עמנואל גרוס
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
5 במאי 1948 (בן 75) בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| תחומי מחקר |
משפט פלילי, טרור, ראיות, משפט צבאי |
  | |
עמנואל גרוס (נולד ב-5 במאי 1948) הוא משפטן ישראלי. כיהן כשופט צבאי, ולאחר פרישתו מכס השיפוט פנה לאקדמיה. הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ופרופסור מן המניין בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמנואל גרוס נולד בשנת 1948 בבוקרשט שברומניה, בנם של דב וצפורה גרוסו. ב-1950 עלה עם הוריו לישראל והם שוכנו במעברת רגבים ליד כפר סבא. את תעודת הבגרות עשה באופן אקסטרני ונמנה עם המחזור השני העצמאי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא גם בוגר תואר שני ושלישי של פקולטה זו.
בנובמבר 1972 התנדב לשירות קבע בפרקליטות הצבאית כתובע. בשנת 1977 התמנה לשמש כסגן נשיא בתי המשפט ביהודה והשומרון. ב-1980 מונה לשמש כשופט במערכת בתי הדין הצבאיים. ב-1987 מונה לשמש כנשיא בית הדין הצבאי של פיקוד הדרום, מעט לפני פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. בית הדין נידרש לדון בעניינם של חיילים שהואשמו בעבירות בזמן ההתקוממות. עמנואל שימש כאב בית הדין במשפט "גבעתי" הראשון שבו הואשמו 4 חיילים בהריגתו של תושב מחנה הפליטים ג'יבלייה האני אל-האשמי. בית הדין קבע כי ההוראה שקיבלו החיילים להכות באמצעות אלות עצורים החשודים בהשתתפות בהפגנות היא הוראה בלתי חוקית בעליל. החלטה זו משמשת עד היום כמקרה מבחן בשאלת הוראה בלתי חוקית בעליל.
גרוס שפט גם במשפט ההמשך שכונה "גבעתי ב'", בו הוגש כתב אישום כנגד ארבעה חיילי צה"ל במילואים שנקטו אלימות קשה כנגד שני עצורים פלסטיניים שנחשדו בהתפרעויות במחנה הפליטים אל-בורייג'.[1]
בשנת 1990 יצא עמנואל לשנת שבתון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל לפוסט-דוקטורט וכחוקר אורח.
ב-1992 סיים עמנואל את השרות הצבאי בדרגת אל"ם והוזמן להצטרף לפקולטה החדשה באוניברסיטת חיפה על ידי הדיקן המייסד פרופ' יצחק זמיר כמרצה למשפט פלילי ודיני ראיות.
במקביל להוראה בחיפה, לימד גרוס גם במכללות רבות ובתוכן מכללת קריית אונו, המרכז הבין תחומי ובית הספר למשפטים במכללת נתניה. גרוס משמש גם כיו"ר משותף של הפורום למשפט וחברה במכללה זו.
גרוס נשוי לדינה ואב לעידית ויהונתן.
ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עד המדינה (הוצאת רמות, אוניברסיטת ת"א-1988)
- מאבקה של דמוקרטיה בטרור – היבטים משפטים ומוסריים (הוצאת נבו-2004)
- (The Struggle of Democracy Against Terrorism (Virginia University Press -2006
דרושה מהפכת שקיפות, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2017- עד מדינה, הכרח בל יגונה, באתר הארץ, 6 במרץ 2018
מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Struggle of a Democracy Against Terrorism - Protection of Human Rights: The Right to Privacy Versus the National Interest – The Proper Balance, CORNELL INTERNATIONAL LAW JOURNAL 27-95, 2004
- The Struggle of Democracy Against The Terror of Suicide Bombers - Ideological and Legal Aspects, WISCONSIN INTERNATIONAL LAW JOURNAL 597-710, 2004
- Combating Terrorism: Does Self-Defense Include the Security Barrier? The Answer Depends on Who You Ask, CORNELL INTERNATIONAL LAW JOURNAL 569-582, 2005
- Fighting Terrorism With One Hand Tied Behind The Back: Delineating The Normative Framework For Conducting The Struggle Against Terrorism Within A Democratic Paradigm, Wisconsin International Law Journal 1-27, 2011
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|
- ^ סגן גיא פלד, 1990 – משפט גבעתי ב', באתר צה"ל