ענקיות מעמקים
ענקיות מעמקים היא הנטייה של מינים של בעלי חיים, החיים במעמקי הים, להיות גדולים יותר מקרוביהם במים הרדודים על פני טווח טקסונומי רחב. הסברים אפשריים לסוג זה של ענקיות כוללים הסתגלות לטמפרטורה קרה יותר, מחסור במזון, לחץ טרפה מופחת וריכוזי חמצן מומס מוגברים בים העמוק. התנאים הקשים והנגישות המוגבלת לסביבה התת-ימית, הגבילו את התפתחות המחקר בתחום זה.
טווח טקסונומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל סרטנים ימיים נצפתה המגמה של ענקות מעמקים אצל קרילאים, מעשירי רגל, שטצדאים, ושווה רגלאים.[1][2] לא-פרוקי רגליים שבהם נצפתה ענקיות מעמקים הם סילוניות, צורבים וצלופחים מסדרת הצלופחאים.[3]
דוגמאות בולטות ליצורי ים המפגינים ענקיות בים העמוק כוללים את המדוזת הענקית, סרטן העכביש היפני, פלסיובאטיס, דג משוט ענק, תמנון שבע הזרועות,[4] ומספר מיני דיונונים :[5] הסטיגיומדוזה, דיונון עצום (עד 15 מ' אורך),[6] דיונון צלצל חסון, דיונון דנה, דיונון יבלות ענק, מגנאפינה.
הסברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טמפרטורה נמוכה יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה השערה כי הגורם לענקיות הוא כלל ברגמן, כלל ברגמן מסביר את העובדה שעל פני כדור הארץ בעלי חיים מאותו המין יהיו גדולים יותר באזורים צפוניים וקרים. לפי כלל זה ככל שגוף גדול יותר כך היחס בין הנפח שלו לשטח הפנים קטן, והוא יאבד פחות חום לסביבה.[1]
מחסור במזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסבר נוסף לענקיות הוא התאמה למחסור במזון בעומקים של יותר מ-400 מ'. גוף גדול יותר יכול לשפר את היכולת לחפש משאבים מפוזרים.[7] בנוסף הענקיות מאפשרת ליצור המעמקים לצבור אנרגיה ולשרוד זמן רב ללא מזון עד לפעם הבאה בה יתקל בטרף. דוגמה לכך היא איזופוד ענק ששרד בשבי במשך חמש שנים ללא מזון.
לחץ טריפה מופחת
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעה אפשרית נוספת היא לחץ טריפה מופחת במים עמוקים יותר.[8] מחקר של ברכיופודים מצא שהטריפה בעומקים הייתה פחות שכיחה באופן משמעותי מאשר במים רדודים.[8]
גם רמות החמצן המומסות נחשבות למלאות תפקיד בענקיות של הים העמוק. מחקר משנת 1999 על סרטנים שטצדאיים מצא שגודל אורגניזם פוטנציאלי מרבי נמצא בקורלציה ישירה עם רמות חמצן מומס מוגברות במים עמוקים.[9] ידוע כי מסיסותו של חמצן מומס באוקיינוסים עולה עם העומק בגלל עלייה בלחץ, ירידה ברמות המליחות והטמפרטורה.[9]
התיאוריה המוצעת מאחורי מגמה זו היא שענקיות בים עמוק יכולה להיות תכונה מסתגלת למאבק בחנק במימי האוקיינוס.[10] אורגניזמים גדולים יותר מסוגלים לצרוך יותר חמצן מומס בתוך האוקיינוס, ומאפשרים נשימה מספקת. עם זאת, ספיגה מוגברת זו של חמצן יכולה גם להיות מסוכנת כאשר לאורגניזם יכולות להיות רמות חמצן כה גבוהות עד שהן הופכות מזיקות ורעילות.[10]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
איזופוד ענק (Bathynomus giganteus) עשוי להגיע עד לאורך 76 ס"מ. -
סרטן עכביש יפני שאורכו מרגל לרגל הגיע ל-3.7 מטר. -
דיונון צלצל חסון, שאורכו הגיע ל-2 מטר נתפס מול אלסקה -
דג משוט ענק באורך 7 מטר, שנשטף אל החוף בקליפורניה -
עכביש ים Colossendeis colossea, מוצג בסמית'סוניאן -
מדוזה סטיגיומדוזה, שיכולה להגיע לאורך 10 מטר -
פלסיובאטיס, שיכול להגיע עד 1.5 מטר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- [עושים היסטוריה] 56: מסעות נועזים אל קרקעית האוקיינוס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Timofeev, S. F. (2001). "Bergmann's Principle and Deep-Water Gigantism in Marine Crustaceans". Biology Bulletin of the Russian Academy of Sciences. 28 (6): 646–650. doi:10.1023/A:1012336823275.
- ^ C., McClain; M., Rex (2001-10-01). "The relationship between dissolved oxygen concentration and maximum size in deep-sea turrid gastropods: an application of quantile regression". Marine Biology. 139 (4): 681–685. Bibcode:2001MarBi.139..681C. doi:10.1007/s002270100617. ISSN 0025-3162.
- ^ Hanks, Micah. "Deep Sea Gigantism: Curious Cases of Mystery Giant Eels". MysteriousUniverse. נבדק ב-5 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hoving, H. J. T.; Haddock, S. H. D. (2017-03-27). "The giant deep-sea octopus Haliphron atlanticus forages on gelatinous fauna". Scientific Reports. 7: 44952. Bibcode:2017NatSR...744952H. doi:10.1038/srep44952. PMC 5366804. PMID 28344325.
- ^ Smithsonian Oceans. "Big Red Jellyfish". Smithsonian Oceans. נבדק ב-5 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Anderton, Jim (22 בפברואר 2007). "Amazing specimen of world's largest squid in NZ". New Zealand Government. ארכיון מ-23 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gad, G. (2005). "Giant Higgins-larvae with paedogenetic reproduction from the deep sea of the Angola Basin? Evidence for a new life cycle and for abyssal gigantism in Loricifera?". Organisms Diversity & Evolution. 5: 59–75. doi:10.1016/j.ode.2004.10.005.
- ^ 1 2 Harper, E. M.; Peck, L. S. (2016). "Latitudinal and depth gradients in marine predation pressure". Global Ecology and Biogeography. 25 (6): 670–678. Bibcode:2016GloEB..25..670H. doi:10.1111/geb.12444.
- ^ 1 2 Chapelle, Gauthier; Peck, Lloyd S. (1999). "Polar gigantism dictated by oxygen availability". Nature (באנגלית). 399 (6732): 114–115. Bibcode:1999Natur.399..114C. doi:10.1038/20099. ISSN 0028-0836.
- ^ 1 2 Verberk, Wilco C. E. P.; Atkinson, David (2013). "Why polar gigantism and Palaeozoic gigantism are not equivalent: effects of oxygen and temperature on the body size of ectotherms". Functional Ecology. 27 (6): 1275–1285. Bibcode:2013FuEco..27.1275V. doi:10.1111/1365-2435.12152. ISSN 0269-8463. JSTOR 24033996.