ענבי הגפן בענבי הגפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ענבי הגפן בענבי הגפן (דבר נאה ומתקבל), היא אמרת חז"ל שנשתרשה בשפה העברית המתארת שידוך הולם בין גבר לאישה.

בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד האמרה הוא בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד א': "תנו רבנן, לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם. משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל". ואילו לפי פירוש המהרש"א, האמרה מכוונת גם כלפי זווג בת כהן עם גבר כהן.[1]

המשמעות המילולית של הביטוי היא הרכבת זמורה משיח גפנים משובח ("ענבי גפן") בכנה משיח גפנים משובח, והאמרה מציינת שהכלאה זו מניבה פרי מוצלח - "דבר נאה ומתקבל".

מופע נוסף של הביטוי קיים גם בילקוט שמעוני פרשת יתרו: "נשא אדם בת תלמיד חכם סוף שיהו בניו תלמידי חכמים. משלו משל ענבי הגפן בענבי הגפן" יש שפירשו את הביטוי כרומז על צאצאים מוצלחים מן זיווג ראוי שכזה, משום שכשם שתולדותיו של הגפן, קרי היין זוכה לברכה משל עצמו, המשמשת לרוב בטקסים דתיים, כך ראויים בניהם של אלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי המצוין בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף מד עמוד א שבנותיו של רב חסדא (שהיה כהן) לא נישאו לכהנים; "..עיר אחת הייתה בארץ ישראל וגופנית שמה שהיו בה שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים זוגות אחיות כהנות ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא ואע"ג דאינהי הוו כהנתא אינהו לא הוו כהני" ופי' המהרש"א שם, וז"ל "שהיו מדקדקים כ"כ ביחוס שכהן ישא כהנת, כדאמרינן פרק אלו עוברין 'בת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה'. ואפשר שלכך נקרא העיר 'גופנית' על שם אשתך כגפן פריה וגו' כענבי הפן בענבי הגפן"