לדלג לתוכן

ענבר הימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענבר הימן
הימן במשחק של מכבי חיפה
הימן במשחק של מכבי חיפה
לידה 15 בינואר 1996
פתח תקווה, ישראל
נרצחה 7 באוקטובר 2023 (בגיל 27)
אזור עזה
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים
כינוי Pink, Raven
פעילות בולטת אומנית חזותית, אומנות גרפיטי
ידועה בשל חטיפתה לרצועת עזה במהלך הטבח בפסטיבל נובה
השכלה בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה – ויצו
עיסוק אומנית גרפיטי, אומנית רב תחומית
בן זוג נועם אלון
חתימה
אתר זיכרון: לזכרה של ענבר הימן Pink Is Free
גרפיטי מפורסם שיצרה הימן כ-PINK בפתח תקווה
סרטון של הימן עושה גרפיטי
הימן מציירת על קיר בקרית אתא

ענבר הימן (15 בינואר 1996 – 7 באוקטובר 2023)[1] הייתה אומנית רב-תחומית ישראלית שנרצחה וגופתה נחטפה במהלך הטבח בפסטיבל נובה לרצועת עזה.[2] גופתה הוחזרה לישראל במסגרת הסכם חמאס–ישראל ב-15 באוקטובר 2025.[3]

הימן הייתה מוכרת בכינויים Pink ו-Raven כאומנית גרפיטי, וציוריה הוצגו בתערוכות בישראל ומחוצה לה.[4][5] לאחר חטיפתה של הימן, הסלוגן Free Pink נעשה הסמל המרכזי למאבק הציבורי לשחרורה, והופיע על קירות, חולצות ודגלים ברחבי ישראל ושאר העולם.[6]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימן נולדה ליפעת וחיים הימן וגדלה בפתח תקווה. לה אח צעיר. למדה בתיכון אחד העם בפתח תקווה.

בנערותה הייתה הימן חניכה ומדריכה בבית היוצרים בפתח תקווה, בתנועת תרבות. במסגרת חברותה בגרעין בתנועת תרבות, יצאה לשנת שירות בירושלים, בה הדריכה בני ובנות נוער יוצרים בבית הספר "קשת" וברחבי העיר.

שירתה בצה"ל כלוחמת ומפקדת בגדוד קרקל.[7] [8]

הימן למדה אומנות חזותית בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה – ויצו,[9] והייתה בשנה הרביעית והאחרונה ללימודיה.[10]

עם הידיעה על חטיפתה, נועם אלון, בן-זוגה אותו הכירה בעת לימודיה באוניברסיטת חיפה, הצטרף למאבק להחזרתה.[11]

החטיפה והשבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החטופים במלחמת חרבות ברזל

בבוקר 7 באוקטובר 2023 השתתפה הימן בפסטיבל נובה, שהתקיים ליד קיבוץ רעים. היא הגיעה לפסטיבל על מנת לשמש כמטפלת רגשית ולעזור לאנשים שעלולים היו לחוות מצוקה במהלך המסיבה.[12] בשעה 6:29 בבוקר פתח חמאס במתקפת פתע שכללה טבח, אונס וחטיפות של משתתפי הפסטיבל. הימן הסתתרה מתחת לבמת המסיבה. כאשר נודע לה כי יש מחבלים ליד הבמה, החלה לחפש מחסה במשך כשלוש שעות. לבסוף, כאשר הגיעה למטעים של קיבוץ בארי, נתפסה ונחטפה על ידי מחבלי החמאס.

ב-16 בדצמבר 2023, כ-71 ימים לאחר החטיפה, הותר לפרסום שהימן נרצחה וגופתה מוחזקת על ידי החמאס.[13][14]

באפריל 2025 פרסם דובר צה"ל כי המחבל ג'לאל אל-קוראן, שלקח חלק ברצח של הימן (ונוסף על כך, פשט למתחם מסיבת הנובה ולבסיסים צבאיים, רצח שני אזרחים ישראלים תוך שהוא מתעד ומפיץ את הסרטונים ברשת) נהרג.[15]

מאמצים לשחרורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומני גרפיטי רבים בישראל ומחוצה לה יצרו גרפיטי הקורא לשחרורה של הימן תחת הכותרת "Free Pink". במסגרת זו, כ-180 השתתפו בציור כתובת גרפיטי ענקית מעל כביש 471.[16][17] לאחר הפרסום על מותה, קבוצה גדולה של אומני גרפיטי הקימה תערוכת גרפיטי לזכרה ברחוב בית עובד 11 בתל אביב.

כשבועיים לאחר הטבח, כ-80 אומני גרפיטי יצרו גרפיטי ענק על כביש 471 הקורא לשחרורה של הימן, תחת הכותרת "מחזירים את ענבר! FREE PINK".[18][19]

ב-19 באוקטובר 2023 המפיק פטריק סבג הוציא את השיר "קשה לי" עם קולה של הימן כחלק מהמאמץ לשחרורה.[20]

יחד עם משפחות חטופים אחרות, אימהּ של הימן, יפעת, הצטרפה לנסיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בספטמבר 2024.[21]

דודתה של הימן, חנה כהן, השתתפה באופן תדיר בישיבות ועדות הכנסת במטרה לקדם את השבת גופתה של אחייניתה.[22]

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרת גופתה לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באוקטובר 2025, שנתיים ושמונה ימים לאחר רציחתה וחטיפת גופתה, הוחזרה גופתה של הימן משבי חמאס במסגרת עסקת החטופים השלישית.[3] הלווייתה נערכה יומיים לאחר מכן, ב-17 באוקטובר. מסע ההלוויה יצא מראשון לציון והסתיים בבית העלמין ירקון בפתח תקווה, בו נטמנה גופתה. אלפי אנשים הגיעו להלווייתה של הימן, לבושים בוורוד לבקשת המשפחה. בין המשתתפים היו גם רבים מאוהדי מכבי חיפה, הקבוצה שאיתה הייתה מזוהה, אשר הגיעו כשהם לבושים בחולצות הקבוצה.[23][24] בין הסופדים להימן היה הנשיא, יצחק הרצוג. גופתה של היימן הייתה האחרונה מבין הנשים ואחרונה גם מהחטופים מפסטיבל נובה שנותרו בשבי חמאס.[25][26]

לאחר החזרת גופתה פורסם כי בשירותה הצבאי הימן הייתה מפקדת בגדוד קרקל וכי היא נלחמה במחבלים שניסו לחטוף אותה בטרם רצחו אותה.[27]

ב־14 בנובמבר 2025, כחודש לאחר חזרתה של ענבר הימן מהשבי, נערך טקס גילוי המצבה שלה. לטקס הגיעו בני משפחתה וחבריה הקרובים.[28]

הנצחתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבריה ללימודים של הימן במכללת ויצו הקדישו לה את עבודות הגמר שלהם.[29]

לאחר ההודעה על הירצחה, ערכו במועדון הכדורגל שאהדה, מכבי חיפה, טקס לזכרה,[30][31] ואף הנציחו את זכרה באתר המועדון.[32]

ב-19 בדצמבר 2023 הניפו אוהדי ורדר ברמן הגרמנית את תמונתה של הימן בתחילת המשחק נגד ר.ב. לייפציג כאות הזדהות ותמיכה.[33]

תלמידים במגמת הקולנוע בבית הספר "אחד העם" בפתח תקווה, בו למדה, יצרו לזכרה סרט בשם "אחרי המלחמה".[34] על הסרט הם קיבלו ציון לשבח בפסטיבל סולידריות שהתקיים בסינמטק תל אביב.[35]

ביוזמתה של בר יפה, חברתה של הימן, במסגרת קמפיין ברשתות החברתיות, נענתה חברת טמבור לבקשה, והוסיפה למניפת הגוונים שלה את הצבע "ורוד ענבר", כמחווה לזכרה של הימן.[36][37]

ב-18 באוקטובר 2025, כיממה לאחר הלווייתה של הימן, הניפו אוהדי ורדר ברמן הגרמנית את תמונתה של הימן ושורדי שבי אחרים המזוהים עם הקבוצה בתחילת המשחק נגד היידנהיים כאות הזדהות ותמיכה.[38]

שירים שהוקדשו לה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 2024 הוציא הזמר גיא בן שמעון את השיר "למרות הכל".[39]

ב-7 ביולי 2024 הוציא האומן נאור לובין שיר המוקדש להימן בשם "ורוד (שיר לענבר)".[40]

ב-7 בינואר 2025 הוציא הראפר והכותב ג'ו פאסיב את השיר "מחכים לך פינק (ענבר הימן)".[41]

ב-27 באפריל 2025 הוציאה עדי סומך, חברת ילדות של הימן, את השיר "ענבר".[42]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Free Pink בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Inbar Haiman (Pink) בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Memorial graffiti for Inbar Haiman בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ יעל צ'כנובר, "יש סיכוי שלא ימצאו אותה לעולם": הנשים שנרצחו ונותרו בשבי, באתר ynet, 9 במרץ 2025
  2. ↑ רוני שקדי, דודתה של ענבר היימן: היא קבורה בעזה - והמשפחה שלה בקבר אחים ברומניה, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2025
  3. 1 2 איתמר אייכנר, החטופים החללים שהושבו - ענבר הימן ורס"ם מוחמד אלאטרש, באתר ynet, 16 באוקטובר 2025
  4. ↑ העולם הוורוד של ענבר הימן – עכשיו בתערוכה לכבודה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 12 בדצמבר 2023
  5. ↑ שקד שדה, ‏"עולם ורוד" - התערוכה לקידום שחרור החטופה ענבר הימן, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2023
  6. ↑ רועי רובינשטיין, "מציירים תחת אזעקות למענה": הקמפיין הייחודי לשחרור הנעדרת ענבר הימן, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  7. ↑ אילנה קוריאל, איתמר אייכנר, ליאור אל-חי, החטופים החללים שהושבו - ענבר הימן ורס"ם מוחמד אלאטרש, באתר ynet, 16 באוקטובר 2025
  8. ↑ גל גנות, שנתיים שמרו על שתיקה: הסוד שחבריה של ענבר הסתירו - בזמן המאבק להשבתה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2025
  9. ↑ זוכרים את ענבר הימן (pink), באתר אוניברסיטת חיפה, ‏26 בדצמבר 2023
  10. ↑ טוהר לב ג'יקובסון, באמנות של ענבר הימן, שנחטפה לעזה, יש כוחות על של דמיון ונשמה יתרה, באתר "פורטפוליו", 19 באוקטובר 2023
  11. ↑ טל שלו‏, ענבר נחטפה לעזה, בן זוגה נקרע מגעגועים: "כל עוד היא שם, אין לי חיים לחזור אליהם", באתר וואלה, 7 בנובמבר 2023
  12. ↑ אתר למנויים בלבד יהושע (ג'וש) בריינר, "על איזה ניצחון מוחלט מדברים כשאנחנו לא יכולים לקבור את המתים שלנו?", באתר הארץ, 18 בינואר 2025
  13. ↑ רועי רובינשטיין, רענן בן צור, יעל צ'כנובר, ענבר הימן, שנחטפה מהמסיבה ברעים, נרצחה בשבי בעזה, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
  14. ↑ אתר למנויים בלבד יעל פרידסון, רן שמעוני ועופר אדרת, ענבר הימן, בת 27 שנחטפה מהמסיבה ליד רעים, נרצחה בשבי חמאס, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2023
  15. ↑ חוסלו 11 מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר, באתר צה"ל, 10 באפריל 2025
  16. ↑ ענבר טויזר, שחררו את "הוורודה": יוצרי גרפיטי מרחבי העולם מתגייסים למען האומנית שנחטפה, באתר מאקו, 17 בנובמבר 2023
  17. ↑ נמרוד בוסו, "בבת אחת כולם יצאו החוצה והתחילו לצייר": כך שינה ה-7.10 את רחובות הערים, באתר מרכז הנדל"ן, ‏13 במאי 2024
  18. ↑ גל גנות, "הפרויקט להשבתה של ענבר, שבו צבענו את הארץ בוורוד, הפך לזיכרון שלה", באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  19. ↑ Israeli graffiti artists pay tribute to artist abducted by Hamas, סרטון בערוץ "i24NEWS English", באתר יוטיוב (אורך: 02:43)
  20. ↑ קשה לי - ענבר הימן | הפקה פטריק סבג, סרטון בערוץ "מחזירים את ענבר הימן!", באתר יוטיוב (אורך: 02:42)
  21. ↑ איתמר אייכנר, דחייה נוספת בנסיעת נתניהו לעצרת האו"ם: "יטוס מחר, יחזור במוצ"ש", באתר ynet, 25 בספטמבר 2024
  22. ↑ אילנה שטוטלנד, ‏"ייסורים שאין לתאר אותם": דודתה של החטופה שביטן הוציא מוועדת הכנסת מדברת, באתר מעריב אונליין, 13 בנובמבר 2024
  23. ↑ "חיכינו עסקה ועוד עסקה - ובסוף באת, האחרונה": ההספד קורע הלב של אמא של ענבר הימן, באתר ynet, 17 באוקטובר 2025
  24. ↑ אלפים מלווים בוורוד את ענבר הימן ז"ל בדרכה האחרונה, באתר חי פּה, 17 באוקטובר 2025
  25. ↑ אתר למנויים בלבד "חיכית שכל אנשי הנובה יבואו, וחזרת אחרונה": ענבר הימן, שנחטפה ממסיבת הנובה, הובאה למנוחות, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2025
  26. ↑ ניצן צבי כהן ואמיתי פרץ, ‏אביה של ענבר הימן בהלווייתה: "ילדה של נתינה אינסופית, צבעת את העולם בוורוד", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 באוקטובר 2025
  27. ↑ עכשיו ניתן לספר: ענבר הימן ז"ל הייתה מפקדת בקרקל ונלחמה במחבלים, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2025
  28. ↑ אמיתי פרץ, ‏אימה של ענבר הימן בגילוי המצבה: "שנתיים נלחמנו עד שנתתי לך מצבה ורודה כמו שהבטחתי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2025
  29. ↑ עומר מוזר, ענבר הימן הונצחה בעבודות הגמר של חבריה ללימודים, באתר רדיו חיפה - 107.5FM, ‏14 באוגוסט 2024
  30. ↑ זוכרים את ענבר
  31. ↑ אור ריטר, ‏"הלב של ענבר לא היה רק ורוד אלא גם ירוק", באתר ערוץ הספורט, 19 בדצמבר 2023
  32. ↑ עמוד יזכור באתר מכבי חיפה (כדורגל)
  33. ↑ אתר למנויים בלבד "תומכים במשפחה ובחברים": אוהדי ורדר ברמן הציגו תפאורה לזכר ענבר הימן, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2023
  34. ↑ אסף פרידור, תלמידי מגמת הקולנוע של אחד העם הקדישו לחברתם ענבר הימן ז"ל, את הזכייה בפרס של סינימטק ת"א, באתר פת עכשיו, ‏13 בדצמבר 2024
  35. ↑ אייל יצחקי, מצמרר: ציון לשבח לסרט של תלמידים מפתח תקווה שהוקדש לענבר הימן ז"ל, באתר מלאבס, ‏9 בדצמבר 2024
  36. ↑ אורי סלע, הוורוד של ענבר: טמבור הקדישה צבע לאמנית הגרפיטי שנרצחה בידי חמאס, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2024
  37. ↑ PINK. Inbar's Signature Color1996A, טמבור, ‏February 18 2024
  38. ↑ אוהדי ורדר ברמן הניפו שלט מרגש לכבוד חזרת החטופים, באתר וואלה, 18 באוקטובר 2025
  39. ↑ גיא בן שמעון - למרות הכל, סרטון בערוץ "Guy ben shimon", באתר יוטיוב (אורך: 03:37)
  40. ↑ נאור לובין - ורוד (שיר לענבר), סרטון בערוץ "Naor Lubin", באתר יוטיוב (אורך: 04:29)
  41. ↑ ג'ו פאסיב - מחכים לך פינק (ענבר הימן), סרטון בערוץ "joepassive", באתר יוטיוב (אורך: 02:52)
  42. ↑ עדי סומך - ענבר / Adi Somech - Inbar, סרטון בערוץ "Adi Somech", באתר יוטיוב (אורך: 03:26)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ענבר_הימן&oldid=42700932"