עמק סאנור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
עמק  |
| נתונים ומידות | |
| גובה | כ-350 מטר |
| מיקום | |
| מיקום | צפון השומרון |
| קואורדינטות | 32°21′33″N 35°17′11″E / 32.359258°N 35.286331°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   עמק סאנור | |
  | |
עמק סאנור (בערבית: مرج صانور. בתעתיק לעברית: מרג' צאנור) הוא עמק בצפון השומרון, בגובה של כ-350 מטרים מעל פני הים.
גאוגרפיה וטופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו המרבי של העמק הוא כ-7.5 קילומטרים ורוחבו המרבי הוא כ-3.5 קילומטרים. הגובה הממוצע בעמק הוא בין 350 ל-360 מטרים מעל פני הים, כאשר הנקודה הגבוהה ביותר היא 370 מטרים והנמוכה ביותר היא 348 מטרים. מכל עבר, מקיפים את העמק הרים וגבעות בטווח גבהים מ-450 מטרים מעל פני הים ועד להר חורייש שגובהו 764 מטרים מעל פני הים. ישנן חמש כניסות לעמק.
שטחו הכולל הוא כ-20 קמ"ר. אגן הניקוז שלו משתרע על פני כ-55 קמ"ר, שרובו נמצא בנפת ג'נין, וכ-2 קמ"ר משתרעים לתוך נפת טובאס.
עמק סאנור גובל בהרי קבטיה מצפון, בגבעות א-זאוויה ממערב וברמות מושייריף מדרום.
את העמק תוחמים מדרום מזרח הכפרים ג'ודידה וסיריס, מדרום העיירה מיית'לון, מדרום מערב הכפר סנור, ממערב הכפר א-זאוויה, מצפון מערב הכפר ג'רבא, מצפון הכפר מסיליה, ומצפון מערב הכפר סיר.
העמק נמצא בשטח A.
אגם עונתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמק סאנור ממוקם כ-10 ק"מ מדרום לג'נין והוא מפורסם באדמתו הפורייה. יש בו בארות מים לגידול ירקות ושטחו הוא כ-16,000 דונם. בחלק מהשנים, בדרך כלל בין דצמבר לאפריל, העמק מתמלא במים ונוצר בו מעין אגם, מכיוון שאין לאגן מוצא לניקוז. בדרך כלל הוא מוצף כאשר כמות הגשמים גבוהה מ-600 מילימטרים בשנה. בשנים מסוימות, מי גשמים גורמים לנזקים משמעותיים עקב הצפות של חלק גדול מאדמות העמק, מה שגורם לשיבוש עונת החקלאות ולהתפשטות חרקים ומכרסמים.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרופ' אדם זרטל, שערך את סקר הר מנשה, הציע שעמק סאנור היה שטחה של משפחת מִלכה (אחת מבנות צלפחד) משבט מנשה הישראלי בתקופת הברזל. הוא גם הציע שח'ירבת חייבר, אתר ארכאולוגי ותל הממוקם על גבעה המשקיפה על מיית'לון, שימשה כבירת שטחה של משפחת מִלכה בתקופת הברזל.[3]
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר העמק מתמלא במים הוא הופך למוקד משיכה תיירותי בשל המבקרים הרבים הנוהרים אליו מהכפרים הסמוכים וממקומות נוספים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Zereini, 2013, p. 72
- ^ Zertal, 2004, p. 36
- ^ Zertal, Adam (2004-01-01), "Geographical and Historical Identifications", The Manasseh Hill Country Survey, Volume I: The Shechem Syncline (באנגלית), Brill, p. 74, doi:10.1163/9789047413523_009, ISBN 978-90-474-1352-3, נבדק ב-2023-06-04
| אתרים בשומרון | ||
|---|---|---|
| צפון השומרון | תל דותן • עמק דותן • עמק סאנור • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים • שומרון • יער שקד | 
|
| מרכז השומרון | בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • עיינות בידאן • הר כביר • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר • קבר השייח' סלמאן אל-פארסי • ח'רבת א-סג'רה • ח'רבת מורד | |
| מערב השומרון | המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה • ח'רבת חודש | |
| מזרח השומרון | מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • שמורת נבי נון • חורבת עורמה • בריכת אירוס השומרון • מצפה אילן (אלון מורה) • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא | |
| דרום השומרון | קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • מעיין אייל • ח'רבת סמארה • יקב טורא | |