עמרם יונגרייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב עמרם יונגרייז (תרע"ה - י"א בטבת תשל"ג, 19151972), היה רבה של אזור בין השנים תשי"ד-תשל"ג, ומחבר ספר תפארת עמרם.

באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בג'נג'ש (דינדיש) בהונגריה, לרב אשר אנשל יונגרייז, רב העיר ומחבר "שמור וזכור". אחיו הוא הרב משה נתן נטע יונגרייז, אב"ד טוקאי, שנספה בשואה. למד בעיירה פאפה אצל הרב יעקב יחזקיה גרינוולד ("ויגד יעקב"). נסמך לרבנות בידי הרב יהונתן שטייף.

לאחר השואה, החל משנת תש"ו, שימש כרבה של ג'נג'ש במקום אביו. באותה עת דאג לריפוי ניצולי שואה.[1] וכן עסק בהתרת עגונות.[2] החל מתש"ח שימש כרב "קהל יראים" בבודפשט.[3]

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשי"ג עלה ארצה והחל משלהי תשי"ד (1954) ועד לפטירתו בתשל"ג שימש כרב של אזור (אז, לעיתים: יאזור).

לפי ספר הציונות הדתית,[4] הרב יונגרייז תמך בתנועת המזרחי. נציג המזרחי הצביע בתשי"ד בעד בחירתו לרבנות. כן דווח על שיעוריו הקבועים בבית הכנסת הפועל המזרחי במקום.[5]

אומנם בעיתון חרדי נאמר כי "לחם במסירות נפש נגד אלו שרצו להנהיג פשרות וקולות שונות אשר לא שערום אבותינו באיזה עניינים".[6] כמו כן, לצד רבנים נוספים הוא חתום על חידוש הפרדת הקהילת בהונגריה.[7]

הרב יונגרייז נפטר בפתאומיות, בהיותו כבן 57, בשבת בבוקר, י"א בטבת תשל"ג (1972).[8]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי השואה נישא להינדא, בתו של הרב דוב בער קליין אב"ד אויהל. בנו היחיד, ר' אשר אנשיל, היה בן 13 בעת פטירתו. בנו הקים בלונדון בית מדרש על שמו: "תפארת עמרם".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ד יצא לאור ספר ליקוטים מתורתו: "תפארת עמרם".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עלי זיכרון יג, תשע"ו, עמ' סא-סב
  2. ^ עזרה בזיהוי חתימות - עמוד 14 - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
  3. ^ בן ציון יעקובוביץ, זכור ימות עולם ג, בני ברק תשס"ד, עמ' שצח
  4. ^ חלק א, ירושלים תשל"ז, עמ' 463
  5. ^ הצופה, י' כסלו תשכ"ח
  6. ^ 'הגה"צ רבי עמרם הלוי יונגרייז', מאורות אשר יז, חנוכה תשע"ג, עמ' 4
  7. ^ המבשר 278, ד' ניסן תשע"ד, עמ' יג
  8. ^ 'הרב עמרם יונגרייז איננו', המאור רח [כה,ב], כסלו-טבת תשל"ג, עמ' 38