לדלג לתוכן

עמנואל טובים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טובים על סיפון אניית הלימוד "אופק" בנמל תל אביב, 1939
עמנואל טובים (משמאל) עם קפטן גאי אונסלו ליידקר מפקד הצי הבריטי בגזרת הלוואנט. ממנו ומפקודיו קיבל טובים עזרה בהערכה רבה
האונייה צ'טבורטי בפריקתה מול חוף תל אביב, מאורעות 1936

עמנואל טובים (1897 - 25 בפברואר 1950) היה מהנדס, תעשיין, יזם ואיש ציבור בתקופת היישוב. מראשוני התעשייה העברית בארץ ישראל וממקימי הבנק לתעשייה ומייסדי התנועה הימית האגודה הימית העברית זבולון, ולימים "אגודת יורדי ים זבולון".

טובים נולד ברוסיה, שם למד הנדסת מכונות באקדמיה הימית בפטרוגרד והיה פעיל בתנועה הציונית. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1922 ובתחילת דרכו עסק בהוראה בטכניון בחיפה.

בשנת 1928 נקרא לאגודה הימית 'זבולון' במטרה לחנך ולגדל את הנוער העברי לפיתוח הימאות בארץ ישראל. טובים וחבריו לדרך, חיים לייבוביץ, עו"ד פרבשטיין ואחרים, ניהלו את האגודה הימית הצעירה שהפכה לבית ספר ימי יומי, בית ספר ערב ומועדון שיט. את עמנואל טובים גייס למשימה ד"ר מאיר גורביץ שיזם ייסד ופיתח את "האגודה הימית" 'זבולון' ולפניה את "ועדת המים" של תנועת העבודה בארץ ישראל בשנת 1919.

גורביץ יזם הקמת אגודה ימית עוד בשנת 1914, אך יוזמתו זו כשלה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לבסוף הצליח וייסדה בשנת 1928. מסירותו של גורביץ לימאות העברית הייתה מוחלטת, אך לא היה לו מספיק כוח ארגוני כדי לבסס את האגודה מבחינה מקצועית וכלכלית כאחד, הוא צרף את חיים לייבוביץ אוהב ים ואיש בעל יכולת מנהלתית טובה לבקשתו. לימים גם קרא למהנדס עמנואל טובים ומינה אותם לתפקידיהם. טובים קיבל על עצמו את המשימה ולביצועה שיתף פעולה עם המנכ"ל חיים לייבוביץ. הם חילקו ביניהם את העבודה באופן כזה שהטיפול בהדרכה הימית היה מרוכז בידיו של טובים והעניינים הכלכליים בידי לייבוביץ. בשנת 1930 נתגלעו חילוקי דעות בין גורביץ לבינו שפיצלו את זבולון. בהנהגת טובים נרשמה אגודה נוספת בשם "אגודת יורדי ים זבולון". הסקציה הימית של תנועת בית"ר התנהל באגודה הימית זבולון על ידי אריה באייבסקי, נתמנה טובים לקצין המפקדה הראשית ומפקד הסקציה הימית של בית"ר בארץ ישראל.

בפרוץ מאורעות המרד הערבי הגדול בשנת 1936 נענה טובים לקריאתו הדחופה של ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף, ופיקד על הקמת "המזח הצף" לפריקת האונייה צ'טבורטי בליל ייסוד נמל תל אביב.

לפרנסתו היה טובים יזם ותעשיין בולט ביישוב היהודי. הוא ניהל את בית החרושת "סיליקט" בתל אביב ולימים הפך בו לשותף. הקים חברת ספנות עברית, היחידה שלימדה את ספניה שעורי עברית בזמן ההפלגות. הקים עם ראשוני התעשיינים בארץ את "התאחדות בעלי התעשייה" ואת "הבנק לתעשייה" ושימש מנהלו. במשך שנים אחדות ניהל את "החברה לפיתוח תל אביב". שימש חבר בוועד הפועל של החבל הימי לישראל מיום הקמתו. כמו כן ייסד וניהל את החברה הארצישראלית לתיקון אניות בחיפה.

ביום 25 בפברואר 1950 נהרג עמנואל טובים בתאונת דרכים בכביש חיפה - תל אביב, כשמכוניתו הפרטית התנגשה במשאית.[1] הוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק, בן 53 היה במותו.[2] רחובות באזור התעשייה "שמן" שבחיפה, ובערים תל אביב (בשכונת רמת החייל) ורמת-גן נקראו על שמו.

ביתו ברחוב אלנבי 11 בתל אביב, במרחק 100 מטר מחוף הים, ידוע כיום כ"בית עמנואל טובים" ומיועד לשימור כבעל חשיבות היסטורית-אדריכלית. הבית תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר לוי בשנות ה-20 של המאה ה-20 בסגנון האקלקטי. ביתו בשכונת תל בנימין שברמת גן משמש כיום כביתו של שגריר דרום אפריקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמנואל טובים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עיתון חרות, 27 בפברואר, 1950
  2. ^ עמנואל טובים באתר GRAVEZ