עמנואל ילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

עמנואל (מנולי) ילן (נולד בשם עמנואל וילנסקי; 1903 - 7 באוקטובר 1981) היה אדריכל ישראלי, מקים הש"י בחיפה ופרופסור בטכניון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה ד"ר יהודה ליב ניסן וילֶנסקי פעיל בתנועה הציונית. אמו הייתה הדסה לבית ליפשיץ. אחיו הבכור, שמואל וילנסקי (מולה), נשלח לארץ ישראל כנער כדי ללמוד במחזור השני של גימנסיה הרצליה בתל אביב ונאלץ לעזבה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אחותו הבכורה היא מרים ילן-שטקליס, מחברת ספרי ילדים ושירי ילדים וכלת פרס ישראל לספרות.

עמנואל לוינסקי נולד בעיר ניקולאייב שבאימפריה הרוסית (היום באוקראינה), שם כיהן אביו כרב העיר. הוא שינה את שמו מווילנסקי לילן, ראשי התיבות של שמותיו הפרטיים של אביו. באוקטובר 1919 עלה לארץ ישראל עם הוריו ואחותו, ונשלח ללמוד בגימנסיה הרצליה, כאחיו לפניו. לאחר מכן למד אדריכלות באנגליה ואחר-כך בגרמניה, ושם הוסמך ב-1926. בשנים 1927 עד 1933 כיהן כאדריכל ראשי במשלחת הארכאולוגית במזרח הקרוב של אוניברסיטת הרווארד והמכון לחקר המזרח בשיקגו בחורבות נוזי שבעיראק. אחר-כך עבד כאדריכל פרטי, תחילה כשותפו של יוחנן רטנר, וב-1935 הצטרף לסגל הטכניון כמרצה בפקולטה לארכיטקטורה.

במאורעות תרפ"א הצטרף ל"הגנה", ובהמשך שירת כמנהל הש"י בחיפה, ולצד דוד הכהן יצר מטעם היישוב את הקשר עם אורד וינגייט.[1] בתחילת שנות ה-30 היה מעורב בחשיפת ארגון הטרור של עז א-דין אל-קסאם, לאחר שחברי ארגון זה רצחו אב ובנו בנהלל. ביוני 1940, בעת מלחמת העולם השנייה, הקים וניהל בחיפה את "המשרד לחקירות מיוחדות" של חיל האוויר הבריטי, שחקר עולים שהגיעו ממדינות הציר בראשית המלחמה במטרה לאתר מטרות להפצצות אסטרטגיות.[2] ערב מלחמת השחרור יזם שימוש בסקרים כדי לבדוק את מורל ומכונות האוכלוסייה למלחמה הקרבה.[3] במלחמה שירת בצה"ל והופקד על הייצור הביטחוני בצפון. השתחרר בדרגת רב-סרן.

לאחר מכן היה לפרופסור בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון. בשנת 1953 ייסד וניהל את המרכז לחקר בנייה כפרית במסגרת מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח,[4] כהמשך לפעילותו בראש המדור לחקר בניה כפרית של הסוכנות היהודית.[5] כן היה ממייסדי המרכז לחקר ההתיישבות ברחובות בראשות רענן ויץ. כיהן במשך כ-16 שנים כאדריכל ראשי בחבל הצפון, ובמסגרת זו תכנן את חבל התענכים.[6]

ילן נישא ליהודית לבית מכליס והיה אב לשתי בנות. בתו נורית נישאה לעוזי רוזן (רוזנבאום), אדריכל ומתכנן ערים (נהרג במלחמת ששת הימים). בתו יעל בן משה היא אמנית ומחנכת באמנות.[7]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חצר המשק במושב, בהוצאת משרד החקלאות - המדור לפרסומים חקלאיים, תשי"ט.
  • The design of agricultural settlements : technological aspects of rural community development, Jewish Agency for Israel, Rural Settlement Dept., c1975

בסיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומן של חיים באר, "חלומותיהם החדשים" מוצג עמנואל וילנסקי כמעסיקהּ של דמות בדיונית מרכזית ברומן, לוטה שטרוק, ומתוארת פעילותו כאדריכל ובעיקר כראש "המשרד לחקירות מיוחדות" בחיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב מעוז, "עמנואל ילן (1903–1981): דברים לזכרו", אופקים בגאוגרפיה 59 (2004), עמ' 6–10 – קורות חייו ופועלו ורשימת פרסומים. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורד וינגייט – הידיד ו"הקפטיין המשוגע"
  2. ^ הסבר מלא על המשרד ניתן לקרוא ב-צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, משרד הביטחון, אפריל 1978, עמ' 235–239.
  3. ^ צפרירה דין, חקר המורל ב'הגנה', עיונים בתקומת ישראל 9, 1999
  4. ^ מרכז לחקר הבניה הכפרית הוקם בטכניון, הצופה, 2 בדצמבר 1963;
    הוקם מכון לבנייה הכפרית, למרחב, 2 בדצמבר 1963
  5. ^ מחקר שימושי לייעול הבניה הכפרית, הצופה, 21 בינואר 1959
  6. ^ יעקב מעוז, עמנואל ילן (1903–1981): דברים לזכרו, אופקים בגאוגרפיה 59 (2004), 6–10 – קורות חייו ופועלו ורשימת פרסומים. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  7. ^ תערוכה בבית האומנויות קיבוץ העוגן, גלריית גוונים, קיבוץ העוגן.