עמק השלום

עמק השלום
Lotem in Emek Hashalom (1).JPG
מידע כללי
סוג חווה חקלאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רמות מנשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°37′44″N 35°06′03″E / 32.62897222°N 35.10083333°E / 32.62897222; 35.10083333
www.lotem.net?page_id=62
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Emeq haShalom.JPG

עמק השלום הוא חווה הנמצאת בתחום רמת השניים (מכונה גם עמק השניים) באפיק נחל השופט באזור רמות מנשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמק השלום התגוררו מאז 1960 שני גרמנים מכת "אוהבי ישראל", השופט ד"ר אוסקר אדר וחברו אדריאן, אחרי שרכשו את חלקת האדמה, שתלו, זרעו ונטעו. בניגוד לבעלי נכסים אחרים הם הציבו במקום שלט גדול שבו נכתב "הכניסה מותרת", והזמינו מטיילים ביערות מנשה להיכנס לשבת, לאכול ולקטוף פירות.

ב-1964 הצטרף למקום חוקר תנ"ך אוסטרי בשם הרמן בצנר מקהילת "ידידי אנוש" שהאמינה שסוף העולם היה אמור להגיע לקראת סוף המאה ה-20, עמק השלום הקרוב למגידו (היא ארמגדון) נראה לו כמקום הולם לקדם את מלחמת גוג ומגוג.

במהלך התקופה עזב אדריאן את המקום.

ב-1967 ד"ר אדר התגייר, עזב את המקום ועבר לירושלים. בצנר נותר לבד והמשיך לעבד את החווה, מדי תקופה היו מגיעים למקום צעירים, בעיקר מגרמניה, לעזור לו.

ב-1972 הצטרף לחווה יוסף אלישע (יוזף שמידט) מצ'כיה, והשניים המשיכו במסורת קבלת הפנים.

לעת זקנה תרמו השניים את המקום למועצה האזורית מגידו וציוו את המקום לפעילות אשר תתרום לעם ישראל ולנזקקים ותשמור על הצביון האקולוגי של המקום.

ב-2000 נפטרו אלישע ובצנר.

את השטח קיבלה עמותת "לטם", המסייעת לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים לצאת לטבע.

ב-2020, השדות החקלאיים של רמת השניים, שם עמק השלום נמצא, עמדו מול אפשרות הריסה עבור בנייה של כ-3,000 יחידות דיור עבור הרחבת העיר יקנעם עילית.[1] בין ראש עיריית יקנעם עילית, סימון אלפסי, לבין ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, מתנהל מאבק משפטי וציבורי בעניין זה, שכן כל אחד מהם תובע את השטח לעצמו ומייעד לו שימוש שונה.[2] שני הצדדים מעוניינים לפתח באזור, אלפסי את עירו וחולבסקי את מושב עין העמק ושאר המושבים והקיבוצים הסמוכים, וההחלטה בעניין ניתנה לשרת הפנים איילת שקד,[3] שהחליטה להותיר את שטח עמק השלום כשטח טבע לרווחת הציבור.[4]

שלט לכיוון עמק השלום

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילנה קוריאל, הקרב על עמק השלום: בנייה מול טבע, ynet, ‏13 בספטמבר 2020
  2. ^ דרור פויר, באחד המקומות הכי יפים בארץ מתנהל הקרב הנדל"ני הכי סוער שיש, כלכליסט, 20 בפברואר 2021
  3. ^ ראש עיריית יקנעם בפגישה עם שרת הפנים ואנשי מינהל התכנון, מרכז העניינים, 16 בדצמבר 2021
  4. ^ אשכנזי, שני (2022-02-16). "איילת שקד עוצרת את התוכנית לבנות בעמק השלום". Globes. נבדק ב-2022-02-16.