה. שגב פרסם למעלה מ־140 מאמרים, מפות גאולוגיות ודוחות מדעיים, אשר תרמו רבות להבנה העולמית של התפתחות קרום כדור הארץ במזרח התיכון ותולדות אזור הים התיכון המזרחי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמית שגב נולד בטבריה בשם עמית פרנק וגדל בקיבוץ שער הגולן. הוא בנם של יהודה (במקור יוראי) פרנק, ניצול שואה יליד נובה זמקי, סלובקיה שעלה לישראל לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה ב־1939, ושל שושנה לבית יגן (במקור יגניטינסקי), ילידת חיפה. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר החקלאי "בקעת כנרות" בשנת 1964.

בצה"ל שירת בחיל ההנדסה והשתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים, בין היתר כקצין הנדסה במילואים בחטיבה 9 ובאוגדה 36. השתחרר בדרגת רס"ן.

שגב הינו בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1976 השלים תואר שני בגאולוגיה בהדרכת פרופסור יעקב בן-תור. עבודת המוסמך שלו עסקה במבנה הגאולוגי של סינקלינת נחל צין ובתהליכי היווצרות שכבות הפורצלניט המשולבות בין שכבות הפוספטים. בשנת 1975 הצטרף למכון הגיאולוגי לישראל. ב־1986 השלים את עבודת הדוקטורט שלו, בהדרכת הפרופסורים איתן שש וצבי גרפונקל, שעסקה במבנה הגאולוגי של בקעת תמנע ובהיווצרות מרבצי הנחושת והמנגן שבה. בשנת 1987 זכה במלגת "מינרווה" לפיתוח שיטה חדשה של תיארוך אשלגן–ארגון במינרלי מנגן.

בין 1987–1988 שהה בגרמניה, במסגרת שנת שבתון לטובת מחקר פוסט־דוקטורט באוניברסיטת היידלברג. בשנים 1992–1997 כיהן כמנהל אגף מחצבים ומקורות אנרגיה של המכון הגיאולוגי לישראל. בין 2009–2010 נסע לשבתון נוסף בדנידין, ניו זילנד, שם חקר את מבנה קרום כדור הארץ והתפתחות דרום־מערב האוקיינוס השקט במכון GNS Science.

לשגב שלושה ילדים ושישה נכדים מנישואיו הראשונים, והוא בזוגיות עם שירלי שאיאק, לה שלושה ילדים ושמונה נכדים נוספים.

קריירה ומחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית מחקריו של שגב נעשו בשיתוף פעולה עם חוקרים נוספים.

מרבצי נחושת ומנגן באזור תמנע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגב הוביל מיפוי גאולוגי ומחקר סטרטיגרפי מקיף של בקעת תמנע[1][2] – מן המחקרים הראשונים שם, לאחר עשרות שנים של כרייה אינטנסיבית. מחקריו גיבשו מודל רב־שלבי להתעשרות נחושת ומנגן: החל בשקיעה סדימנטרית ראשונית מתקופת הקמבריון (לפני כ־510 מיליון שנים)[3], דרך התעשרויות הידרותרמליות הנלוות לפעילות טקטונו־מגמטית, וכלה בתהליכי קרסט מאוחרים הקשורים להיווצרות העתק ים המלח הסמוך[4][5]. שגב פיתח שיטות תיארוך K–Ar במינרלי מנגן, שיושמו גם במקומות נוספים, ביניהם היער השחור בגרמניה[6][7]. על-ידי שילוב בין שיטות גאולוגיות, גאופיזיות וגאוכרונולוגיות, חשף שגב מרכזי התפרצות וולקנית ומחדרים מגמטיים מתקופת הקרטיקון התחתון ואת השפעתם על היווצרות מרבצי המתכות[3].

מגמטיזם פאנרוזואי בלבנט והקשר לפלומים מן המעטפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגב יזם ב-1998 מחקר רב־שנתי לשחזור סדרת האירועים הוולקניים והמגמטיים בלבנט לאורך הפאנרוזואיקון. על בסיס תיארוכים חדשים בשיטת ארגון-ארגון, בשילוב נתוני גיל קודמים, יצר מסגרת כרונולוגית רציפה של 17 אירועים מגמטיים מלפני 202 ועד ל־5 מיליון שנים[8][9]. בשילוב של גילים בשיטות תיארוך אחרות הוא הראה את פעילותם של ארבעה פלומים בלבנט שגרמו למתיחת הקרום וביקוע שלו:

עבודותיו ההשוואתיות הצביעו על הקשר בין פעילות פלומים מן המעטפת לבין הביקועים של יבשת גונדוואנה.

מבנה הקרום במזרח הים התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מראשית שנות האלפיים שגב פיתח מודל תלת-ממדי חדש למבנה הקרום בישראל, ירדן ואגן מזרח הים התיכון, באמצעות שילוב כבידה, מגנטיות וסייסמיקה[17][18]. ממצאיו הראו כי אגן הלבנט אינו אוקייני טהור ואינו יבשתי טהור, אלא מבנה "היברידי" המשלב קרום יבשתי מתוח ודק יחד עם קרום אוקייני צעיר יותר[19]. מסקנות אלו שופכות אור על התפתחות השוליים היבשתיים של הלבנט, על תהליכי שקיעה ואיזון איזוסטטי ועל היציבות המבנית של האזור. בחישובי איזון איזוסטטי, שגב הראה כי מעמס קונוס הסדימנטים של הנילוס גרם להיווצרות רצועות קונצנטריות של מגבהים ושקעים[18].

הים האדום, מפרץ אילת והעתק ים המלח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-2010 שגב חקר את הביקועים שהתפתחו בין הלוח הטקטוני של אפריקה לבין זה של ערביה. מחקריו הראו כי הביקועים של הים האדום ומפרץ אילת החלו כבר לפני כ־25 מיליון שנים[20], בניגוד לדעה שרווחה לפניו. הוא הגדיר את התפתחות בקע אירביד וכן הראה כי תחילתו קדמה להעתק ים המלח[21][22][23]. שגב חקר את מאפייני העתק ים המלח מצפון ישראל ועד טורקיה[24][25][26][27]. הוא הציע כי רק לפני כ־5 מיליון שנים התייצב המבנה הנוכחי של העתק ים המלח בצפון הארץ כמערכת של Paired Band Strike Slip fault[28][29]. הוא ציין כי קצהו הצפוני ביותר של העתק ים המלח טרם התחבר להעתק המזרח־אנטולי בטורקיה, ולכן הגדרתו כ"העתק טרנספורם" אינה מדויקת[30].

גאולוגיה כלכלית ומיפוי משאבי טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1975–1993 השתתף שגב בסקרים גיאוכימיים וגיאופיזיים בסיני ובנגב[31][32]. בהמשך הוביל שני פרויקטים לאומיים במסגרת תמ"א 14 למיפוי משאבי חומרי הגלם לבנייה ולתעשייה[33][34]. שגב גם יזם את בחינת תחום החציבה שהובילה להקמת יחידת הפיקוח על המכרות במשרד האנרגיה.

מחקר בינלאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דרום מערב גרמניה: פיתח שיטה מורכבת לתיארוך רדיומטרי בשיטת אשלגן-ארגון של ביצרי תחמוצות מנגן ביער השחור[7].
  • דרום־מערב האוקיינוס השקט וזילנדיה: הכין מפות גרביטי ומפות עובי קרום שחשפו אזורים נרחבים של יבשת זילנדיה השקועים מתחת פני הים[35].
  • פגיעת אסטרואיד צ’יקסולוב: הוביל מחקר חלוצי שהציע כי פגיעת האסטרואיד צ'יקסולוב לפני 66 מיליון שנים גרמה לשינויים גאודינמיים שהשפיעו על פעילות הפלומים וטקטוניקת הלוחות[36].

תפקידים ופעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מנהל אגף מחצבים ומקורות אנרגיה במכון הגאולוגי לישראל (1992–1997).
  • מוביל ומרכז פרויקטים במסגרת תמ"א 14 – מסדי נתונים ומפות של תפוצת משאבי חומרי הגלם הלאומיים[37].
  • יוזם הקמת יחידת הפיקוח על המכרות במשרד האנרגיה.
  • חבר ועדות בין־משרדיות בתחומי פיקוח חציבה והגנת הטבע.
  • מחבר ושותף למיפוי גאולוגי של ארץ ישראל בקנ"מ 1:50,000 - באר אורה[38], הר שגוב[39], עתלית[40][41] וחיפה[42][43]) ובקנ"מ 1:20,000 - בקעת תמנע[44].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Amit Segev, Lithostratigraphy and paleogeography of the marine Cambrian in southern Israel and southwestern Jordan, Israel Journal of Earth Sciences 33, 1-2, 1984, עמ' 26-33
  2. ^ Amit Segev, Eytan Sass, Lithofacies and thickness control by epigenetic dissolution—the dolomitic Timna Formation, Cambrian, southern Israel, Sedimentary Geology 63, 1989-06, עמ' 109–126 doi: 10.1016/0037-0738(89)90074-2
  3. ^ 1 2 A Segev, The age of the latest precambrian volcanism in southern israel, northeastern sinai and southwestern jordan - a re-evaluation, Precambrian Research 36, 1987-06, עמ' 277–285 doi: 10.1016/0301-9268(87)90025-8
  4. ^ Amit Segev, Eitan Sass, Copper-enriched syngenetic dolostones as a source for epigenetic copper mineralization in sandstones and shales (Timna, Israel), Geological Association of Canada Special Paper 36, 1989, עמ' 647-658
  5. ^ A. Segev, Remobilization of uranium and associated metals through karstification processes: A case study from the Timna Formation (Cambrian), Southern Israel, Ore Geology Reviews 7, 1992-05, עמ' 135–148 doi: 10.1016/0169-1368(92)90009-A
  6. ^ A. Segev, L. Halicz, G. Steinitz, B. Lang, Post-depositional processes on a buried Cambrian sequence in southern Israel, north Arabian Massif: evidence from new K–Ar dating of Mn-nodules, Geological Magazine 132, 1995-07, עמ' 375–385 doi: 10.1017/S0016756800021440
  7. ^ 1 2 Amit Segev, Ludwik Halicz, Barbu Lang, K-Ar dating of manganese minerals from the Eisenbach region, Black Forest, southwest Germany, 1991 doi: 10.5169/SEALS-54349
  8. ^ 1 2 A Segev, Synchronous magmatic cycles during the fragmentation of Gondwana: radiometric ages from the Levant and other provinces, Tectonophysics 325, 2000-10, עמ' 257–277 doi: 10.1016/S0040-1951(00)00122-0
  9. ^ Amit Segev, et al, Effects of Mesozoic magmatism on composition, structure, and metallic mineralization in the Ramon area (southern Israel): Magnetometric and gravimetric evidence, Israel Journal of Earth Sciences 45, 1996, עמ' 89-112
  10. ^ Amit Segev, Yoram Eshet-Alkalai, Significance of Rb/Sr age of Early Permian volcanics, Helez Deep 1A borehole, central Israel, Africa Geoscience Review 10, 2003, עמ' 333-345
  11. ^ A. Segev, E. Sass, U. Schattner, Volcano-sedimentary response to a mantle plume decay: A case study from the Eastern Mediterranean margin, Geoscience Frontiers 16, 2025-11, עמ' 102161 doi: 10.1016/j.gsf.2025.102161
  12. ^ Amit Segev, Michael Rybakov, Effects of Cretaceous plume and convergence, and Early Tertiary tectonomagmatic quiescence on the central and southern Levant continental margin, Journal of the Geological Society 167, 2010-07, עמ' 731–749 doi: 10.1144/0016-76492009-118
  13. ^ Amit Segev, Michael Rybakov, History of faulting and magmatism in the Galilee (Israel) and across the Levant continental margin inferred from potential field data, Journal of Geodynamics 51, 2011-04, עמ' 264–284 doi: 10.1016/j.jog.2010.10.001
  14. ^ Amit Segev, 40Ar/39Ar and K–Ar geochronology of Berriasian–Hauterivian and Cenomanian tectonomagmatic events in northern Israel: implications for regional stratigraphy, Cretaceous Research 30, 2009-06, עמ' 810–828 doi: 10.1016/j.cretres.2009.01.003
  15. ^ Amit Segev, Tuvia Weissbrod, Barbu Lang, 40Ar/39Ar dating of the Aptian–Albian igneous rocks in Makhtesh Ramon (Negev, Israel) and its stratigraphic implications, Cretaceous Research 26, 2005-08, עמ' 633–656 doi: 10.1016/j.cretres.2005.03.003
  16. ^ Amit Segev, Eytan Sass, Hagai Ron, Barbu Lang, Yehoshua Kolodny, Michael McWilliams, Stratigraphic, geochronologic, and paleomagnetic constraints on Late Cretaceous volcanism in northern Israel, Israel Journal of Earth Sciences 51, 2002-01-01, עמ' 297–309 doi: 10.1560/VUTP-RNR5-UU08-Y7WT
  17. ^ Michael Rybakov, Amit Segev, Top of the crystalline basement in the Levant, Geochemistry, Geophysics, Geosystems 5, 2004-09 doi: 10.1029/2004GC000690
  18. ^ 1 2 Amit Segev, Michael Rybakov, Vladimir Lyakhovsky, Avraham Hofstetter, Gidon Tibor, Vladimir Goldshmidt, Zvi Ben Avraham, The structure, isostasy and gravity field of the Levant continental margin and the southeast Mediterranean area, Tectonophysics 425, 2006-10, עמ' 137–157 doi: 10.1016/j.tecto.2006.07.010
  19. ^ Amit Segev, Eytan Sass, Uri Schattner, Age and structure of the Levant basin, Eastern Mediterranean, Earth-Science Reviews 182, 2018-07, עמ' 233–250 doi: 10.1016/j.earscirev.2018.05.011
  20. ^ Y. Avni, A. Segev, H. Ginat, Oligocene regional denudation of the northern Afar dome: Pre - and syn-breakup stages of the Afro-Arabian plate, Geological Society of America Bulletin 124, 2012-11-01, עמ' 1871–1897 doi: 10.1130/B30634.1
  21. ^ Amit Segev, Vladimir Lyakhovsky, Ram Weinberger, Continental transform–rift interaction adjacent to a continental margin: The Levant case study, Earth-Science Reviews 139, 2014-12, עמ' 83–103 doi: 10.1016/j.earscirev.2014.08.015
  22. ^ Wald, Reli; Segev, Amit; Ben-Avraham, Zvi; Schattner, Uri (2018-10-08), Structural expression of a fading rift front, a case study from the Oligo-Miocene Irbid rift of northwest Arabia, doi:10.5194/se-2018-91
  23. ^ Klaus Regenauer‐Lieb, Gideon Rosenbaum, Vladimir Lyakhovsky, Jie Liu, Roberto Weinberg, Amit Segev, Yishai Weinstein, Melt instabilities in an intraplate lithosphere and implications for volcanism in the Harrat Ash‐Shaam volcanic field (NW Arabia), Journal of Geophysical Research: Solid Earth 120, 2015-03, עמ' 1543–1558 doi: 10.1002/2014JB011403
  24. ^ Amit Segev, Yoav Avni, Jacob Shahar, Reli Wald, Late Oligocene and Miocene different seaways to the Red Sea–Gulf of Suez rift and the Gulf of Aqaba–Dead Sea basins, Earth-Science Reviews 171, 2017-08, עמ' 196–219 doi: 10.1016/j.earscirev.2017.05.004
  25. ^ Rosenthal, Michal; Segev, Amit; Rybakov, Michael; Lyakhovsky, Vladimir; Ben-Avraham, Zvi (2015), The deep structure and density distribution of northern Israel and its surroundings (באנגלית), doi:10.13140/RG.2.1.2733.2965
  26. ^ Uri Schattner, Amit Segev, Valentin Mikhailov, Michael Rybakov, Vladimir Lyakhovsky, Magnetic Signature of the Kinneret–Kinarot Tectonic Basin Along the Dead Sea Transform, Northern Israel, Pure and Applied Geophysics 176, 2019-10, עמ' 4383–4399 doi: 10.1007/s00024-019-02211-6
  27. ^ Amit Segev, Itay J. Reznik, Uri Schattner, Miocene to sub-Recent magmatism at the intersection between the Dead Sea Transform and the Ash Shaam volcanic field: evidence from the Yarmouk River gorge and vicinity, Geological Magazine 159, 2022-04, עמ' 469–493 doi: 10.1017/S0016756821001072
  28. ^ Uri Schattner, Amit Segev, Valentin Mikhailov, Michael Rybakov, Vladimir Lyakhovsky, Detailed Regional Magnetic Mapping on a Bike, A Case Study from Northern Israel, Pure and Applied Geophysics 179, 2022-08, עמ' 2769–2795 doi: 10.1007/s00024-022-03100-1
  29. ^ A. Segev, U. Schattner, Why does volcanism associated with the Dead Sea fault occur only along its crossing with the Irbid rift and Harrat Ash-Shaam volcanic field?, Tectonophysics 848, 2023-02, עמ' 229718 doi: 10.1016/j.tecto.2023.229718
  30. ^ Amit Segev, Nadav Wetzler, Uri Schattner, When did the Dead Sea fault become a transform?, Tectonophysics 892, 2024-12, עמ' 230543 doi: 10.1016/j.tecto.2024.230543
  31. ^ A. Segev, Gibbsite mineralization and its genetic implication for the Um Bogma manganese deposit, southwestern Sinai, Mineralium Deposita 19, 1984-01 doi: 10.1007/BF00206597
  32. ^ Amit Segev, Michal Beyth, PRELIMINARY REPORT ON THE GEOLOGY OF THE TIMNA VALLEY AND ITS RADIOACTIVE MINERALIZATION, 1983 doi: 10.13140/RG.2.2.18268.87682
  33. ^ Amit Segev, Moshe Shirav, Sarah Erlich, Raw materials for the construction industry: Introduction to the national survey, 1995 doi: 10.13140/RG.2.2.15857.15202
  34. ^ Amit Segev, Moshe Shirav, Chana Netzer Cohen, Potential Raw Materials for Industry and Energy in Israel, 2004 doi: 10.13140/RG.2.2.12376.76806
  35. ^ Amit Segev, Michael Rybakov, Nick Mortimer, A crustal model for Zealandia and Fiji: Crustal model for Zealandia and Fiji, Geophysical Journal International 189, 2012-06, עמ' 1277–1292 doi: 10.1111/j.1365-246X.2012.05436.x
  36. ^ Amit Segev, Nadav Wetzler, Craig O’Neill, Gideon Rosenbaum, A plate geodynamic game changer: Effects of the 66 Ma Chicxulub asteroid collision, Geoscience Frontiers 16, 2025-05, עמ' 102032 doi: 10.1016/j.gsf.2025.102032
  37. ^ Amit Segev, NATIONAL SURVEY OF RAW MATERIALS FOR THE BUILDING INDUSTRY IN ISRAEL, 1996 doi: 10.13140/RG.2.2.32089.99682
  38. ^ Beyth, Michael, Segev, Amit, Bartov, Yossi., The geological map of Israel, 1:50,000. Sheet 25-IV, Be'er Ora. In: Vectorial format of the 1:50,000 geological map of Israel by M. Rosensaft. Isr. Geol. Surv., Jerusalem. 2009 (Partly revised, November 2011), Israel Geological Survey, ‏November 2011
  39. ^ Segev, Amit, Beyth, Michael., The geological map of Israel, 1:50,000. Sheet 25-III, Har Seguv. In: Vectorial format of the 1:50,000 geological map of Israel by M. Rosensaft., Israel Geological Survey, ‏2000
  40. ^ Segev, Amit; Sass, Eytan, The geological map of Israel, 1:50,000. Sheet 3-III, Atlit. In: Vectorial format of the 1:50,000 geological map of Israel, Israel Geological Survey, ‏2009
  41. ^ Amit Segev, Eytan Sass, The geology of the Carmel region, Albian-Turonian volcano-sedimentary cycles on the northwestern edge of the Arabian platform, 2009 doi: 10.13140/RG.2.2.28891.84006
  42. ^ Amit Segev, Eytan Sass, Geological map of Israel 1:50,000 Hefa (south) sheet 3-I, 2014 doi: 10.13140/RG.2.2.22233.38247
  43. ^ Amit Segev, Eytan Sass, Geology of Mount Carmel – Completion of the Haifa region, 2014 doi: 10.13140/RG.2.2.35655.15529
  44. ^ Amit Segev, Michael Beyth, Geological Map of Timna Valley 1:20,000, 1986 doi: 10.13140/RG.2.2.24749.96483
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עמית_שגב&oldid=42569867"