עמנואל נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמנואל נבון
עמנואל נבון .jpg
לידה 21 בינואר 1971 (בן 48) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר עמנואל נבון (נולד ב-21 בינואר 1971 בפריז) הוא מרצה ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב,[1] ובבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.[2] הוא עמית בכיר בפורום קהלת,[3] ופרשן בערוץ i24news.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבון נולד כעמנואל מרז'ןצרפתית: Emmanuel Mréjen) בפריז, צרפת. למד בבית ספר יסודי דו-לשוני (צרפתית/אנגלית). את תוארו הראשון במנהל ציבורי קיבל מהמכון למדע המדינה פריז. במהלך לימודיו התמחה במשרד החוץ הצרפתי ובמשרד האוצר הצרפתי. עלה לישראל בגפו בשנת 1993 והשלים תואר שני ושלישי ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. התגייס לצה"ל בגיל 24 ושירת בהנדסה קרבית. במהלך לימודיו לתואר שני חיבר עבור משרד החוץ הצעה לרפורמה של האו"ם. כדוקטורנט, היה עמית במרכז שלם.

באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה, מלמד קורסים על מדיניות החוץ של ישראל, על יחסי החוץ של אירופה, על תולדות הדיפלומטיה, על הגלובליזציה, ועל אנרגיה ופוליטיקה במערכת הבינלאומית. פרסם שלושה ספרים ומאמרים אקדמיים רבים. פרסם בעבר מאמרים פובליציסטים באתר מידה[5] ומפרסם באופן קבוע באתר The Times of Israel.[6] נבון מרבה להרצות בארצות הברית ובאירופה על הסכסוך הישראלי-ערבי ועל האתגרים הבינלאומיים של ישראל, מטעם ארגונים כמו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וארגון הלל.

שימש בעבר כראש התוכנית למדע המדינה ותקשורת במכללה החרדית בירושלים, כשותף מנהל של קבוצת נבון-לוי בע"מ (חברת ייעוץ לקידום פרויקטים חקלאיים ישראלים באפריקה), כמנכ"ל הרשת העסקית לשיתוף פעולה בינלאומי (עמותה שהכשירה את ראשי המשק הישראלי בתחום ההסברה),[7] וכיועץ בחברת ארתיק ישראל (חברת ייעוץ המתמחה בהשגת מימון למחקר ופיתוח מן הנציבות האירופאית). הוא דובר אנגלית, צרפתית, גרמנית (חלקית) ואיטלקית (חלקית מאוד).[8]

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012, התמודד בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-19 אך לא נבחר למקום ראלי.[9]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבון נשוי לסימה הרצפלד ואב לארבעה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Victory of Zionism: Reclaiming the Narrative About Israel's Domestic, Regional, and International Challenges, 2014
  • 2011 ,From Israel With Hope: Why and How Israel Will Continue to Thrive
  • 2009 ,A Plight Among the Nations: Israel's Foreign Policy Between Nationalism and Realism

מאמרים (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיזוק הדמוקרטיה, ללא שינוי השיטה, השילוח 5 (יולי 2017)
  • Etat des lieux sur le conflit israelo-palestinien, Diplomatie juin 2017
  • France, Israel and the Jews: The End of an Era? Israel Journal of Foreign Affairs 2015
  • La globalisation et ses ennemis, Tensions et Defis dans le Monde contemporain 2013
  • Managing Energy Risks in the 21st Century, Management & Avenir 2011
  • Fueling Conflicts: Oil and Geopolitical Tensions, Tel-Aviv University 2010
  • The Case for the Jewish State, Israel on Israel 2007
  • Israel a-t-il un projet geopolitique? Herodote 2007
  • Plaidoyer pour l'Etat juif, Outre-Terre 2004
  • From Kippur to Oslo: Israel's Foreign Policy 1973-1993 Israel Affairs 2004
  • Zionism and its Critiques, Jewish Political Studies Review 2003
  • La France vue d'Israel: Illusions perdues, Outre-Terre 2002
  • Septembre 2000-Septembre 2001: Quelle lecon en tirer? Outre -Terre 2002
  • The Third Debate Revisited, Review of International Studies 2001
  • Y-a-t-il une vie apres Oslo? Outre-Terre 2001
  • Israel and the Reform of the UN, Israel Affairs 1998

ניירות מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Improving Accountability and Stability in Israel's Political System (with Avraham Diskin), Kohelet Policy Forum 2016
  • Mali: An Opportunity for Israel, The Begin-Sadat Center for Strategic Studies 2013
  • Ending Oil's Monopoly: The Role of Israel, The Begin-Sadat Center for Strategic Studies 2010
  • Soft Powerlessness: Arab Propaganda and the Erosion of Israel's International Standing, Institute for Policy and Strategy IDC Herzliya 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]