ענבל לורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענבל לורי
לידה 17 בספטמבר 1976 (בת 47)
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ענבל לורי ב"השנים הכי יפות"

ענבל לורי (נולדה ב-17 בספטמבר 1976) היא שחקנית, תסריטאית, אימפרוביזטורית ומורה לאימפרו ישראלית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענבל לורי נולדה בירושלים וגדלה בשכונת ארמון הנציב, היא הבת הבכורה במשפחתה ולה אח ואחות צעירים ממנה. היא בוגרת בית הספר לאמנויות בירושלים במגמת תיאטרון (1994). לורי הייתה חברת גרעין "דיוניסיאה". בנח"ל בקיבוץ צאלים, שירתה בצה"ל כמפקדת כיתה, סמלת מחלקה ומש"קית הסברה.

בתום שירותה הצבאי החלה לורי ללמוד בסטודיו למשחק ניסן נתיב (2000-1997). כבר בתקופת לימודיה בניסן נתיב התחילה להופיע בערבים בברים בירושלים במופע המערכונים של קבוצת "החצילים", מופע שאותו כתבו וביימו חברי הקבוצה.

במרץ 2001 עברה לורי לגור בתל אביב והופיעה בתמונע עם להקת אימפרוביזציה בשם "למה אלפקה". ב"למה אלפקה" הכירה את מולי שולמן, שנהפך לשותף שלה במופע דואט מאולתר בשם Three Falling, יחד הם טסו לפסטיבלים בליובליאנה בסלובניה, אמסטרדם שבהולנד ובשלב מסוים צירפו לקבוצה את השחקנים רועי צדוק ואלון נוימן ואת די ג'יי מרציאנו (איתמר צור). במרץ 2012 הוזמנה לורי לברלין להופיע ולהעביר סדנה במסגרת פסטיבל האימפרוביזציה בעיר.

ב-2002 למדה לורי בבית הספר לכתיבה של יובל המון, בו כתבה את המחזה "עד שירתח", שזכה בפסטיבל "פותחים מסך" בבית ליסין ולורי קיבלה עליו מלגה. אחר-כך כתבה את המחזה "היום נחיה!", שעלה בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא ולורי גילמה את התפקיד הנשי הראשי. היא זכתה במלגת מקרן שרת אמריקה ישראל במחזאות על המחזה "קובה".

ב-2004 לורי כתבה וביימה ביחד עם הבמאי ג'וש פדאם את "גדוד העלייה", סרט תיעודי דובר עברית ורוסית. הסרט עוסק בעולים מחבר העמים בעליה של שנות ה-90 שלא נתנו להם להתגייס לצה"ל, לכן הם הקימו גדוד משלהם ושמרו על התנחלויות. הסרט הוקרן בערוץ "יס דוקו" בכבלים ובפסטיבל הסרטים בחיפה.

ב-2007 כתבה לורי את הצגת היחיד "האשה שיכולתי להיות" שעלה לראשונה במסגרת התיאטרונטו. לורי זכתה בפרס קיפוד הזהב 2008 בקטגוריית "מבצעת השנה" על ביצועיה בהצגה. המחזה עוסק בבחורה שמגיעה לגיל שלושים, מבינה שהיא כישלון ומאשימה בכך את ארבע הנשים הדומיננטיות במשפחתה: סבתה שלא מבינה מדוע נכדתה לא נשואה עם ילדים, אמא אנרכיסטית, אחות פוסט-פמיניסטית ודודה מיזנתרופית. לקראת יום הולדתה, גיבורת המחזה הולכת "לסגור חשבון" עם ארבע הנשים, לורי מגלמת את כל חמש הדמויות. "האשה שיכולתי להיות" אינו מחזה אוטוביוגרפי, אלא מבוסס על צדדים באישיותה של לורי שפותחו לכדי פרסונות נשיות בעלות אג'נדה ברורה. זהו מפגן של דמויות נשיות חזקות. את המחזה ביים וערך שמוליק לוי ("קצרים"), שגם נתן להצגה את שמה ואת כותרת המשנה שלה "קומדיה עצובה". את העבודה עם לוי מגדירה לורי כאחד הניסיונות המשמעותיים בקריירה שלה. לורי הופיעה עם ההצגה באמסטרדם ובבולגריה.

לורי כתבה דיאלוגים לסדרות ותוכניות הטלוויזיה "האלופה 2", "בובות", "שחק אותה סשו" ו"דני הוליווד".

ענבל לורי חברה בתיאטרון האינקובטור, במסגרתו מועלה החל מ-2010 מזה ארבע עונות המופע "פרה שחוטה". המופע מתבסס על רעיון של השחקן היוצר יאיר להמן שפותח בשיתוף האינקובטור ובית אבי חי. בסדרת המופעים "נשחטת" בכל שבוע פרה קדושה אחרת מהתרבות היהודית, כגון אלוהים, שבת, סקס, ועוד על ידי עיסוק קומי ועם זאת מעמיק בפינות האפלות של כל נושא, העובדות שפחות מדברים עליהם, במיתוסים שאפשר וכדאי לנפץ וכולי. שחקני המופע משחקים, כותבים ומביימים בעצמם. העבודה על "פרה שחוטה" הביאה את לורי ללמוד במכללת "עלמא בית לתרבות עברית" בשנים 2010-12.

מאז שנת 2010 ענבל לורי משחקת בהצגה "מר קולפרט" המוצגת בתיאטרון תמונע, בבימויו של מולי שולמן ואף זכתה בפרס קיפוד הזהב לאותה שנה בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר.

החל משנת 2010 לורי מלמדת אימפרוביזציה לשחקנים מקצועיים וללא שחקנים. היא לימדה בירושלים, בתל אביב וכן נתנה סדנאות בעולם.

בין השנים 2004-5 הנחתה לורי את התוכנית "לכו חפשו". השידור החי של ערוץ לוגי לצד אודי גוטשלק.

ב-2011 לורי שיחקה ב"השנים הכי יפות", סדרת טלוויזיה שהוקרנה ברשת, אותה כתבו ירון ניסקי ודורון צור. בסדרה גילמה לורי את מיס בדלאק - המורה העיראקית לאנגלית. את ניסקי וצור פגשה לורי לראשונה בסדרה מ.ק. 22 (רשת ביפ) שם שיחקה את קולה של החיילת הנכה מיכל ועוד שלל דמויות.

בשנת 1998 דיבבה בסדרה המצוירת ׳המופע של לולו׳ בערוץ הילדים, את הדמות הראשית "לולו", הסדרה הפכה מאז לסדרת קאלט לילדים.

בשנת 2021, גילמה בסדרה "החנות שיש בה הכול",את גברת עבאדי -בעלת החנות לשעבר.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות יחיד

  • קולות אחרים
  • שונים אבל שונים
  • "האישה שיכולתי להיות" - כתיבה ומשחק, בימוי: שמוליק לוי, הועלתה בתיאטרונטו 2007.

הצגות ילדים

הצגות נוער

  • שחקנית וכותבת בתיאטרון מפגשים.
  • שחקנית ב"איבגי הפקות" במופע "קצרים" שאותו כתבה ויצרה עם אפרת ארנון.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010- קבוצת "קלבת שבת" הירושלמית. במופעים "חמינדוס" ו"קלבת המפקד".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענבל לורי בוויקישיתוף