עננות אורוגרפית
1. תנועת אוויר הפוגע בהר מוסט כלפי מעלה ומתפתח לעננות ממטירה.
2. בצידו השני של ההר גולש אוויר חם ויבש
עננות אורוגרפית (באנגלית: Orographic lift – עילוי אורוגרפי) היא תופעה מטאורולוגית של יצירת עננים המתרחשת כאשר מסת אוויר הנעה בכיוון אופקי נתקלת במכשול גאוגרפי טבעי כגון הר או רכס הרים. כתוצאה מכך, מוסטת תנועת האוויר כלפי מעלה. תנועה זו גורמת להתקררות מהירה שלו בתהליך אדיאבטי, וכתוצאה מכך נגרמת עלייה בלחות היחסית עד ל-100% וליצירת עננות אשר לעיתים יכולה להיות גם עננות ממטירה.
כמות המשקעים הגדולה ביותר הנוצרת כתוצאה מתהליך יצירת עננות אורוגרפית מתרכזת בצלע הרכס הפונה אל הרוח ואשר בו תנועת האוויר כלפי מעלה היא הישירה והמהירה ביותר.
כאשר האוויר יורד בחזרה מצידו השני של הרכס הוא מתחמם ומתייבש ויוצר אזור המכונה צל גשם. תנועת האוויר כלפי מטה מתרחשת כאשר מסה של אוויר יציב מוסעת מעל פסגת הרכס באמצעות הרוח המתחזקת עם העלייה בגובה. כתוצאה מכך הלחות יורדת וחום כמוס משתחרר. עם הירידה בגובה עולה גם הלחץ של מסת האוויר וכתוצאה מכך היא מתחממת. תנועת האוויר כלפי מטה במורד הצלע המוסתרת מן הרוח מכונה רוח פן.
עננות אורוגרפית יכולה לצור סוגים שונים של עננים:
- ערפל – נוצר בדרך כלל כתוצאה מתנועת האוויר לאורך ובמעלה המדרון הפונה לרוח ומתרכז סביב הפסגה.
- ענן דגל – נוצר כתוצאה מרוח חזקה במיוחד הנושבת אופקית בהרים מבודדים שאינם חלק מרכס או בעלי שיפועים חדים. הענן נוצר כתוצאה ממערבולות ותנועת אוויר אופקית הפוגעת בהר.
- ענן עדשה – נוצר כתוצאה מתנועת האוויר מעל הפסגה (גלי הרים) כאשר טמפרטורת האוויר קרובה לנקודת הטל.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדוגמאות המוכרות ביותר בישראל להיווצרות עננות אורוגרפית הן ברכס הרי יהודה וברכס הגלבוע. אוויר לח הנע מכוון הים התיכון מתגבש לעננים הממטירים כמות מעטה יחסית של גשם בהמשך דרכם ממישור החוף לאזור השפלה ואת כמות הגשם הרבה ביותר הם מורידים על המפנה המערבי של הרכסים. מעבר לקו פרשת המים של הרכסים וכתוצאה מהפרש הגבהים שלהם למדבר יהודה ולבקעת הירדן, חל תהליך משמעותי של התחממות והתאדות טיפות מים וכמות המשקעים שנותרת בעננים כשהם מגיעים למדבר ולבקעת הירדן מועטה מאוד במדרונות המזרחיים שלהם ביחס לאלה שבמדרונות המערביים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Whiteman, C. David (2000). Mountain Meteorology: Fundamentals and Applications. Oxford University Press.* ISBN 0-19-513271-8.
