עמנואל אהרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמנואל אהרוני (לשעבר אהרונוף, 15 בינואר 1926, כ"ט טבת, התרפ"ו - 23 בפברואר 2017, כ"ז שבט, התשע"ז) היה איש ידיעת-הארץ, מורה דרך, מרצה וכותב. ממקימי החברה להגנת הטבע ומייסד סניפיה בחולון ובבת ים, מראשוני החברה לחקר המקרא בישראל[1] ומייסד מפעל המכללות לגמלאים מיסודה של ההסתדרות הכללית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו של אהרוני, עמנואל אהרונוף, היה יליד בוכרה והשתקע בירושלים בשנת 1874. אביו, הרב אברהם אהרונוף נולד בירושלים. אהרוני נולד במרסין, טורקיה שם שימש אביו כרב הקהילה היהודית. בשנת 1929 התייתם מאביו ולאחר מכן עלה ארצה עם אמו חנה אהרונוף (לבית יוחננוף) וחמשת אחיו ואחיותיו. המשפחה השתקעה בשכונת הבוכרים בירושלים שם למד בבית היתומים הספרדי ברחוב אגריפס ובבית הספר לבנים[2].

בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער העובד, שמטעמה יצא ב־1940 לחברת הנוער בקבוצת רמת-יוחנן, שם התחנך אצל המלחין מתתיהו שלם. בשנת 1944 עם השלמת לימודיו התיכוניים-החקלאיים, הצטרף לארגון "ההגנה״ שם שירת כאיש חיל השדה (החי"ש 1939-1948)[3]. באותה שנה יצא עם חבריו להשלים את קבוצת אלומות-פוריה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני שירת בצה"ל מיום הקמתו ביחידת החבלה. במלחמת העצמאות השתתף בפעילות צבאית בחזית 5 (חולון) וכן במבצע "דני" לשחרור רמלה ולוד. הוא נפצע פעמיים במהלך המלחמה: בקרב בעמק איילון ובאימון ליד היישוב שעלבים דהיום[4].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון ומקים החברה לחקר המקרא, ועמנואל אהרוני, ממקימי סניף החברה לחקר המקרא בחולון, במפגש תקופתי, שדה בוקר, נובמבר 1963

ב־1946 נשלח להדריך בסניף הנוער העובד בתל אביב ומיקד את פעילותו בשכונות ובפרברים, בעיקר בשכונת התקווה, שם גם הכיר את רעייתו אהובה לבית מדר[5]. ב־1954 הקים את משפחתו בחולון והיה מהמשתכנים הראשונים של השיכון העממי. בחולון נבחר לרכז את פעילות התרבות של מועצת הפועלים. בתפקידו זה הקים את החברה לחקר המקרא בחולון, מייסודם של דוד בן-גוריון ופרופ׳ חיים גבריהו, יזם תערוכות וקונצרטים בעיר, יסד מקהלה, חוג דרמה ותזמורת כלי נשיפה, ופרש רשת חוגי השכלה במרכז חולון ובשכונותיה.

אהרוני ייסד בחולון ובת ים את סניף החברה להגנת הטבע, מיסודו של עזריה אלון, ועשרים שנה עמד בראשו. ב־1980 הקים את המכללה לגמלאים וניהל אותה במשך עשר שנים. ב־1985 נמנה עם מקימי המוזיאון ההיסטורי של חולון בבית הרצפלד והיה מיוזמי "יד להגנה" באתר חוסמסה. אהרוני ייסד את מפעל ידיעת-הארץ, סיורים ללא תשלום (סל״ת)[6], שמשך לאורך השנים רבבות מטיילים. מ־1998 ועד מותו ב־2017 עמד בראש ארגון חברי ההגנה בחולון ושימש כחבר בוועד המרכזי של הארגון בתל אביב[7].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני פרסם במשך שנים רבות טורים בנושא ידיעת הארץ בעיתונות היומית והמקומית. היה ממחברי החוברת "י"ב אתרי ההגנה בחולון". כן היה ממחברי הספר "חולות ותל – סיפורה של ה'הגנה' בחולון ובמקווה ישראל". בשנת 2015 פרסם אוטוביוגרפיה: ״הדרך בה הלכתי – פרקי חיים״. כמו כן פרסם את הספר "להפוך חול לזהב: סיפורה של חולון"[8].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1999 הוענק לו מגן ראש העיר חולון כ"יקיר המתנדבים". ב־2001 הוענק לו עיטור ״יקיר העיר חולון״ מידי ראש העיר מוטי ששון. ב־1993 עוטר כיקיר ההסתדרות בחולון ונבחר כ"מתנדב השנה" של ארגון הליונס בישראל. ב־1997 יסד את חוג "מעגל" למרותקים לכיסאות גלגלים והיה להם אב ודואג, מדריך ומנחה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני היה נשוי לאהובה לבית מדר. לשניים בת ושני בנים, האמנית אורית קורן (ילידת 1955), אברהם (רמי) אהרוני (יליד 1955) הוא חוקר ידיעת הארץ ומרצה במכללה למורי דרך ועידו אהרוני אהרונוף (יליד 1962) ששימש כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק (2010-2016).

דודו של אהרוני, שמואל כהן יוחננוף[9] (1867-1952), היה ממקימי העיר תל אביב. אחיו הבכור, דוד אורן[10] (אהרונוף), (1916-2008), היה מראשוני שירות הידיעות של ההגנה וממייסדי קהיליית המודיעין. אחיינתו הפרופ' רות כץ (ילידת 1942) היא חוקרת החברה הישראלית, ששימשה כראש החוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החברה לחקר המקרא, תעודה
  2. ^ עופר אדרת, הלוחם שקיווה כי מלחמת העצמאות היא האחרונה, באתר הארץ, ‏16 יוני 2017
  3. ^ עמנואל אהרוני, זכרונות מתש"ח, ידיעון ה"הגנה", הארגון הארצי של חברי ההגנה מיסודו של סניף תל אביב וגוש דן, נובמבר 2016, עמ' 26
  4. ^ אהרוני עמנואל, הקרב על התל, ארכיון ומוזיאון לתולדות חולון, עיריית חולון
  5. ^ טל כהן, אהובתי מאז ולתמיד: סודות מזוגיות בת 50 שנה, באתר NRG, ‏24 יולי 2010
  6. ^ על המשמר, לא הטנק ינצח, על המשמר, 6 באפריל 1987, עמ' 10
  7. ^ עורך "חולון", עמנואל אהרוני - לגמלאות, "חולון" גליון מס' 263, ינואר 1992, חולון, 1992
  8. ^ עמנואל אהרוני, להפוך חול לזהב: סיפורה של חולון, 2007
  9. ^ דוד תדהר (עורך), "עמנואל אהרוני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2636
  10. ^ עופר אדרת, יצחק נבון, נשיא המדינה לשעבר, מת בגיל 94, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2015