עמנואל אלנקוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמנואל אלנקוה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1935
טְבֶרְיָה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 2023 (בגיל 88 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19562023 (כ־67 שנים)
מעסיק ידיעות אחרונות, הערוץ הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמנואל אלנקוה (193522 באפריל 2023) היה עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלנקוה נולד בטבריה. שירת בצה"ל כמפקד טנק ומדריך בחיל השריון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום שירותו הצבאי החל לעבוד ככתב הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות" ולימים הפך לכתב החדשות הצפוני של העיתון. במסגרת עבודתו סיקר את מלחמות ישראל בגבול הצפוני של המדינה, בהן מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.

עם הקמת מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ הראשון, מבט לחדשות, שימש אלנקוה ככתב החדשות הצפוני הראשון של הערוץ, שם דבק בו הכינוי: "כתבנו בצפון". בעבודתו זכה לראיין מנהיגים, נשיאים ומפקדים ישראלים במהלך המלחמה, ונשיאים שונים בעת ביקורם בצפון הארץ. מתוקף עבודתו ב"מבט לחדשות" וב"ידיעות אחרונות" סיקר אירועים רבים ובהם מרדפים אחר מחבלים בבקעת הירדן, החלפות שבויים ומלחמות עבריינים בצפון. כמו כן סיקר את חטיפת מטוס סבנה כאשר שהה עם מפקד משמר הגבול בקרבת המטוס בעת השתלטות כוחות צה"ל, כתבה שהולידה מהדורה שנייה באותו הערב. עם עזיבתו את מערכת "מבט לחדשות" המשיך לעסוק בעיתונות הכתובה, ובשנת 1990 נשלח לארצות הברית לתקופה של שנה לסקר אירועים מקומיים עבור "ידיעות אחרונות".

אלנקוה ייצג גם אמצעי תקשורת זרים ככתב שלהם בארץ, בהם ה-BBC וסוכנות הידיעות רויטרס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלנקוה נפטר ב-22 באפריל 2023.[1] הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.