ענקי פוטסדאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"בחור גבוה", ציור מאת יוהאן כריסטוף מרק (Johann Christof Merk)‏, 1718

ענקי פוטסדאם היה השם של רגימנט חיל רגלים בצבא הפרוסי שהורכב מחיילים גבוהים מן הממוצע. מייסד היחידה היה המלך הפרוסי פרידריך וילהלם הראשון, שהייתה לו חיבה רבה לענקים.

כאשר פרידריך וילהלם הראשון עלה לכס המלוכה הפרוסי ב-1713, הוא המשיך את הקו הנוקשה של המלך הקודם, פרידריך הראשון, בנוגע לקיצוץ בהוצאות האזרחיות לצד חיזוק הצבא. וכך, הוא נתן לנסיך לאופולד לאמן ולחמש את הצבא, וגם שכר תוך-כדי כך 40,000 שכירי חרב זרים.

ענקי פוטסדאם התקיימו עוד לפני עליית וילהלם לכס השלטון, אביו נתן לו לשחק עם היחידה עוד כשהיה נער, אז החל לגייס אנשים גבוהים במיוחד אליה. השם הרשמי של היחידה היה 'הרימונאים הגדולים של פוטסדאם'. לאחר שאחוז החיילים הגבוהים בחיל גבר, ניתן לו הכינוי 'ענקי פוטסדאם'. מדיהם היו כובע אדום וז'קט כחול עם עיטור זהב. הם לבשו מכנסיים בצבע הארגמן, גרביים לבנים ונעליים שחורות - בדרך כלל מזמש. הם נלחמו בעזרת רובי מוסקט, פגיונות ורימונים. כאשר הכובע אשר לבשו תוכנן במיוחד ללא תיתורה כדי שיוכלו לכוון את הרימונים בקלות לעבר מטרתם.

כדי להתגייס לחיל, גובהו של החייל היה צריך להיות לפחות מטר ושמונים סנטימטר. כאשר החיילים הגבוהים ביותר דווחו כשני מטר. המלך, שגובהו היה רק מטר וחצי, נזקק למאות מגויסים חדשים בכל שנה. הוא השתמש בכל אמצעי כדי להשיג לרגימנט את האנשים הגבוהים במדינה ובאירופה, נתן בונוסים לאיכרים ששיחררו את עובדיהם הגבוהים לצבא, או להורים ששלחו ילד גבוה. הוא גייס ענקים מצבאות אחרים באירופה; ראשי מדינות אחרים, ביניהם אפילו קיסר אוסטריה וסולטאן האימפריה העות'מאנית, שלחו אליו ענקים כמחווה לידידות שבין האומות.

אם הענקים סירבו להצטרף לרגימנט, הוא לקח אותם בכפייה; והורה לשליחיו לחטוף אותם מכל רחבי אירופה. הוא אף ניסה לחטוף דיפלומט אוסטרי. וילהלם הכריח נשים גבוהות להתחתן עם גברים גבוהים, כחלק ממהלך אאוגני, במטרה להגדלת אחוז הגבוהים באוכלוסייה.

התשלום לענקים ברגימנט היה גבוה, אך לא כל הענקים היו שבעי רצון, במיוחד לא אלו שנכפה עליהם השירות. הם ניסו לנטוש את היחידה או להתאבד. למלך אף היה רעיון למתוח את חייליו 'הרגילים' במעין 'מיטת סדום', אך כשהציע אותו לעם הוא נתקל במרד כמעט.

וילהלם מעולם לא סיכן את הענקים בקרב. הוא אימן אותם בכל יום אימונים מפרכים עם משמעת נוקשה, בה האמין. הוא אהב לצייר אותם מהזיכרון, וניסה להראות אותם למבקרים זרים ולנכבדים אחרים, במטרה להרשימם. לפעמים, כדי לרומם את רוחו, היה מורה לרגימנט לצעוד לפניו.

כאשר המלך מת ב־1740, הנסיך פרידריך - בעתיד פרידריך הגדול - לא חלק את אותה אהבה כלפי ענקים, במיוחד לא אל כאלו אשר לוקחים אחוזים רציניים מתקציב הצבא, והוא הורה לביטול הרגימנט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענקי פוטסדאם בוויקישיתוף