עמרי שרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמרי שרת
עמרי שרת, 2020
עמרי שרת, 2020
לידה 25 באוקטובר 1989 (בן 34)
גִּבְעָתַיִם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, תיכון שמעון בן צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמרי שרת (נולד ב-25 באוקטובר 1989) הוא משורר ויוצר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרת נולד בגבעתיים לאריה, מהנדס בניין, ורותי, אדריכלית. בצבא שירת בחיל חימוש ולאחר מכן עבר לחיל האיסוף הקרבי.

סיים תואר ראשון בלשון ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. למד בתוכניות המצטיינים של בית הספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. הוא דוקטורנט למקרא באוניברסיטה העברית. שימש כעוזר הוראה במקרא ובעברית מקראית, וכיום עוזר מחקר לפרופסור ברוך שורץ.[1] הוא בין מקימיו של בית המדרש העברי, בית מדרש ירושלמי וקהילתי ללימוד מעמיק בתחומי הרוח. הוא מרצה, והרצה בין היתר בכנס החברה למדעי היהדות בסן דייגו, בשנת 2019, על מחקרו בנושא תאולוגיית המקדש בתקופת שיבת ציון.

שרת עוסק גם בניקוד ספרי שירה וכתבי עת. בין היתר ניקד את ספריהם של המשוררים ישראל דדון, שרי שביט ועמנואל יצחק לוי.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרת החל לכתוב בגיל 15. את שירו הראשון "משקע" פרסם בעיתון "הארץ". את ההשראה לשיריו הוא שואב בין היתר ממקורות יהודיים, ואותם הוא משלב בשיריו.[2]

שיריו פורסמו בעיתונות ובכתבי עת רבים, בהם "הארץ", "הו!",[3] "משיב הרוח" ו"עיתון 77". הוא מופיע גם בערבי שירה רבים. הוא הקריא משיריו בין היתר בתוכנית הרדיו "ברית מילה" בהנחיית שלומי חתוכה.[4]

הוא ערך את גיליון ע"ב של כתב העת "משיב הרוח": "לפני ולפנים - שירים על ספר ויקרא".[5]

שיריו התפרסמו בין היתר באנתולוגיה "קצה הנפש", אנתולוגיה על שירי מצוקות נפש, שערכו גל נתן ואמיר סומר. הוא פרסם את המסה "על חוט העלילה ועל חוט החיים" בכתב העת "הו!" בשנת 2020, בגיליון "מהי ספרות". טורים לשוניים שלו פורסמו גם באתר "929 - תנ"ך ביחד".[6]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו "אל תעשה מזה עניין" יצא לאור בשנת 2019 בהוצאת מוסד ביאליק, במסגרת סדרת "כבר" בעריכת ליאת קפלן.[7] הספר זכה לביקורות חיוביות.[8] על שיריו שהתפרסמו בספרו זכה בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם לשנת תשע"ו[9] ובפרס רחל נגב לשירה לשנת תשע"ז.[10] ספרו זכה במלגת בוסתן לשנת 2021.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמרי שרת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמרי שרת, עמוד אישי, בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח
  2. ^ צביה ליטבסקי, המוסך מוסף לספרות, מקדש מעט: על "אל תעשה מזה ענין" לעמרי שרת, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 17.06.2020
  3. ^ כתב העת הו! ראו לדוגמה: גיליון מס' 10
  4. ^ עמרי שרת: "האנושות מנסה לפצח את חידת היותנו כאן, וזו זכות מופלאה להשתתף בשיחה הזו", שלומי חתוכה: ברית מילה, ראיון עם עמרי שרת לרגל צאת ספרו
  5. ^ משיב הרוח: גיליון עב – לִפְנַי וְלִפְנִים – שירים על ספר ויקרא בעריכת עמרי שרת והדס שחם זוננפלד
  6. ^ עמרי שרת, 929 תנ"ך ביחד
  7. ^ זה מכבר - אתר סדרת "כבר"
  8. ^ אלי הירש, "והיה העפר לאדם", ידיעות אחרונות, 7 לילות – ספרות, כ"ד בחשון תש"ף, 22 בנובמבר 2019, עמ' 21
  9. ^ הוכרזו הזוכים בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית לשנת תשע"ו, 22 בדצמבר 2016, משרד התרבות והספורט
  10. ^ שמואל מוניץ, המרד השקט מול ההתבטלות: קריאה בשיר “מרד” של עמרי שרת, באתר "יקום תרבות", 19 בינואר 2021
  11. ^ בואו להכיר את עמיתי המחזור החמישי של תוכנית "בוסתן", דף תרבות הספרייה הלאומית, אתר הספרייה הלאומית