עמרם לוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נראה כמו דף הנצחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עמרם לוק
Amram Louk.jpg
לידה 19 באוגוסט 1932
י"ז באב ה'תרצ"ב
טנג'יר, מרוקו מרוקומרוקו
פטירה 7 בנובמבר 2012 (בגיל 80)
כ"ב בחשוון תשע"ב
בית שמש, ישראל ישראלישראל
ראש מועצת בית שמש
19671978
(כ־11 שנים)

עמרם לוק (19 באוגוסט 1932, י"ז באב ה'תרצ"ב7 בנובמבר 2012, כ"ב בחשוון תשע"ב) היה ראש מועצת בית שמש בשנים 19671979.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמרם לוק נולד בטנג'יר שבמרוקו. הוריו, רחל לבית אלמליח וניסים, קראו לו על שם עמרם בן דיוואן.

בתחילת שנות ה-50 היה פעיל בתנועת הנוער הציוני בטנג'יר. סיים את לימודיו התיכוניים בגמנסיה צרפתית. למד שנתיים פילוסופיה וספרות אולם הפנה את פעמיו למנהל הצבורי. עבד במשך תקופה קצרה כסגן מנהל סוכנות לספנות בינלאומית ושימש במשך חמש שנים כמזכיר כללי של חברת ייבוא-ייצוא בבעלות ליאון בנגואליד, נשיא הקהילה היהודית בטנג'יר.

לוק שימש כשחקן ובמאי בתאטרון היהודי בעיר. נטל חלק פעיל בחיים התרבותיים והחברתיים בקרב 3 הקהילות היהודיות, הצרפתיות והספרדיות בעירו במסגרת תחנת הרדיו "קול טנג'יר" ובמסגרת התאטרון היהודי בטנג'יר שהעלה הצגות באופן קבוע באותן שנים.

לאחר שביקר בארץ כתייר ב-1954, חזר לטנג'יר והחל בפעולות בעלות אופי ציוני בקרב הנוער היהודי. בשל השינויים המדיניים אשר חלו במרוקו ובסטטוס הבינלאומי של טנג'יר החליטה משפחתו לעלות ארצה. עמרם סרב לקבל על עצמו תפקיד בכיר בחברה כלכלית בקראקאס שבונצואלה ועלה לישראל עם משפחתו באוגוסט 1956, לאחר שהות של חודשיים במחנה עולים במרסיי, כשהוא בן 24.

לוק עלה לארץ ישראל בשנת בשנת 1956 באניה נגבה והגיע עם משפחתו למעברת הרטוב.

בעת הגעתו ארצה הופנה עמרם לוק ישירות למעברת הרטוב בבית שמש, שם התגורר עם משפחתו כשנה. על אף פניה מיוחדת מהקונסוליה הישראלית בגיברלטר אל הסוכנות היהודית בדרישה להעבירו לריכוז עירוני, התעקש עמרם לוק להשתקע במקום.

למרות שבידיו הייתה הזמנה אישית ממנהל תאטרון הקמרי בתל אביב, ויתר גם על קריירת משחק ובחר בבניית הארץ כפועל בחקלאות בניין ובעבודת סיקול סלעים לשם סלילת כביש ירושלים-תל אביב. בשל גלי העליה הרבים לבית שמש באותה שנה וההתקהלויות הרבות, לרבות הפגנות ליד משרדי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית במקום, לא הצליח לקבל אישור נציג הסוכנות ללימודי השפה באולפן ולפיכך נאלץ ללמוד את השפה בכוחות עצמו. לאחר מספר חודשים, משנת 1957 עד לשנת 1959 שימש כמורה ללימודי השפה העברית, כעובד בנק הפועלים בע"מ וכפקיד ראשי ומנהל חשבונות במפעל לסריגה בע"מ מטעם תיעוש לאזורי הפתוח.

תכניית הצגת ירמיהו בתאטרון היהודי בטנג'יר


פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 הקים רשימה עצמאית שהתמודדה למועצת העיר בית שמש.

בשנת 1959 מונה לסגן ראש מועצת בית שמש, כשהופקדו לידיו סמכויות לנהול מחלקת החינוך והתרבות, ראשות שירותי מגן דוד אדום ואגוד ערים לכבאות.

בשנת 1962 הצטרף למפלגת העבודה וייצג אותה בבחירות למועצת עיירת בית שמש, ובאותה שנה נשא לאשה את ניקול לבית נקש.

כמועמד מטעם "המערך" לראשות המועצה בבחירות של 1965, ועל אף שרשימתו צברה מספר קולות גדול יותר יחסית מכל רשימה מפלגתית אחרת, נאלץ לשבת עם חברי מפלגתו באופוזיציה מוניציפלית במשך כשנתיים. לאחר פיזורה של המועצה על ידי משרד הפנים ומנוי מועצה ממונה לניהול תקין של ענייני העיר, נבחר עמרם לוק, מיד עם חזרתו משירות מילואים במלחמת ששת הימים, ליו"ר המועצה באוגוסט 1967, כשהרכב הנהלת הרשות מושתת על קואליציה רחבה ויציבה.

בין השנים 1967–1979 כיהן כראש מועצת בית שמש.

בשנת 1983 הקים והוביל את אגף שיקום שכונות במפלגת העבודה.

בשנים 19901993 שימש כראש שליחי הסוכנות היהודית בדרום אמריקה.

עמרם לוק כתבה בואנוס איירס.pdf


עקרי פעילות בבית שמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת מפעל "טורבומקה", מנועי בית שמש, אשר החל בשנת 1969 בייצור ושדרוג מנועי סילון. המפעל פעיל עד היום, הורחבו גבולות העיירה, הוקמה שכונת גבעת שרת, שכונות חדשות של בנה-ביתך, שכונת הגפן, סופח אזור התעשייה הצפוני, נפתח סניף בנק הפועלים הראשון, הוקמו בתי הספר "שייבר" ו"פירסט", הספרייה העירונית, בריכת השחייה העירונית, מועדון קשישים, מועדון לחיילים משוחררים, קונסרבטוריון, תיאטרון קהילתי ומבנים רבים נוספים. לוק הוביל את בית שמש ממעברה לעיירה ובנה את התשתית החברתית, התרבותית והכלכלית של העיירה הצומחת לעיר.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא את ניקול לאשה בשנת 1962. רוב משפחתו המורחבת, על ששת ילדיו, עדיין מתגוררת באיזור בית שמש.

עמרם לוק נפטר בבית בו התגורר בבית שמש בשנת 2012, בגיל 80, ונקבר בבית העלמין בבית שמש.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיר פרץ בטקס הסרת הלוט מעל כיכר עמרם לוק בבית שמש

בחודש נובמבר 2019 הוכרזה כיכר על שם עמרם לוק בכניסה לעיר בית שמש.