עמי דרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמי דרך
עמי דרך.png
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 בנובמבר 1963
חיפה, ישראל
פטירה 5 בספטמבר 2012 (בגיל 48)
לאום ישראלי
תקופת הפעילות ? – 5 בספטמבר 2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה עיצוב

עמי דרך (4 בנובמבר 1963 - 5 בספטמבר 2012) היה מעצב ישראלי. כיהן כפרופסור וראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה, אביו היה יצרן פרותזות ואמו עקרת בית ואחיו הגדול הוא כדורגלן העבר קובי דרך. התנדב לקורס חובלים ב-1982 ושירת כקצין מכונה בסטי"ל. בהמשך עבר להדריך בקורס חובלים במגמת מכונה. בשירות המילואים שירת כמדריך חובלים בשלב ימ"פ בסדרת ימאות בעכו.

בוגר בצלאל (1992) במחלקה לעיצוב תעשייתי. עבד בסטודיו של פרופ' יעקב קאופמן, ובחברת "ארן מחקר ופיתוח". לאחר מכן הקים יחד עם דב גנשרוא את סטודיו עמידב, שפעל בשנים 1996–2012; השניים פעלו בו בתחומים מגוונים של עיצוב, החל מעיצוב ציוד רפואי, ציוד להצלת חיים, ריהוט, תערוכות, צעצועים, תאורה ומוצרים.

בשנת 1994 החל ללמד בבצלאל. ב-2004 התמנה לראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2008. בנוסף לימד בתוכנית התואר השני של האקדמיה, כיהן כחבר סנאט בצלאל, וכחבר ועדת ההוראה של המחלקה לעיצוב תעשייתי. הוא הרצה וקיים סדנאות במספר בתי ספר ואוניברסיטאות ברחבי העולם.

עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות בישראל ובעולם, בין השאר במסגרת המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (2005), מוזיאון קופר יואיט לעיצוב בניו יורק (2006), טריאנלה במילאנו (2006) ועוד.

דרך זכה בפרס משרד המדע התרבות והספורט לשנת 2003, ופרסים נוספים ברחבי העולם.

ב-5 בספטמבר 2012 נפטר לאחר שלקה בדום לב. נקבר בבית הקברות שבקיבוץ עינת. הוא הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]