עמנואל גיום-ריי
 | |
| עמנואל גיום-ריי, 1884 | |
| לידה |
28 במאי 1837 שומון, הוט-מארן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1916 (בגיל 78) שארטר, אר ולואר, צרפת |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (13 באוגוסט 1866) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המצודות הצלבניות בארץ ישראל ובסוריה | |
  | |
אלבן עמנואל גיום-ריי (בצרפתית: Alban Emmanuel Guillaume-Rey[2][3]; 28 במאי 1837, שומון, צרפת – 4 באפריל 1916, שארטר, צרפת) היה ארכאולוג, טופוגרף ומזרחן צרפתי, שנודע במחקריו בנושאי המדינות הצלבניות והמבצרים הצלבניים במזרח התיכון.
קורות חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיום-ריי היה מחלוצי המחקר בתחום האדריכלות הצבאית הצלבנית. בין השנים 1857 ו-1864 ערך שלושה סיורים מקיפים בסוריה ובארץ ישראל, שבמהלכם ביקר במבצרים הצלבניים העיקריים, למעט אלה שבעבר הירדן.[4] מחקרו הראשון, שפורסם ב-1869, עסק בגנאלוגיה של הצלבנים, ומחקרו השני, שראה אור בשנת 1871, נקרא "מחקרים באתרי האדריכלות הצבאית של הצלבנים בסוריה ובקפריסין".[5] בחיבורו זה מתוארים לראשונה בפירוט כל המבצרים הצלבניים החשובים, ובהם מבנים מורכבים כמו מבצר מרגט וקראק דה שבלייה. ב-1883 פרסם את ספרו "מושבות הפרנקים בסוריה במאות ה-12 וה-13".[6]
התמקדותו של גיום-ריי ביֵשות הצלבנית באה על רקע התפתחות העניין בארכאולוגיה הצבאית הימי-ביניימית בצרפת, שעם מוביליה נמנה האדריכל וההיסטוריון אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק. עניין זה גבר בהקשר הפוליטי והאידאולוגי של החדירה הצרפתית ללבנט.[7]
פרטי חייו של גיום-ריי אינם ידועים במלואם. לא ידוע היכן רכש את השכלתו. ככל הנראה היה בעל אמצעים שעתותיו בידו. יש מקום להניח שמסעות החקר שלו בלבנט נעשו בתמיכה ממשלתית.[8] ב-1865 הוענק לו מטעם הוותיקן עיטור מסדר גרגוריוס הגדול (אנ'), וב-1866 הועלה לדרגת אביר בלגיון הכבוד הצרפתי. במלחמת צרפת-פרוסיה (1870–1871) שירת כקצין. למרות תרומותיו למחקר לא זכה לתפקיד בממסד האקדמי. עם זאת היה פעיל במספר אגודות מדעיות, בהן החברה לחקר עתיקות צרפת (Société des antiquaires de France), האגודה הארכאולוגית של מחוז אר ולואר (Société archéologique d'Eure-et-Loir)[9] והחברה הגאוגרפית הצרפתית, וכמו כן פרסם מאמרים לרוב. פעילותו המדעית והספרותית נפסקה בסביבות 1900. גיום-ריי סבל מחירשות, פרש מכל פעילות ציבורית ומת ב-1916 בבדידות ובאלמוניות. חפצי העתיקות שאסף נמסרו למוזיאון הלובר ולמוזיאון לאמנות של שארטר.
בהערכת פועלו המדעי ראוי להביא בחשבון שבבואו לזהות, לתאר, לצייר ולתעד את המבנים השונים עמדו לנגד עיניו בעיקר תיאורים של כרוניקאים ושל עולי רגל. תמונת השחזור של מצודת קראק דה שבלייה, שמרבים להעתיקהּ, פורסמה לראשונה על ידיו ב-1871.[1] מחקריו, על אף כמה ממגבלותיהם שהתבררו במחקרים חדישים, היוו תשתית לחוקרי הארכאולוגיה הצלבנית שבאו אחריו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נתן שור, "החוקר גיום ריי", ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1988, עמ' 291
- Hugh Kennedy, Crusader Castles, Cambridge University Press, 1994, pp. 1-3 ISBN 0-521-42068-7
- C. E. Curinier, "Rey (Alban-Emmanuel-Guillaume)", Dictionnaire national des contemporains, Paris: Office général d'édition, 1889-1906
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שחזור מצודת קראק דה שבלייה
- ^ השם שקבע לעצמו הורכב משמה של משפחת אביו (Guillaume) ומשם משפחת אימו (Rey)
- ^ גיום-ריי חתם על חיבוריו בצורות שונות, בהן Guillaume Rey, E. G. Ray, E. Rey ולפרקים גם Baron E. Rey
- ^ את מסעו הראשון תיאר בספרו "מסע לחורן ולחופי ים המלח" (Voyage dans le Haouran et aux bords de la Mer Morte exécuté pendant les années 1857 et 1858, Paris: A. Bertrand, 1861)
- ^ Etudes sur les monuments de l'architecture militaire des Croisés en Syrie et dans l'ile de Chypre, Paris: Impr. nationale, 1871
- ^ Les Colonies franques de Syrie aux douzieme et treizieme siecles ,Paris: Alph. Picard éditeur, 1883; reprint [Paris]: Hachette Livre, 2017
- ^ Ronnie Ellenblum, Crusader Castles and Modern Histories, ch 4: "Colonial and anti-colonial interpretations", Cambridge University Press, 2007, pp. 43–72
- ^ Hugh Kennedy, Crusader Castles, Cambridge University Press, 1994, p. 3
- ^ המחוז שבו נמצאו אחוזותיו