עמק השלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמק השלום הוא חווה הנמצאת בתחום רמת השניים (מכונה גם "עמק השניים") באפיק נחל השופט באזור רמות מנשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמק השלום התגוררו מאז 1960 שני גרמנים מכת "אוהבי ישראל", השופט ד"ר אוסקר אדר וחברו אדריאן, אחרי שרכשו את חלקת האדמה, שתלו, זרעו ונטעו. בניגוד לבעלי נכסים אחרים הם הציבו במקום שלט גדול שבו נכתב "הכניסה מותרת", והזמינו מטיילים ביערות מנשה להיכנס לשבת, לאכול ולקטוף פירות.

ב-1964 הצטרף למקום חוקר תנ"ך אוסטרי בשם הרמן בצנר מקהילת "ידידי אנוש" שהאמינה שסוף העולם היה אמור להגיע לקראת סוף המאה ה-20, עמק השלום הקרוב למגידו (היא ארמגדון) נראה לו כמקום הולם לקדם את מלחמת גוג ומגוג.

במהלך התקופה עזב אדריאן את המקום.

ב-1967 החליט ד"ר אדר להתגייר, עזב את המקום ועבר לירושלים, בצנר נותר לבד והמשיך לעבד את החווה, אם כי מידי תקופה היו מגיעים למקום צעירים, בעיקר מגרמניה, לעזור לו.

ב-1972 הצטרף לחווה יוסף אלישע (יוזף שמידט) מצ`כיה, והשניים המשיכו במסורת קבלת הפנים הלבבית.

לעת זיקנה תרמו השניים את המקום למועצה האזורית מגידו וציוו את המקום לפעילות אשר תתרום לעם ישראל, לזקוקים לעזרה ותשמור על הצביון האקולוגי של המקום.

אלישע התאבד ובצנר מת בגיל 99, שניהם בשנת 2000.

את השטח קיבלה עמותת "לטם", המסייעת לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים לקחת חלק בחוויית היציאה לטבע.

העמק הזה נמצא היום בסכנת הכחדה בגלל תוכניות ההרחבה של יקנעם עלית.

שלט לכיוון עמק השלום

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לטם בעמק השלום בוויקישיתוף

קואורדינטות: 32°37′44.3″N 35°06′03.0″E / 32.628972°N 35.100833°E / 32.628972; 35.100833