עמק יזרעאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העמק במבט מהמוחרקה
עמק יזרעאל, כפי שנראה מנצרת עילית.
קובץ:YizraelFog.JPG
ערפל בעמק מגידו

עמק יזרעאל הוא בקעה גדולה הנתחמת על ידי הרי הגליל התחתון בצפון והרי השומרון בדרום ונמשכת ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני. בערבית מכונה העמק "עמק בן עאמר" (مرج بن عامر מרג' בן עאמר) או "מישור זרעין" (سهل زرعين סַהְל זִרְעין).

היסטוריה

עמק יזרעאל היה חבל ארץ חשוב ברוב התקופות הודות לדרך הנוחה שהוא מאפשר בין מישור החוף לבקעת הירדן, דרך זו הייתה המשכה של "דרך הים" למן המאה ה-15 לפני הספירה.

בתקופת התנ"ך נתחמה הדרך על ידי הערים מגידו ויזרעאל ובעמק התרחש סיפורה של דבורה הנביאה וסיסרא. בתקופת שבטי ישראל התחלק העמק בין נחלותיהם של שבט יששכר, שבט זבולון, שבט נפתלי ושבט אשר, בתקופת מלכי ישראל היה העמק מחוז חשוב ואחאב אף הקים בו את ארמון החורף שלו.

במהלך התקופה ההלניסטית ירדה חשיבותו של העמק בעקבות התפתחותה של "דרך החוף" על חשבון "דרך הים" וככל הנראה בתקופת הרומאים החל האזור להתכסות בביצות. בעקבות הביצות וההצפות בעמק ההתיישבות בו פחתה והאזורים היחידים שנותרו מיושבים ומעובדים הם שולי העמק.

ההתיישבות המחודשת בעמק החלה באמצע המאה ה-19. בעמק התיישבו גרמנים טמפלרים שגורשו מהארץ במלחמת העולם הראשונה. בתחילת המאה ה-20 החלו מוסדות ציוניים לרכוש אדמות בעמק מן הערבים. היישוב היהודי הראשון שעלה על הקרקע בעמק היה מרחביה שהוקמה ב־1911 על בסיס הכפר הערבי "פולה". על המתיישבים הראשונים בעמק הוטלה המשימה של ייבוש הביצות. עם סיום מלחמת העולם הראשונה התחדשו המאמצים לרכוש קרקעות בעמק וב-1921 הוקמו נהלל ועין חרוד ולאחריהם עוד עשרות יישובים על הקרקעות החדשות שנרכשו והוכשרו.

גאוגרפיה

עמק יזרעאל נתחם על ידי עמק זבולון ומפרץ חיפה במערב, הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח והכרמל ורמות מנשה בדרום. הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים - בקעת מגידו ועמק חרוד, בנוסף לאלו גם בקעת כסולות וחבל תענך מהווים שלוחות של העמק ממזרח.

בקעת מגידו

בקעת מגידו היא הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל, צורתה כמשולש בין הכרמל, הרי השומרון והר תבור ושטחה כ-380 קמ"ר. הבקעה מנוקזת על ידי נחל קישון אל מפרץ חיפה. הקרקע שטוחה ואטומה ומורכבת ברובה מאדמת סחף - תנאים אלו היוו בעבר קרקע פורייה להתהוות ביצות ושטפונות עד להקמת מפעלי הניקוז עם תחילת ההתיישבות בעמק בתחילת המאה ה-20. אל בקעת מגידו מצטרפים בקעת כסולות מצפון וחבל תענך מדרום.

גאולוגיה

לפני השבר הסורי אפריקני, הרי השומרון, הרי נצרת והרי הגליל היו מחוברים ברצף לגוש אחד. חלק מהאנרגיה של השבר התפזרה מערבה באזור הכנרת, מעמיעד בצפון ועד בית שאן בדרום, קרעה את השטח ההררי, ויצרה שברי משנה נוספים ממזרח למערב בניצב לשבר הראשי. השברים המזרחיים מצפון לדרום הם: בקעת גנוסר, בקעת ארבל, בקעת יבנאל, ועמק בית שאן, כאשר ביניהם מהוים כעדות אילמת אזורים מוגבהים כמו הר ארבל, הר תבור, גבעת המורה, הר תורען, הר נטופה ועוד. עדות נוספת לשבר היא תלילותו של הגלבוע שניצב כמו קיר, ותוחם את עמק בית שאן מדרום.

שיוך מוניציפלי

במסגרתה של המועצה האזורית עמק יזרעאל נמצאים מרבית יישובי העמק, והיא כוללת 15 קיבוצים, 15 מושבים, 6 יישובים קהילתיים ושני כפרי מיעוטים. במזרח (למרגלות גבעת המורה ועליה) מצויה העיר עפולה, המנוהלת על ידי עירייה משלה. יישובי עמק חרוד וחבל תענך משתייכים למועצה אזורית הגלבוע. יישובים הנמצאים למרגלות רמות מנשה משתייכים למועצה אזורית מגידו.