לדלג לתוכן

עמלץ כחול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעמלץ כחול
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: דגי סחוס
על־סדרה: דמויי כריש
סדרה: דמויי עמלץ
משפחה: עמלציים
סוג: עמלץ מאקו
מין: עמלץ כחול
שם מדעי
Isurus oxyrinchus
רפינסק, 1810
תחום תפוצה

עַמְלֵץ כָּחֹל[2] (שם מדעי: Isurus oxyrinchus – "כריש שווה-זנב בעל חוטם מחודד" בלטינית) הוא מין כריש גדול וחזק החי באוקיינוס הפתוח. הוא שייך לסוג עמלץ מאקו (Isurus) (יחד עם המין עמלץ ארך-סנפיר) שבמשפחת העמלציים ונחשב קרוב רחוק של העמלץ הלבן (שמהווה סוג נפרד, אך באותה משפחה). מקור שמו העברי הוא צבעו הכחול. הכינוי "מאקו" מגיע מהשפה המאורית ומשמעותו "שיני כריש". אין להתבלבל בינו לבין כריש כחול.

העמלץ הכחול הוא כריש גדול (3–4 מטר, 150–600 ק"ג בממוצע), חזק, מהיר (הוא נחשב לכריש המהיר ביותר עם מהירות של 50–74 קמ"ש), אינטליגנטי ופעיל. הוא מסוגל להעלות את חום גופו ובכך לשמור על רמת פעילות גבוהה. הוא נפוץ בכל האוקיינוסים והימים הטרופיים והממוזגים (כולל הים התיכון והים האדום) ונעדר רק מאוקיינוסי הקטבים. הוא נחשב לכריש מסוכן לאדם אף שתקיפות אדם על ידו הן מעטות ונמצא בסכנת הכחדה עקב דיג.

עמלץ כחול

שמו של העמלץ הכחול ניתן לו בשל צבעו הכחול על צדו הגבי וצידי הגוף. צבע כחול זה נע בין כחול מטאלי לכחול-כסוף וכחול-אפור עד לכחול-כהה. צידו הגחוני צבוע בלבן. קו ההפרדה בין הגב הכחול לגחון הלבן משתנה מכריש לכריש, ותלוי גם בגיל. תבנית צביעה זו מכונה הצללת נגד ומסווה אותו בים: הן מלמעלה והן מלמטה.

זהו כריש גדול ומוארך בעל סנפיר זנב אנכי וחד, מה שמאפשר לו להגיע למהירויות גבוהות של עד 74 קמ"ש (40 קשר) ויש הטוענים שאף ל-100 קמ"ש (54 קשר), מה שהופך אותו לכריש המהיר ביותר בים. הוא מסוגל גם לקפוץ לאוויר עד גובה 9 מטר.

עמלץ כחול ממוצע שוקל 60–135 ק"ג ואורכו עד 3.2 מטר אם כי נתפסו פרטים במשקל של עד 600 ק"ג[3] ואורך 4.45 מטרים (14.6 רגל). ב-1881 דווח שבים התיכון נתפס עמלץ כחול במשקל גדול במיוחד של 1,000 ק"ג ואורך של 4 מטר. הנקבות גדולות מהזכרים.

לסת הכריש גדולה וארוכה ושיניו חדות, ארוכות ופונות כלפי חוץ כך שהוא יכול לנשוך ולהרוג חיות ים גדולות יחסית. הנשיכה שלו חזקה מאוד והיא נשיכת הכריש החזקה ביותר שנמדדה בפועל, עוצמתה 3,000 ליברות-כוח או בערך 13,000 ניוטון.[4] עוצמת הנשיכה של עמלץ לבן הוערכה בלמעלה מ-18,000 ניוטון אך לא נמדדה בפועל. לשם השוואה, עוצמת הנשיכה של תנין הים היא 16,400–34,000 ניוטון והיא הגדולה ביותר של בעל חיים שקיים כיום.

דמו של העמלץ הכחול, בדומה לקרובו העמלץ הלבן, חם יותר מהסביבה (4–7 מעלות יותר), מה שמאפשר לו לחיות במים קרים יחסית לכרישים ודגים אחרים.

התנהגות ואקולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסתות ושיניים של עמלץ כחול

העמלץ הכחול אוכל כל חיה שהוא נתקל בה ברחבי האוקיינוס: דיונונים, דגי גרם כמו אנשובי, מקרל, טונה, בוניטו ועוד. הוא מספיק מהיר כדי לתפוס דגי-חרב ומפרשניים וטורף גם אותם. הוא יאכל גם דגי סחוס קטנים, דולפינים, צבי ים ועופות ים. הוא מתנפל על טרפו מלמטה ומשסע את הסנפירים והעור שלו בנשיכה מטלטלת ומהירה. הוא צולל מתחת לטרף ומוצא את מיקומו על ידי חוש ריחו החד, כאשר הטרף לא חושד בדבר.

העמלץ הכחול תוקף וטורף גם דגי-חרב. דג-החרב הוא דג גרם גדול בגודל דומה לזה של העמלץ הכחול וגם מהיר כמותו. הקרבות בין השניים קטלניים ועלולים להסתיים הן במותו של דג-החרב והן במותו של העמלץ. באזור סיציליה תועדו גופות של עמלצים כחולים שבראשם או בזימיהם הייתה נעוצה חרב שבורה של דג-חרב שסביר מאוד שגרמה למותם.[5]

רבייה והתבגרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמלץ הכחול משריץ ולדות חיים (ovoviviparity). העוברים ב"רחם" ניזונים מביצים לא מופרות. תקופת ההיריון היא 15–18 חודשים, ובסופה מושרצים בין 4 ל-18 עמלצים קטנים שאורכם כ-70 ס"מ. הנקבה ממתינה כ-18 חודשים לפני השרצה נוספת.

אסטרטגיית ההזדווגות של העמלץ הכחול היא פוליאנדריה: הנקבה, שבדרך כלל גדולה יותר מהזכרים, מזדווגת עם כמה זכרים.

תוחלת החיים של העמלץ הכחול היא כ-30 שנים. קביעת תוחלת החיים נעשה באמצעות ספירת טבעות גדילה על חוליות העמלץ הכחול, אחרי מחקר של נתנזון ועמיתיו שמצא שהעמלץ הכחול מוסיף טבעת גדילה אחת כל שנה (ולא כל שנתיים כפי שהיה נהוג לחשוב).[6]

מחקר זה של נתנזון מצא את התוצאות הבאות בהתבסס על מדגם של 258 עמלצים כחולים:

העמלץ הכחול הוא בעל חיים יחידאי ונדיר למצוא כמה עמלצים כחולים ביחד, למעט לצורכי הזדווגות או כאשר יש מקור מזון גדול שמושך אליו כמה כרישים.

העמלץ חי באוקיינוס הפתוח ונודד ברחבי ימים ממוזגים וטרופיים בקרבת זרם הגולף וזרמי מים חמימים אחרים. בדרך כלל הוא נמצא הרחק מחופים רדודים, וגם לא מעמיק לצלול מעבר ל-150 מטר. הוא נודד באוקיינוס אחר טרף ובני זוג ויכול לעבור כך מרחקים גדולים. כריש מתויג מקליפורניה נדד מרחק מדהים של 2,128 ק"מ ב-37 יום, כלומר שחה כ-58 ק"מ ביום.

העמלץ הכחול חי גם בים האדום ובמי הים התיכון, ונצפה מספר פעמים בחופי ישראל במיוחד באזורים בהם המים חמימים יותר (קרוב לתחנות הכוח, לדוגמה חוף הארובות בחדרה, בחופי קצא"א אשקלון, עכו ועוד). בחלק מהפעמים נלכדו כרישים מסוג זה על יד דייגים ובמקרים אחרים נפלטו לחוף. בשנת 2016 נפלטה גופת כריש ענקי מסוג זה בחופי חדרה. ביוני 2023 נפלטה גופת כריש מסוג זה לחופי מעיין צבי[7].

העמלץ הכחול והאדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמלץ כחול שהוחזק לזמן קצר באקווריום גדול ביפן. העמלצים לא שורדים בשבי ומתים כעבור מספר ימים.

תקיפות בני אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמלץ הכחול עלול לתקוף גם אנשים ומדורג כאחד הכרישים המסוכנים ביותר. משנת 1980 עד 2010 נרשמו 42 תקיפות עמלצים כחולים, שלוש מהן היו קטלניות. עם זאת הכריש לא רואה באדם טרף פוטנציאלי ורק לעיתים רחוקות יפגע באנשים, חוץ מדייגים המנסים לצודו.

העמלץ הכחול לא שורד בשבי ובדרך כלל מת כעבור מספר ימים. נעשו מספר ניסיונות להחזיקו בשבי אך כולם כשלו, גם כאשר הוא הוחזק באקווריומים גדולים. בשבי הוא נוטה להתנגש בקירות, מסרב לאכול ומת מרעב. העמלץ הכחול ששרד הכי הרבה זמן בשבי הוחזק באקווריום ניו ג'רזי ב-2001 ושרד רק רק 5 ימים.

דיג ספורטיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מהירותו, כוחו, הווירטואוזיות שלו ומנהגו לקפוץ גבוה באוויר כאשר הוא נלכד בחכה - העמלץ הכחול הוא דג מבוקש בדיג ספורטיבי. תפיסתו נעשית באמצעות חכה המחוברת לפתיון גדול. כיום נהוגה שיטת "תפוס ושחרר" מאחר שהוא נמצא בסכנת הכחדה. בעבר גם הוא נידוג לצורכי מאכל, אך כיום דיג זה נדיר יותר עקב מאמצי שימור וקמפיין נגד דיג עמלץ כחול למאכל בשל היותו נתון בסכנת הכחדה.

האיום הגדול ביותר על העמלץ הכחול הוא מצד האדם, בעיקר מדיג מסחרי. העמלץ הכחול נידוג בעיקר עבור בשרו, השומנים והשמנים שבו וכן סנפיריו שנחשבים לתרופת פלא ומעוררי חשק במזרח אסיה. בעקבות מאמצי שימור הדיג המסחרי של עמלץ כחול פוחת, אך עמלץ כחול עדיין נהרג מדיג כתופעת צד כאשר הוא נתפס במערך חכות או מכמורת שנועדו לתפוס דגים אחרים.

למרות מאמצי השימור, העמלץ הכחול נתון בסכנת הכחדה וכך הוא רשום ב-IUCN.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמלץ כחול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמלץ כחול באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון בעלי חיים: דגי סחוס (תש"ס), 2000. האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ "1,323-pound shark caught off coast of Huntington Beach". KABC TV. אורכב מ-המקור ב-2013-06-09. נבדק ב-6 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Most powerful shark bite ever recorded measured by scientists". Newsweek. 14 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The Shark Gallery – Shortfin Mako Shark (Isurus oxyrinchus)". The Shark Trust. אורכב מ-המקור ב-2011-07-14. נבדק ב-2008-10-02.
  6. ^ Natanson, L.J.; Kohler, N.E.; Ardizzone, D.; Cailliet, G.M.; Wintner, S.P.; Mollet, H.F. (2006). "Validated age and growth estimates for the shortfin mako, Isurus oxyrhinchus, in the North Atlantic Ocean" (PDF). Environmental Biology of Fishes. 77 (3–4): 367–383. Bibcode:2006EnvBF..77..367N. doi:10.1007/s10641-006-9127-z. S2CID 24839752. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-05-27.
  7. ^ כריש עמלץ כחול נמצא בחוף מעיין צבי, באתר ‏מאקו‏, 28 ביוני 2023