עמעם (חשמל)
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
עַמְעַם (בלועזית: דִּימֶר) הוא רכיב המאפשר שינוי בשטף האור המופק מ גוף תאורה.
עיקרון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות מספר שיטות פעולה של עמעמים:
- עמעם המכיל מעגל חשמלי המשנה את צורת הגל של המתח החשמלי המגיע לנורה, ובכך מוריד או מעלה את עוצמת התאורה. זהו סוג העמעם הנפוץ מסוף המאה ה-20.
- עמעם המוריד ומעלה את המתח החשמלי.
- עמעם המבוסס על נגדים משתנים.
לעמעמים המקובלים מאז סוף המאה ה-20 הנצילות החשמלית גבוהה. בעוד שנגד משתנה מאבד אנרגיה בצורת חום (נצילות נמוכה עד 0.5), עמעם הממתג (מכבה ומדליק לסירוגין) את האנרגיה העוברת דרכו, יכול תאורטית להגיע לנצילות הקרובה ל-1.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים עמעמים במגוון גדלים - החל ברכיב חשמלי, בגודל של מתג תאורה לשימוש ביתי, וכלה במכשירים להספק גבוה, המשמשים באולמות או בתאורת חוץ (למשל לתאורה בתיאטרון או להארה דקורטיבית של בניינים בלילה). עמעמים לשימוש ביתי שמיועדים לנורות ליבון והלוגן, נשלטים לרוב באופן ישיר (ידני), אם כי קיימות גם מערכות בשליטה מרחוק (למשל X10). עמעמים מקצועיים לתאורה פלאורסצנטית, פריקה (HID) ו-LED, נשלטים בדרך כלל באמצעות מערכות בקרה דיגיטליות (כגון DALI [ראשי תיבות של Digital Addressable Lighting Interface]) או אנלוגיות (0-10V).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד העמעמים הראשונים היה ה-"Safety Dimmer", שיוצר ב-1890 על ידי הממציא האמריקאי גרנויל וודס (Granville Woods). עמעמים שהיו קיימים קודם לכן היו בלתי אמינים ונטו להישרף.
בראשית הדרך נשלטו העמעמים ידנית באמצעות מתגים גדולים. אופן הפעלה זה חייב מעבר של מלוא ההספק החשמלי דרך העמעם - מה שלא תמיד היה נוח ולעיתים אף מסוכן, במיוחד בעמעמים של ערוצים רבים בהספק גבוה, שניתן היה למצוא, למשל, במועדוני בילוי או בתיאטראות. עם התחלת השימוש בעמעמים מבוססי טרנזיסטור נכנסו לשוק מערכות אנלוגיות לשליטה-מרחוק (בדרך כלל בתקן 0-10V), אשר אינן קשורות להספק המעומעם ולכן צורכות הספקים נמוכים יותר, מסוכנים פחות, ובהתאם גודלן הפיזי הצתמצם משמעותית. גם במערכות אלו כל עמעם משתמש בחוט פיקוד נפרד (אך בעל קוטר קטן בהרבה), דבר שמצריך חיווט חשמלי לעמדות בקרה של התאורה. רוב מערכות הבקרה שמותקנות מראשית המאה ה-21 משתמשות בפרוטוקולי בקרה דיגיטליים (למשל DMX) לשליטה במספר רב של עמעמים וציוד נוסף באמצעות כבל פיקוד יחיד.
ב-1961 המציא ג'ואל ספירה (Joel Spira), מייסד חברת "Lutron Electronics", את העמעם הראשון המבוסס על התקן מצב-מוצק. עמעם זה התבסס על מיתוג הזרם (כיבוי והדלקה) בתדר 120 הרץ (פעמיים תדר רשת החשמל בארצות הברית), חסכוני באנרגיה וניתן להתקינו בקופסה של מפסק בקיר.
