לדלג לתוכן

עמל זיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עמליה זיו)
עמל זיו
לידה 14 בדצמבר 1964 (גיל: 61)
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב-יפו, ישראל
פעילות בולטת מחקר וכתיבה בתחומי הפמיניזם, תאוריה קווירית, הורות לסבית ומגדר
השכלה
בת זוג שרון אס

עמל זיו[1] (נולד ב-14 בדצמבר 1964 בשם עמליה זיו) הוא חוקר ישראלי העוסק בנושאים פמיניסטיים וקוויריים, וכן בייצוגים פורנוגרפיים של נשים. בזכות כתיבתו בתחום המיניות הלסבית נחשב לדמות בולטת בקהילה הפמיניסטית והלהטב"קית בישראל[2].

פעילות אקדמית וציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמל זיו פעיל זה שנים רבות בקהילה הלסבית והפמיניסטית בישראל ונחשבת ל"סמל לסבי"[2]. הוא נמנה עם המייסדים והכותבים הראשונים בכתב העת "הזמן הוורוד". במהלך שנות ה-90 כתב על נושאים פמיניסטיים והומו-לסביים במספר עיתונים וכתבי עת, בהם "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"סטודיו", ובעיקר ב"תרבות מעריב" בעריכתו של גל אוחובסקי. כמו כן כתב שירים שהתפרסמו בכתב העת "עכשיו"; שלושה משיריו ("עדות", "נשים כותבות שירה" ו"תמונה אימפרסיוניסטית") הולחנו בידי ערן צור והוקלטו לאלבום "פרח שחור" של כרמלה גרוס ואגנר[3].

בין השנים 19901992 השלים את לימודיו לתואר שני בספרות השוואתית באוניברסיטת בראון. עם שובו לישראל, בשנת 1993, הקים קבוצה ללימוד טקסטים הומו-לסביים ותאוריה קווירית באגודה לזכויות הפרט (לימים אגודת הלהט"ב) בתל אביב, שפעלה שנתיים. בשנת 1996 הקים יחד עם ד"ר אייל גרוס ומיקי גלוזמן את קבוצת הקריאה הקווירית באוניברסיטת תל אביב, אשר קיימת עד היום. בשנת 2001, בהיותודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, ייסד ביחד עם ד"ר דפנה הירש וד"ר אייל גרוס את "סקס אחר" – הכנס השנתי לתאוריה קווירית המתקיים מדי שנה באוניברסיטת תל אביב, ומאז הוא חבר בוועדה המארגנת של הכנס. בשנת 2003 ערך, ביחד עם יאיר קדר ואורן קנר, את קובץ המאמרים הקווירי הראשון בעברית, "מעבר למיניות", שפורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בשנת 2005 השלים את עבודת הדוקטורט שלו, בהדרכתו של פרופ' חנן חבר, שכותרתה "כינון הסובייקט הנשי בסיפורת פורנוגרפית", בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2005 קיבל מלגת בתר-דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים למחקרו בנושא אקטיביזם קווירי בישראל, מטעם מרכז לייפר ללימודי האישה והמגדר. במסגרת זו עוסק זיו בחקר פרקטיקות קוויריות של הורות לסבית. הוא מרצה בדרגת עמית הוראה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. זיו מרצה מאז 2008 בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון, ומאז 2016 הוא משמש כראש התוכנית. בנוסף, זיו שותף במועצת המערכת של כתב העת "תיאוריה וביקורת" המונה 32 אנשים.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה זיו להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[4].

זיו עוסק בתחומי התאוריה הקווירית בישראל[2]. עמדותיו של זיו בנושא התאוריה הקווירית הביאו לביקורת כלפיו מבין התומכים האדוקים בתאוריה זו[5]. זיו מבחין, למשל, בין התאוריה הקווירית לבין התביעה לזהות קווירית. הוא נוטה למחות כנגד התפיסה לפיה התאוריה הקווירית תובעת מכל אחד ואחת באופן אישי לקבל כאפשרות את היכולת לנזילות מבחינה מגדרית ומינית. לפי זיו, התאוריה הקווירית אמנם מציעה אופן הסתכלות מפרק ומערער על תחומי המיניות והמגדר; אך אין זה נכון, לדעתו, לצפות כי על אופציות אלו להיות זמינות אצל כל אדם תמיד.

גם עמדותיו של זיו בנושאי פורנוגרפיה נחשבות ליוצאות דופן[6]. למרות הבהרתו כי הוא מתנגד נחרצות לניצול נשים בזנות ובפורנוגרפיה, הוא תומך בעצם קיום תחומים אלה, וזאת דווקא בשם זכויות הנשים העוסקות בהם מרצונן. לפי עמדתו, אם יש נשים המעוניינות, מבחירתן האישית וללא כפייה, להתפרנס מזנות או מפורנוגרפיה, יש פגם ערכי בניסיון למנוע מהן לעסוק בכך בשם אידאולוגיות פמיניסטיות או דאגה לזכויות האדם, אם בכך נפגעות זכויות האדם שלהן עצמן.

זיו נולד בדצמבר 1964 וגדל בשכונת רמת אביב.

מאז 1993 הוא מתגורר בתל אביב עם בת-זוגו, המשוררת שרון אס.

מ-2006 הם מגדלים במשותף בן אחד[7].

  • "The Beauty Trilogy." Feminist Review 46 (Spring 1994): 61-75.
  • “Toward a History of Bars in Israel.” Sappho in the Holy Land: Lesbian Existence and Dilemmas in Contemporary Israel. Eds. Chava Frankfort-Nachmias and Erella Shadmi. New York: SUNY Press. 2005
  • “Diva Interventions: Dana International and Israeli Gender Culture.” Queer Popular Culture. Ed. Thomas Peele. New York: Palgrave Macmillan, 2007
  • Explicit Utopias: Re-writing the Sexual in Women’s Pornography. SUNY Press. 2015.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמל זיו בוויקישיתוף
  • עמל זיו, באתר MusicBrainz (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, "אני לא יכולה לתאר את עצמי כאישה סיסג'נדרית. זה לא אני", באתר הארץ, 10 במרץ 2022
  2. 1 2 3
  3. משיריה שהולחנו, באתר שירונט
  4. ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר מאקו, 7 ביוני 2015
  5. ראו למשל במאמר מאת דן לחמן, למה לי קוויריות עכשיו Gogay 22.8.03
    וכן במאמר "חיקוי, ציטוט והתנגדות: הצרות המיגדריות של ג'ודית באטלר", "מכאן"' 2, 2001, עמ' 191–201
  6. תהל פרוש, עכבר העיר אונליין, "משהו כאן שבור לרסיסים", באתר הארץ, 22 ביוני 2008