עמל זיו
| לידה | 14 בדצמבר 1964 (גיל: 61) |
|---|---|
| מדינה |
|
| מקום מגורים | תל אביב-יפו, ישראל |
| פעילות בולטת | מחקר וכתיבה בתחומי הפמיניזם, תאוריה קווירית, הורות לסבית ומגדר |
| השכלה | |
| בת זוג | שרון אס |
עמל זיו[1] (נולד ב-14 בדצמבר 1964 בשם עמליה זיו) הוא חוקר ישראלי העוסק בנושאים פמיניסטיים וקוויריים, וכן בייצוגים פורנוגרפיים של נשים. בזכות כתיבתו בתחום המיניות הלסבית נחשב לדמות בולטת בקהילה הפמיניסטית והלהטב"קית בישראל[2].
פעילות אקדמית וציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמל זיו פעיל זה שנים רבות בקהילה הלסבית והפמיניסטית בישראל ונחשבת ל"סמל לסבי"[2]. הוא נמנה עם המייסדים והכותבים הראשונים בכתב העת "הזמן הוורוד". במהלך שנות ה-90 כתב על נושאים פמיניסטיים והומו-לסביים במספר עיתונים וכתבי עת, בהם "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"סטודיו", ובעיקר ב"תרבות מעריב" בעריכתו של גל אוחובסקי. כמו כן כתב שירים שהתפרסמו בכתב העת "עכשיו"; שלושה משיריו ("עדות", "נשים כותבות שירה" ו"תמונה אימפרסיוניסטית") הולחנו בידי ערן צור והוקלטו לאלבום "פרח שחור" של כרמלה גרוס ואגנר[3].
בין השנים 1990–1992 השלים את לימודיו לתואר שני בספרות השוואתית באוניברסיטת בראון. עם שובו לישראל, בשנת 1993, הקים קבוצה ללימוד טקסטים הומו-לסביים ותאוריה קווירית באגודה לזכויות הפרט (לימים אגודת הלהט"ב) בתל אביב, שפעלה שנתיים. בשנת 1996 הקים יחד עם ד"ר אייל גרוס ומיקי גלוזמן את קבוצת הקריאה הקווירית באוניברסיטת תל אביב, אשר קיימת עד היום. בשנת 2001, בהיותודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, ייסד ביחד עם ד"ר דפנה הירש וד"ר אייל גרוס את "סקס אחר" – הכנס השנתי לתאוריה קווירית המתקיים מדי שנה באוניברסיטת תל אביב, ומאז הוא חבר בוועדה המארגנת של הכנס. בשנת 2003 ערך, ביחד עם יאיר קדר ואורן קנר, את קובץ המאמרים הקווירי הראשון בעברית, "מעבר למיניות", שפורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בשנת 2005 השלים את עבודת הדוקטורט שלו, בהדרכתו של פרופ' חנן חבר, שכותרתה "כינון הסובייקט הנשי בסיפורת פורנוגרפית", בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2005 קיבל מלגת בתר-דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים למחקרו בנושא אקטיביזם קווירי בישראל, מטעם מרכז לייפר ללימודי האישה והמגדר. במסגרת זו עוסק זיו בחקר פרקטיקות קוויריות של הורות לסבית. הוא מרצה בדרגת עמית הוראה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. זיו מרצה מאז 2008 בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון, ומאז 2016 הוא משמש כראש התוכנית. בנוסף, זיו שותף במועצת המערכת של כתב העת "תיאוריה וביקורת" המונה 32 אנשים.
ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה זיו להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[4].
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיו עוסק בתחומי התאוריה הקווירית בישראל[2]. עמדותיו של זיו בנושא התאוריה הקווירית הביאו לביקורת כלפיו מבין התומכים האדוקים בתאוריה זו[5]. זיו מבחין, למשל, בין התאוריה הקווירית לבין התביעה לזהות קווירית. הוא נוטה למחות כנגד התפיסה לפיה התאוריה הקווירית תובעת מכל אחד ואחת באופן אישי לקבל כאפשרות את היכולת לנזילות מבחינה מגדרית ומינית. לפי זיו, התאוריה הקווירית אמנם מציעה אופן הסתכלות מפרק ומערער על תחומי המיניות והמגדר; אך אין זה נכון, לדעתו, לצפות כי על אופציות אלו להיות זמינות אצל כל אדם תמיד.
גם עמדותיו של זיו בנושאי פורנוגרפיה נחשבות ליוצאות דופן[6]. למרות הבהרתו כי הוא מתנגד נחרצות לניצול נשים בזנות ובפורנוגרפיה, הוא תומך בעצם קיום תחומים אלה, וזאת דווקא בשם זכויות הנשים העוסקות בהם מרצונן. לפי עמדתו, אם יש נשים המעוניינות, מבחירתן האישית וללא כפייה, להתפרנס מזנות או מפורנוגרפיה, יש פגם ערכי בניסיון למנוע מהן לעסוק בכך בשם אידאולוגיות פמיניסטיות או דאגה לזכויות האדם, אם בכך נפגעות זכויות האדם שלהן עצמן.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיו נולד בדצמבר 1964 וגדל בשכונת רמת אביב.
מאז 1993 הוא מתגורר בתל אביב עם בת-זוגו, המשוררת שרון אס.
מ-2006 הם מגדלים במשותף בן אחד[7].
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרק בתוך "דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מגדר", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2008.
- "דנה אינטרנשיונל", בתוך: עדי אופיר (עורך), חמישים לארבעים ושמונה - גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת 401 (1999).
- "חיקוי, ציטוט והתנגדות: הצרות המיגדריות של ג'ודית באטלר", "מכאן"' 2, 2001, עמ' 191–201
- "הקרבן המדבר: תשוקה, חינוך ודיאלקטיקת ההכרה בז'וסטין של סאד", בספר עבד, התענגות, אדון: על סאדיזם ומזוכיזם בפסיכואנליזה ובביקורת התרבות, עורכים: יצחק בנימיני ועידן צבעוני, הוצאת רסלינג, 2002.
- עמליה זיו, בין סחורות מיניות לסובייקטים מיניים: המחלוקת הפמיניסטית על פורנוגרפיה, תיאוריה וביקורת גיליון 25, סתיו 2004
- "האם עלינו לשרוף את O ?", אחרית דבר לספר סיפורה של O.
- "לחצות את גבולות המגדר, לבגוד בגבולות הלאום – הפוליטיקה הפרפורמטיבית של כביסה שחורה", בספר הגירה, פריון וזהות, 2008.
- מחשבות מיניות: תאוריה קווירית, פורנוגרפיה והפוליטיקה של המיניות, הוצאת רסלינג, 2013.
- נערוּת, ספרית פועלים, 2022.
- "The Beauty Trilogy." Feminist Review 46 (Spring 1994): 61-75.
- “Toward a History of Bars in Israel.” Sappho in the Holy Land: Lesbian Existence and Dilemmas in Contemporary Israel. Eds. Chava Frankfort-Nachmias and Erella Shadmi. New York: SUNY Press. 2005
- “Diva Interventions: Dana International and Israeli Gender Culture.” Queer Popular Culture. Ed. Thomas Peele. New York: Palgrave Macmillan, 2007
- Explicit Utopias: Re-writing the Sexual in Women’s Pornography. SUNY Press. 2015.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמל זיו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל להט"ב | |||
- תהל פרוש, עכבר העיר אונליין, משהו כאן שבור לרסיסים, באתר הארץ, 22 ביוני 2008
- יוענה גונן, הו, עמל, הזמן הוורוד, 14 באוקטובר 2003 (פורסם בנענע 10)
- צפי סער, עמליה זיו על סקס, פורנו והורות קווירית, באתר הארץ, 24 בינואר 2013
- כרמית ספיר ויץ, מי סופר: "עוד כילדה היה לי עניין ער מאד בסקס", באתר nrg, 20 בפברואר 2013
שחר קידרון, נטייה מינית? מי אמר שחייבים לבחור, באתר הארץ, 1 בפברואר 2015
גילי איזיקוביץ, עמליה זיו: "57 שנים חייתי כאישה. היום יש לי צורך להנכיח את החוויה הטרנסית", באתר הארץ, 10 במרץ 2022- קרן דותן, "נערוּת" של עמליה זיו: כשהזמן נצרב בגוף, באתר ישראל היום, 12 במאי 2022
- יעל דקל, מחקר קווירי: תיאוריה ומעשה, על נערות, פנס מוסף לביקורת ספרות, אוגוסט 2022.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
גילי איזיקוביץ, "אני לא יכולה לתאר את עצמי כאישה סיסג'נדרית. זה לא אני", באתר הארץ, 10 במרץ 2022 - 1 2 3
- תהל פרוש, משהו כאן שבור לרסיסים, באתר הארץ, 22 ביוני 2008
- יותם יוענה גונן, הו, עמליה, הזמן הוורוד, 14 באוקטובר 2003 (פורסם בנענע 10)
- ↑ משיריה שהולחנו, באתר שירונט
- ↑ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר מאקו, 7 ביוני 2015
- ↑ ראו למשל במאמר מאת דן לחמן,
למה לי קוויריות עכשיו Gogay 22.8.03
וכן במאמר "חיקוי, ציטוט והתנגדות: הצרות המיגדריות של ג'ודית באטלר", "מכאן"' 2, 2001, עמ' 191–201 - ↑
- א. עמליה זיו, בין סחורות מיניות לסובייקטים מיניים: המחלוקת הפמיניסטית על פורנוגרפיה, תיאוריה וביקורת גיליון 25, סתיו 2004
- ב. "האם עלינו לשרוף את O ?", אחרית דבר לספר סיפורה של O.
- ↑ תהל פרוש, עכבר העיר אונליין, "משהו כאן שבור לרסיסים", באתר הארץ, 22 ביוני 2008
- משוררים כותבי עברית
- חוקרי ספרות ישראלים
- חוקרים להט"בים ישראלים
- חוקרות מגדר ישראליות
- פעילות למען זכויות להט"ב בישראל
- פעילים למען זכויות להט"ב בישראל
- פעילות חברתיות ישראליות
- פעילים חברתיים ישראלים
- פמיניסטיות ישראליות
- פמיניסטים ישראלים
- בוגרות אוניברסיטת בראון
- בוגרי אוניברסיטת בראון
- בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- סגל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: מדעי החברה
- ישראליות שנולדו ב-1964
- ישראלים שנולדו ב-1964
